ב-7 באוקטובר ליבי כהן-מגורי ז"ל בת ה-22 נרצחה על ידי מחבלים בעת שנמלטה ממסיבת הנובה. במשך דקות ארוכות עוד הספיקה לשוחח עם אמה שלי ועם בן הזוג של אמה, פרופ' יריב יוגב, ולהיפרד.
"היא אומנם הבת של אשתי, אבל היא גם הבת שלי. הייתה לי הזכות הגדולה לגדל אותה ב-10 השנים האחרונות", אמר פרופ' יוגב הבוקר, "היא הייתה אחת ויחידה. קראנו לה שמש כי בכל מקום שהגיעה אליו היא האירה. כולה 1.49 אבל עם כריזמה מטורפת, הייתה קצינת חי"ר בצבא, התעקשה לצאת לקורס קצינים. לא היה לה שום קושי. אנשים שטיילה איתם בדרום אמריקה שינו את התוכניות שלהם, רק כדי לטייל איתה".
על השבת השחורה סיפר פרופ' יוגב: "היא הייתה במסיבה וברחה מהמסיבה. היא דיברה איתי כמה פעמים בבוקר, סיפרה שהיא קצרה בדלק, שהיא תקועה, מחפשת מיגונית. ב-08:11 קיבלתי טלפון מצמית ממנה. היא אמרה לי: 'ירו בעדי'. עדי זו מי שנהגה והייתה איתה באוטו. 'היא מתה, ירו לה בראש. אני פצועה בבטן וביד, לא יכולה להזיז את היד'. ניסיתי להתעשת, חשבתי בהתחלה שאולי היא תחת השפעה, אפילו שאני יודע שבחיים היא לא לוקחת סמים. שאלתי אותה: את לוקחת סמים? היא אמרה לי 'בשום פנים ואופן לא, גם לא שתינו'".
"ליבי אמרה: 'אני הולכת למות'. בשלב הזה היא התחילה להיפרד ממני. היא אמרה שהיא אוהבת אותי, אמרה לאח התאום שלה שהיא אוהבת אותו, אמרה לאמא שלה שהיא אוהבת אותה. היא הייתה קרת רוח, הבינה את הסיטואציה. שוחחנו איתה במשך שמונה דקות שבהן ביקשתי ממנה לנסות לחבוש את היד. היא לא הצליחה. הצעתי שתיכנס לעמדת הנהג ותיסע. אמרתי לה: תשכבי על הכביש, תעשי את עצמך מתה. לאחר מכן קיבלנו סרטון שבו רואים אותה שוכבת על הכביש, ללא רוח חיים. היה ברור שזה מה שהיא עשתה. היא לא נפלה מהרכב, אלא ניסתה לשכב. בזמן שהיא איתנו, בשיחת הטלפון, שמענו קולות בערבית ועשרות יריות שבעצם יורים בה. אחר כך היינו באותה נקודה ומצאנו עשרות קליעים באזור".
"מאז, המשפחה שלנו לא אותו הדבר. ליבי דאגה שהבית שלנו לא יהיה שקט לרגע. בית שקט זה שונה. אנחנו צרובים באובדן קשה מאוד. שלי עשתה דברים מדהימים, הקימה עמותה להנצחתה של ליבי שעושה הרבה מאוד דברים, מהנגשת טיפולים גניקולוגיים לחיילות בודדות, S.O.S לחיות ועוד. היא הקימה עמוד הנצחה לליבי באינסטגרם שיש לו כבר מעל 55 אלף עוקבים, עם הרבה מאוד פעילויות".
"זה לא נתפס. אני מתעסק ברפואה, איש פרקטי, מנהל מערכת גדולה, אבל יש ימים שאני לא קולט. זה לא ייאמן, זה בלתי נתפס. אני אומר: בוא'נה, אני איש רציונלי, אבל זה פשוט לא נתפס שהיא איננה. זה חורך את הלב. היא הייתה הדבק של הפרק ב' שלנו. היא זו שחיברה את הבת הביולוגית שלי יובל למשפחה. היא זו שחיברה בינינו. היה לה צחוק מתגלגל. אני לא יודע אם אפשר להתגבר על שברון לב כזה".