במשך עשורים מדענים סברו כי הזירעונים הם הצד האקטיבי בתהליך ההפריה, מול הביצית הפסיבית שיושבת וממתינה שזירעון בר מזל אחד יגיע ראשון ויפרה אותה. אך מחקר חדש מראה שכנראה שהפריה לא מתרחשת בשיטת "כל הקודם זוכה" וכי הביצית לא פסיבית כפי שסברו שהיא.
חוקרים מסיאטל טוענים שביציות מסוגלות לבחור זירעון עם הגנים הטובים ביותר, כדי לוודא כי הצאצא יהיה במצב הבריאותי הטוב ביותר. מנגד, החוקרים גילו כי לזירעונים אין את אותה היכולת לזהות גנים לא טובים. המחקר נוגד את אחד מחוקי התורשה של מנדל, שמציע כי הפריה נעשית באופן אקראי - ושופך אור על האופן שבו מדענים השליכו תפקידים מגדריים על מחקריהם, מה שהוביל לסברה הרווחת כי הביצית היא פסיבית והזירעון אקטיבי.
"היינו עיוורים עקב דעות קדומות"
בכתבה מעמיקה שפורסמה בכתב עת המדעי Quanta Magazine, פרופ' ג'ו נאדו, מדען ראשי במכון למחקר "פסיפיק נורת'ווסט", תיאר מדוע הוא מאמין שביציות מהוות חלק אקטיבי בתהליך הרבייה. הוא מצא דוגמאות שונות שמציעות כי הפריה אינה רנדומלית וזיווגים ספציפיים בין ביציות לזירעונים מסוימים נפוצים יותר מזיווגים אחרים. כחלק מעבודתו, פרופ' נאדו זיווג עכברות מעבדה בעלות עותק גן נורמלי ועותק גן בעל מוטציה המעלה את הסיכון לסרטן אשכים. לעכברי המעבדה היו גנים תקינים. הצאצאים שיצאו היו בהתאם לחוק התורשה של מנדל ובאופן רנדומלי חלקם היו בעלי אותו עותק גן בעל המוטציה.
עוד ב-mako בריאות:
>> ראו הוזהרתם: 3 מאכלים שגורמים לצלוליט
>> בני ה-31 עלו ארצה ואז גילו את הנורא מכל
>> נשארים הרבה בבית? יש לזה יתרון מפתיע
אך בניסוי השני, פרופ' נאדו הפך את הזיווג; הוא העניק את הגן עם המוטציה לעכברי המעבדה ולעכברות השאיר גנים שכולם תקינים. רק 27 אחוז מכלל הצאצאים קיבלו את גן המוטציה, בהשוואה להשערתם, שיצאו 75 אחוז צאצאים עם גן בעל מוטציה. החוקרים לא מצאו כל הוכחה לכך שהעוברים עם המוטציה מתו לאחר ההפריה – אלא הם גילו שהם לא הופרו כלל מלכתחילה.
פרופ' נאדו הודה במחקרו כי למעשה דעות קדומות על כך שלרוב זכרים הם הצד הפעיל יותר בכל הנוגע לרבייה הן האשמות העיקריות בסברה הרווחת כי הביצית אינה אקטיבית בתהליך ההפריה. כעת ממצאיו ממחישים כי ככל הנראה שהסתכלנו על תהליך ההפריה בצורה שגויה במשך שנים רבות. "היינו עיוורים בגלל דעות קדומות. זו דרך שונה לחשוב על הפריה עם השלכות מאוד שונות על תהליך ההפריה", אמר פרופ' נאדו.