כולנו רגילים ללכת לישיבה ארוכה בשירותים, אבל האם אנחנו למעשה טועים בכך שאנחנו יושבים? מיקרוביולוגית גרמניה בשם גיליה אנדרס טוענת כי אנשים במדינות מערביות מרוקנים את המעיים שלהם בצורה שגויה, היא טוענת שבמקום לשבת, עלינו לכרוע.
בספרה החדש, מעיים קסומים (Charming Bowels), אנדרס חוקרת מספר בעיות מעיים - מעצירות ועד זיהומים. היא רואה את מערכת העיכול כ"יועצת" הטובה ביותר למוח, משום שמצבה משפיע על בריאותנו הפיזית וגם הנפשית. הדבר המלמד ביותר בספרה מתייחס דווקא לצורה בה אנו עושים קקי.
"בשנת 1775 נוצרה האסלה הראשונה ומאז חיי המערביים הפכו למלאי תחלואה", אומרת שאקטי מאי, מורה ליוגה ותרפיית שתן בפראנה יוגה קולג',"אחד הדברים הכי גרועים הוא שאנשים כבר לא יכולים לכרוע - הם איבדו את הגמישות שלהם. 75 אחוז מהאנושות, כל אנשי העולם השלישי כורעים, אין שום דרך אחרת לעשות את זה".
>> כבר עשיתם לנו לייק לפייסבוק?
מסתבר שישיבה בזמן מתן צואה משבשת ואף מאריכה את התהליך. זה יכול להסביר למה מצבים כמו טחורים או דיברטיקוליטיס (דלקת מעיים) הם נפוצים יותר דווקא במערב. "1.2 מיליארד אנשים בעולם מרוקנים את מעיהם בכריעה," היא אומרת לעיתון הגארדיאן, "והם כמעט ולא סובלים מבעיות כמו טחורים ודלקות במעיים. לעומת זאת, אנחנו במערב לוחצים על רקמות המעי שלנו עד שהן יוצאות החוצה".
"כאשר כורעים, סוף המעיים של המעי הגס הם ישרים ואז הצואה יוצאת חלק. כשאנחנו יושבים, אנחנו למעשה סוגרים את הישבן ויוצרים איזשהו עיקול במעיים שחוסם את החלק האחרון שלהם". אומרת שאקטי מאי, "התוצאה של זה, מלבד העובדה שקשה יותר להתרוקן, היא שאנשים לא מתרוקנים עד הסוף, בגלל זה יש להרבה אנשים טחורים ובעיות מעיים אחרות".
מה אפשר לעשות?
כדי להימנע מלחץ מיותר על רקמות המעיים שלנו, כל מה שצריך לעשות זה לכרוע במקום לשבת. יש כמה אופציות: אפשר לעלות על האסלה עם הרגליים ולכרוע כך, אך יש גם אופציה פחות אתגרית - ניתן פשוט לשבת על האסלה, להניח את הרגליים על שרפרף מלפנינו ולהישען מעט קדימה. "כאשר אתם יושבים או עומדים קיימת הפעלה של שריר שגורם לעיקול במעי", אומרת אנדרס, "וכשאנחנו כורעים או נתמכים בשרפרף ונשענים קדימה, זווית המעי היא ישרה יותר, וכך קל לנו להשלים את המשימה במהירות".
"כיום יש הרבה מחקרים בנושא הכריעה לעומת הישיבה. חוקרים התחילו להתעסק בנושא כאשר הבינו שיש הרבה מחלות שנפוצות במערב, אך הן כמעט ולא קיימות בעולם השלישי", אומרת מאי," למשל, גם אפנדיציט קשור לזה. הוא נמצא בסוף המעי, היום כבר לא יודעים למה הוא משמש, ומה שקורה איתו זה שמדי פעם נכנסת אליו צואה והוא מתנפח ואז עושים ניתוח. יש מחקרים שאומרים שהסיבות לאפנדיציט קשורות לכך שאנחנו לא כורעים. כאשר כורעים והירכיים לוחצות על הבטן - יש חסימה של מעבר צואה לאפנדיציט".
"מה שאנשים לא מבינים הוא שעצירות זה לא רק כשלא הולכים כל יום לשירותים אלא גם כשהולכים כל יום לשירותים וצואה שהייתה צריכה לצאת נשארת דבוקה למעי הגס", מוסיפה מאי, "זה מה שקורה ברגע שלא מרוקנים את המעי עד הסוף. מבחינתי, הדבר הכי גרוע הוא החינוך של ילדים לעבור ממצב של כריעה לישיבה בשירותים. אל תעבירו ילדים לשירותים, הרי כריעה זה המקום הכי טבעי שלהם - אנחנו מביאים להם צרות מהעולם המערבי שלנו. צריך לתת אנשים להמשיך לכרוע כדי שלא יאבדו את הגמישות ויסבלו מבעיות מעיים. היום יש גם עזרים שניתן לרכוש כדי להפוך את הכריעה בשירותים לדבר נוח יותר".