"זה הזכיר לי למה אני במקצוע": רופאות ילדים נזכרות בסיפור שנחרת בלבן

הן עובדות מסביב לשעון וכבר הספיקו לטפל במאות ואלפי ילדים שנזקקו לטיפול, חלקם לטיפול מציל חיים. אולם, יש כמה סיפורים שרופאות הילדים שעמן שוחחנו יתקשו לשכוח. בראיון מיוחד ל-mako בריאות הן מספרות על מקרה מיוחד שליוו, כזה שגרם להן להבין (שוב) מדוע הן עוסקות במקצוע הרפואה.

הילדה שהגיעה לטיפול עם אביה הפוסט-טראומתי

ד״ר נעמה שוורץ, מומחית ברפואה דחופה ילדים, במחלקה לרפואה דחופה לילדים בהדסה עין כרם: ״באופן מפתיע, הרגעים בעבודה במיון שמזכירים לי למה בחרתי במקצוע, לפעמים כלל לא קשורים לידע המקצועי, אלא לקשר הבין-אישי שנוצר עם המטופלים הצעירים ובני משפחתם.

"לא מזמן הגיעו אל המלר״ד ילדים אב ובתו בת השנתיים. האב סבל מפוסט-טראומה בשל שירותו הצבאי ובעקבות טיפולים ממושכים שעבר בשל אשפוז ממושך וטיפולים שעבר. בכל אופן, הילדה סבלה משבר, והצוות תכנן לבצע החזרה שלו, והוחלט שיש לבצע את ההליך בהרדמה כדי שהיא לא תרגיש כאב. אלא שהאב התנגד נחרצות בעקבות החוויה שהוא עבר לפני שנים.

אחרי לא מעט שיחות ושכנועים, והתייחסות לכאב שלה ובמקביל לסיטואציה המורכבת שבה הוא נמצא,  הצלחנו להרגיע אותו והוא הסכים להרדמה. הילדה עברה את הפרוצדורה בצורה בטוחה ומוצלחת, וזו הייתה גם סגירת מעגל עבורה וגם עבור האבא. נוצר ביני לבין ההורים חיבור מאוד טוב והיה מרגש לראות איך הילדה הקטנה התגברה על מכשול ובאותו זמן, גם האבא״.

אלה הרגעים שמזכירים לי למה בחרתי במקצוע הזה, למרות הקושי שכרוך בו.

הרקדנית שחזרה לרקוד

ד"ר עמית זיו, רופאה בכירה בחטיבת הילדים ומומחית בראומטולוגיה ילדים במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, מספרת שבחרה לעסוק ברפואת ילדים כי היא משלבת מחשבה קלינית, רגישות וליווי צמוד של הילד והמשפחה שלו. "בעיניי זו הרפואה הכי יפה שיש. ילדים הם מופלאים, במרבית המקרים גם כשנראה שהדרך קצת קשה, יש להם יכולת התאוששות יוצאת דופן והם מחלימים וחוזרים לעצמם וזה דבר מדהים".

אחד הרגעים שריגשו אותה במיוחד אירע לאחרונה, כשקיבלה לידיה סרטון שבו ניתן לראות מטופלת שלה שרוקדת בטקס סיום מגמת המחול. "מדובר ברקדנית צעירה ומוכשרת שנאלצה להפסיק לרקוד בגלל התלקחות קשה של מחלה ראומטולוגית שממנה סבלה. המחלה פוגעת במפרקים וגורמת לכאבים קשים והגבלה בתנועה או בתפקוד לעיתים עד לכדי קושי בהליכה. במצבה אפילו תנועה פשוטה הפכה למאתגרת עד מאוד. אחרי טיפול מותאם אישית, שאליו הגיבה מצוין, היא החלה לחזור לעצמה, וכך בטקס היא הופיעה בריקוד מלא רגש ועוצמה שתיאר את הדרך שעברה. זה היה אחד מהרגעים שהזכירו לי בדיוק מדוע אני עוסקת במקצוע הזה".

הילד שאהב לאכול ולא הצליח

ד"ר יעל דרזניק, רופאה בכירה במחלקה הכירורגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית מספרת בהתרגשות על ילד שעבר כריתה מלאה של כל המעי, בגלל מחלת מעי קשה מאוד.

"אנחנו בשניידר חיים בעולם שבו לא עובר כמעט יום שבו אין סיפור מרגש או יוצא דופן. ועדיין, אחת לתקופה, יש סיפור מיוחד שנחרת לך בלב. וזה היה הסיפור של לביא", היא מספרת.

את לביא היא הכירה כשצוות מכון הגסטרו בבית החולים תיאר ילד בן 9, שכבר כמה שנים סובל ממחלה בשם קוליטיס כיבית. "זו מחלה שבה המעי הגס נפגע, והמטופל סובל משלשולים מרובים, בחלקם דמיים, וכן מכאבי בטן, עצירת גדילה ומתלונות נוספות. חשוב להבין שישנם ילדים שאצלם הדלקת במעי היא קלה והם מטופלים אך ורק בטיפול תרופתי; ויש ילדים, כמו לביא, שאצלם הדלקת קשה עד כדי כך שהם לא יכולים ללכת לבית הספר. איכות החיים שלהם נפגעת באופן דרמטי והם חיים בסבל מתמשך".

למרות טיפול אינטנסיבי תרופתי שקיבל לביא באשפוז, ד"ר דרזניק והצוות הגיעו למסקנה שאין מנוס מכריתת המעי הגס כולו. "מדובר בניתוח שמתבצע במספר שלבים. השלב הראשון שבו כורתים את המעי הגס הוא השלב החשוב ביותר בדרך לריפוי. הניתוח בוצע כולו בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית) ולביא התאושש מהר מאד. בסופו של דבר הוצאנו איבר כל כך חולה שגרם לסבל מתמשך ואפשרנו לילד לחזור ולגדול -זו תחושה מופלאה. אני לא אשכח את הדיווח של אבא של לביא כבר יממה לאחר הניתוח כשסוף-סוף הדופק של לביא חזר לנורמה. הוא סיפר שהוא מת להזמין אוכל מהמסעדה האהובה עליו. לביא הוא ילד מאוד מיוחד, הוא חולם להיות שף כשיגדל, והוא מכיר את כל המרכיבים של כל מנה בעל פה. יממה לאחר הניתוח הוא נהנה מסשימי וסטיקי רייס, ואנחנו התרגשנו ממש. זוהי תמורה מרגשת ותמונה מנצחת שלנו, הצוות הרפואי שהתאהב מכל הלב, אבל בעיקר של לביא ושל המשפחה המקסימה שלו".

*רופאים נוספים השתתפו בטיפול בלביא: פרופ' דרור שובל וד"ר מנאר מטאר ממכון הגסטרו של שניידר וד"ר איאן וייט מנהל השירות הכירורגי למחלות מעי דלקתיות בבילינסון.