"זה טרור בריאותי": עשן שרפת הפסולת באיו"ש חונק את תושבי מרכז הארץ

תופעה בריאותית-סביבתית מטרידה בשבועות האחרונים ישובים רבים במרכז בארץ: שרפת פסולת פירטית רחבת היקף בשטחים הפלסטיניים ביהודה ושומרון הפכה בחודשים האחרונים למפגע סביבתי של ממש, שאותו מכנים תושבי האזור כ"טרור בריאותי קשה".

השיא מגיע בשעות הלילה המאוחרות כאשר עשן סמיך המכיל חומרים כימיים מסוכנים בעקבות שריפת הזבל, זורם מעל מודיעין, שוהם, ראש העין ויישובי קו התפר ומאלץ את תושבי האזור לאטום חלונות. התושבים טוענים שהמדינה מפקירה אותם מול זיהום שחוצה גבולות ודורשים התערבות מיידית.

"נכון להיום יש אתר ספציפי בכפר נעלין (סמוך למודיעין- מ.ד) שמזהם את הסביבה, אבל זו בעיה שקיימת תקופה ארוכה", אומרת שני גזית, תושבת שוהם ונציגת מועצת שוהם לטיפול בשרפות. היא מסבירה כי קיימת בעיה נרחבת של פסולת באיו"ש משום שאין אתרי הטמנה מוסדרים, ולכן פלסטינים משנעים את הפסולת שלהם במשאיות לאתרים פירטיים שעולים על גדותיהם, ובהמשך שורפים כדי לצמצם את גובה הפסולת, מה שמייצר מפגע סביבתי חמור לכל אורך קו התפר ומעבר לו.

"מאז המלחמה זה החריף", היא מתארת, "מדינת ישראל הייתה צריכה לדאוג לפתרונות הטמנה ולאתרי סילוק פסולת מוסדרים, לאכיפה שלא יוכלו לשפוך ולשרוף את הפסולת, לפלסטינים אין יכולת לטפל בזה ולצערנו מעורבים בזה היום גורמי פשיעה וכל מיני משפחות שמתפרנסות מזה. זיהום לא מופרד בקו הירוק אם מזהמים נחלים. זה מגיע אלינו ואם מזהמים אוויר זה חוצה גבולות, הזיהום הוא מרחק קילומטרים ספורים מביתי ואם מדינת ישראל לא תתעורר אנחנו במצב בעייתי".

"אי אפשר לנשום"

כתושבת שוהם, גזית מספרת כי הזיהום מורגש בעיקר בלילה. "כאשר יש רוח מזרחית. במודיעין סובלים כל היום וגם בראש העין. בשוהם בכל פעם זה בשכונה אחרת וזה מגיע גם לאיירפורט סיטי. מדובר בריח של שריפה כימית, אי אפשר לנשום".  

על פי הערכות, בשנת 2023 אירעו 5,500 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מזיהום אוויר. "אלו הערכות כי למשרד הגנת הסביבה אין כלים לנטר זיהום אוויר או את איכות האוויר בזמן שריפה. כל התמונות שמקבלים מתחנות ניטור לא נותנות אינדיקציה לזה", אומרת גזית ומציינת שכאשר פנו למשרד להגנת הסביבה נאמר להם שלמשרד להגנת הסביבה אין מענים מתאימים. "ביקשנו נוהל התראות לתושבים - גם משרד החינוך וגם הרשויות מסתמכים על התראות של המשרד להגנת לסביבה ואם אין לו כלים למתן התראות למפגע שסובלים ממנו שנים, זה בעייתי. יש כלים ונהלים שאפשר להשתמש בהם ועד עכשיו לא עשו את זה. ילדים יוצאים למסגרות חינוכיות, הם נמצאים בחוץ כשיש זיהום אוויר, יש תושבים ששולחים את הילדים בעשר ללימודים בגלל הריח, ויש כאלה שיוצאים מהבית עם מסכה. ההשלכות הבריאותיות ידועות, אנו דורשים שיהיו התרעות למוסדות חינוך להימנע מיציאה לחצר, אבל יותר חשוב - יש למצוא פתרון מיידי לבעיה".

