השמנת יתר אצל מבוגרים ומתבגרים היא מגיפה של ממש, אשר מתפשטת במהירות בשלושת העשורים האחרונים. לפי נתונים שהתקבלו ממרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, כ-8% מהמתבגרים ברחבי העולם בגילי 12–19, סובלים מהשמנת יתר קשה. נתון זה מטריד במיוחד, לנוכח העובדה שחלק גדול מהם, מועדים יותר ללקות במספר מחלות הקשורות להשמנת יתר, כגון: יתר לחץ דם, עמידות לאינסולין, סוכרת מסוג 2, דום נשימה חסימתי בשינה, מחלת כבד שומני, ועוד.
עד כה אמצעים שונים כגון שימוש בתרופות או תוכניות לירידה במשקל, לא סיפקו אמצעי יעיל לירידה רציפה במשקל, מה שהפך את הניתוח לקיצור קיבה (ניתוח בריאטרי) אצל מתבגרים וילדים, לכורח המציאות. ד"ר איויה שלח, מומחית להפרעות אכילה וניתוחים בריאטרים במרכז שניידר, מציינת שמתבגרים שמנים גדלים לחברה המטילה ספק בנוכחותם ובנראותם. "הם חיים מתוך צורך מתמיד לשנות את עצמם כדי להתאים לנורמות ולקודים שהעולם מכתיב להם. רוב המתבגרים הסובלים מעודף משקל, סובלים מסטיגמה ומדעות קדומות בנוגע למשקל שלהם, והם חווים דחייה והשפלה בבית ובמקומות אחרים".
למרות הפתרון שמספק ניתוח בריאטרי, ד"ר שלח מציינת שכ-40% מהמתבגרים שעוברים אותו מעלים את כל המשקל העודף שלהם בחזרה - ואף יותר מכך. לדבריה, אי-עמידה בדרישות אורח החיים הקפדניות בשלב שלאחר הניתוח, עלולה להוביל לסיבוכים הקשורים לבריאות הנפשית והפיזית, בייחוד בהקשר להתפתחותם הגופנית התקינה של מתבגרים. ד"ר שלח מציינת כי ישראל זוכה כבר שנים בתואר המפוקפק 'אלופת העולם בניתוחים בריאטריים' ובניתוחים חוזרים ביחס למספר האנשים באוכלוסייה. לדבריה, השאלה העיקרית שמעניינת חוקרים ברחבי העולם היא כיצד להגביר את היענות המנותח לדרישות המאפשרות לשמר את תוצאות הניתוח.
לדברי ד"ר שלח, ניתוח בריאטרי הוא ניתוח משנה חיים שיכול להציל כ- 600 מיליון מבוגרים וכ-400 מיליון ילדים ומתבגרים הסובלים מהשמנה חולנית בעולם, עם זאת, למטופל יש חלון הזדמנויות של שנה מיום הניתוח כדי לבצע שינוי תפיסתי בכל הקשור לשינוי אורח החיים המתבקש (כמו שינוי הרגלי תזונה, שינה, שעות מסך וכו'). עוד היא מציינת כי אם לא ינצל את חלון ההזדמנויות הזה – תפוג השפעת הניתוח והוא יעלה את המשקל בחזרה.
מחקר: להורים יש השפעה מכרעת בהצלחת הניתוח
מחקר חדש של מרכז שניידר שנעשה בהובלתה של ד"ר שלח ובשיתוף אוניברסיטת חיפה, עקב אחר מתבגרים שעברו ניתוח לקיצור קיבה, ובחן את הצלחת שימור תוצאות הניתוח והירידה במשקל. המחקר הצביע על שתי תפיסות שגויות משפיעות על חוסר ההיענות של המטופלים: האחת – שמדובר בניתוח קסם שהופך נערים שמנים לרזים, והשנייה – שהאחריות לשימור השינוי מוטלת על המתבגר, ללא קשר לסביבה התומכת.
המחקר מצא כי מתבגרים שכן הצליחו לבצע שינוי ולשמר את תוצאות הניתוח, הם אלו שהראו יותר סימפטומים דיכאוניים משום שמצבם הרגשי קשה יותר ולכן יש להם יותר מוטיבציה, וכן אלו שהוריהם מאפשרים להם יותר עצמאות על גופם ויכולת לסמוך על תחושות הרעב והשובע שלהם. כמו כן, ראו כי ארוחות משפחתיות משותפות וסדר יום קבוע יצליחו יותר לבצע שינוי באורח החיים הנדרש והחיוני להצלחת הניתוח.
התוצאה הבולטת ביותר במחקר, כפי שמסבירה ד"ר שלח, היא שלהורים יש השפעה רבה בעניין ההיענות של ילדיהם. "היכולת של ההורים לספק אוטונומיה ועצמאות היא משאב חיוני, ולכן ספקי שירותי הבריאות חייבים לתמוך גם בהורים ובמשפחה, אם הם רוצים לייעל את היענות המטופלים".