גזית מדגישה שתושבי האזור פונים למדינה ומבקשים שתינתן הקצאה של כוחות ביטחון לטיפול בנושא.  "כל עוד זה לא מטופל יהיו יותר נזקים משמעותיים לבריאות התושבים משני צידי הקו הירוק", היא אומרת, "אפשר לייצר מנגנון של שינוע ולתת פתרונות קצה, יש אתרים פנויים ולפחות כרגע להסיט את שרפת הפסולת מהגדר. זה טרור סביבתי שמהווה איום על תושבי מדינת ישראל, ולצערי בינתיים כולנו משלמים על זה בבריאות שלנו".  

"בערב התושבים נכנסים לכוננות ספיגה: מכניסים כביסה, מכבים מזגן כי זה נכנס דרך התעלה, עברנו לישון עם מאווררים"

נאור כהן, כפר טרומן

נאור כהן (35) מכפר טרומן, מספר שבשלושת החודשים האחרונים עשן סמיך חודר מדי לילה לביתם. "ברגע שמתחילה רוח מזרחית בשעה 21:30-22:00 מגיע עשן למי שנמצא בקו הראשון - שוהם, כפר טרומן, גינתון וממשיך ליהוד, קרית אונו, גבעת שמואל ופתח תקווה, בערב התושבים נכנסים לכוננות ספיגה: מכניסים כביסה, מכבים מזגן כי זה נכנס דרך התעלה, עברנו לישון עם מאווררים".

הוא מציין כי האתר החדש שבו שורפים את הפסולת נמצא במרחק אווירי של 10 ק"מ משוהם, ו-4 ק"מ מכביש 6, ועובד כיום 24/7. "כל התושבים כאן ברכישות המוניות של מטהרי אוויר אך לא משנה כמה אוטמים את הבית, עשן סמיך וכבד נכנס דרך החריצים", הוא מתאר, "יש לי תינוקת בת 8 חודשים שמשתעלת כל הלילה, היא פיתחה ברונכיטיס ויש לה בעיה בסינוסים, גם אני עם סינוסיטיס שלא עובר, ואפילו אנטיביוטיקה לא עזרה לי".

נאור מספר כי בקבוצות הוואטסאפ השכונתיות מספרים על ילדים שיורדים מהאופניים בדרך לבית הספר כי הם לא יכולים לנשום, וכאשר שיעורי ספורט מתקיימים בשעות הבוקר, הילדים לא מסוגלים לנשום וקבוצות גדולות של ילדים חוזרות הביתה. "מדובר באתר מפלצתי שנמצא על ההר, ומשעות הלילה ועד שעות הבוקר העשן שוקע למטה ודרך ערוץ הנחל מתחיל לזרום למישור ולעמק. זה ריח חמוץ של פלסטיק שרוף ואלקטרוניקה שרופה, אי אפשר לנשום נשימה מלאה מבלי להשתעל", הוא מוסיף כי תושבים רבים שוקלים לעזוב את האזור. "אנחנו נצורים בלילות בבתים, מחירי הנדל"ן התרסקו והתושבים בורחים. יש שם יד שמכוונת לפגוע, וככה טרור מנצח. אי אפשר לחיות כאן יותר. זה משפיע על 600,000 איש, אני באופן אישי עוזב בעוד חודש".  

שיר (32) מקרית אונו הבחינה בריח החריף כבר לפני שנתיים. "שמתי לב לריח מאז ה-15 באוקטובר 2023, זה פשוט התגבר בשלושת החודשים האחרונים", היא אומרת, "אז זה היה פעם בשבוע והיום זה כל יום". גם בביתה של שיר סוגרים את החלונות בערב. "אבל זה מעיר אותנו מהשינה לעיתים קרובות, גורם לצריבה בגרון, עייפות, כאב ראש ובחילה. בן השנתיים שלי סובל מקשיי נשימה מאז שנולד, לפני שבוע אובחן עם ברונכיטיס ואסתמת ילדות, הוא משתעל כבר חודשיים ברצף. אני מאוד רוצה לעבור מכאן ולצערי כרגע זה לא אפשרי".  

"חלקיקים שחודרים לריאות ולמערכת הדם"

ד"ר פרבר רוני, מנהל מערך בריאות הציבור ב-Femi, ומרצה בכיר בתחום בריאות הציבור, מסביר כי בשל היעדר בקרה, מדובר בשרפת פסולת מעורבת, שיש בה גומי, טקסטיל, חומרי בניין, אלקטרוניקה ועוד. בזמן השרפה נפלטים לאוויר חומרים רעילים מסוג PM10 PM2.5 תרכובות אורגניות, מתכות כבדות דיוקסילים, בנזן ועוד. חלקיקים אלו חודרים לריאות ולמערכת הדם, והבעייתיות המרכזית היא החשיפה החוזרת אליהם ועוצמת החשיפה. "פעמים רבות גם כשאין ריח יש חשיפה חוזרת, כמו לדוגמה בעונות הקיץ כאשר האוויר עומד והריח חלף יש עדיין חשיפה לחלקיקים הבעייתיים שנפלטים לאוויר כתוצאה משריפת הפסולת. לכן מדובר במפגע בריאותי סביבתי, וגם אוכלוסיות שלא רואות או מריחות את העשן באופן קבוע עלולות להיפגע".

ד"ר פרבר מתאר השפעה על מגוון רחב של תחלואות. "העיקרית שבהן היא מחלות נשימה, החמרה של אסתמה, ברונכיטיס כרוני, קוצר נשימה, שיעול מתמשך, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, הפרעות קצב לב, הפרעה במערכת החיסונית ופגיעה במערכת העצבים במיוחד אצל ילדים וקשישים, זה לא תמיד בא לידי ביטוי בטווח הקצר לפעמים ההשפעות הן ארוכות טווח וכוללות עלייה בסיכון למחלות סרטן שהעיקריות בהן הן סרטן ריאות ולימפומה".

ד"ר טל גיזונטרמן, מומחה לרפואת משפחה של כללית במחוז דן-פ"ת מדגיש שבטווח הארוך, החשיפה מגבירה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, למחלות ממאירות ולפגיעה בהתפתחות אצל ילדים. "האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן ילדים, נשים בהריון, קשישים וחולים כרוניים (במיוחד חולי לב וריאות). חשוב להבין שזיהום האוויר פוגע בכולנו, אך באוכלוסיות הללו ההשפעה עלולה להיות קשה ומסכנת חיים".

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת והשרפות ביהודה ושומרון ומהשפעתן על הציבור באזורים אלה ובישראל. אולם, כל הסמכויות לפיקוח והסדרה בפסולת ביו”ש נתונות בידי המנהל האזרחי וגופים נוספים. יחד עם זאת ולנוכח חשיבות הנושא, המשרד מסייע רבות בקידום פתרונות לבעיית מפגעי הפסולת ביו”ש, בין היתר, בהקצאת משאבים ובמימון יחידת “דוד” במנהל האזרחי, במטרה למנוע העברת פסולת מישראל לאזור זה, השלכתה, ולעיתים – שריפתה באופן בלתי חוקי. לצד זאת, בשנים האחרונות העביר המשרד למנהל האזרחי תקציבים באמצעות קרן הניקיון עבור התקשרות עם קבלן כיבוי שרפות.

"בהמשך להחלטת ממשלה 592 הוקם צוות בין־משרדי שגיבש תוכנית אסטרטגית לטיפול ומניעה ממוקדים במפגעי סביבה חוצי גבולות באיו״ש, הכוללת חקיקה, חיזוק אכיפה ופתרונות בני קיימה לטיפול בפסולת. התוכנית הופצה למשרדי הממשלה וכעת מתנהלים דיונים עם משרד הביטחון ומשרד האוצר לצורך השלמות וגיוס התקציבים הנדרשים ליישומה. נוסיף בעניין זה כי היום נשלחה פנייה מטעם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ״ל המשרד רמי רוזן, למנהלת ההתיישבות, ובו דרישה למתן עדיפות גבוהה לנושא, לצורך אישור נוסח הצעת המחליטים ללא דיחוי וקידום הפתרונות.

"נוהל התראה לאוכלוסייה על זיהום אוויר גבוה מבוסס מדידות קצרות טווח, כאשר הריכוזים עולים על ערך ההתראה. נוהל זה מופעל, לדוגמה, בימים של סופות אבק. במדידות של זיהום אוויר כתוצאה משרפות נוהל זה אינו רלוונטי בשל אופי התופעה. על כן, בכוונת המשרד לבחון כלים מקצועיים בתיאום משרד הבריאות, אשר יספקו את המענה לעדכון האוכלוסייה".