משרד הבריאות הודיע כי אירוע פגיעה מינית אינו נכנס להגדרת "מצב חירום רפואי" לפי חוק זכויות החולה. את הדברים כתבה ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד, במענה לפנייתה של עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח שפנתה למשרד בשם הלובי למלחמה באלימות מינית בבקשה לבטל את ההתניה שלפיה קורבנות אלימות מינית מחויבות בשיחה ראשונית עם עובדת סוציאלית כדי שתוכלנה לקבל אבחון טלפוני רפואי.
במהלך אפריל 2020, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, הוציא משרד הבריאות הנחיות לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בחדרים האקוטיים במהלך הקורונה. ההנחיות קבעו, בין היתר, כי במצב שבו נפגעת אינה יכולה להגיע פיזית לבית החולים, היא תוכל לקבל ייעוץ רפואי ראשוני בטלפון, שבמסגרתו אף יישלחו אליה מרשמים לתרופות, חלקן כאלה שיש ליטול סמוך ככל האפשר למגע המיני.
אלא שחצי שנה לאחר מכן, באמצע אוקטובר, התברר כי בכוונת המשרד להתנות ייעוץ חירום רפואי ראשוני לנפגעות בשיחה עם עובדת סוציאלית. "בשעות הערב והלילה השיחה הראשונית מגיעה בדרך כלל למיון לאח/ות אשר יעביר את הפנייה לעו"ס הכוננית של המרכז. לא תתאפשר שיחה רק עם רופא" נכתב במצגת תוך הדגשת המילה "רק".
"בלי לזלזל כלל ועיקר בחשיבות שיחה עם אנשי המקצועות הטיפוליים סמוך להתרחשות אירוע טראומתי, ואף שאנו משוכנעות כי יש בידיהם מיומנויות וכלים שאינם נחלת אנשי רפואה, לא ניתן לכפות שיחה כזאת על נפגעות ולא יעלה על הדעת כי מענה רפואי וטיפול תרופתי יותנו בה", כתבה עו"ד חסין בפנייתה, "נשים שנאנסו חשופות להדבקה במחלות שונות, חלקן קשות, לרבות איידס ומחלות זיהומיות נוספות, אשר הטיפול המונע בהן צריך להתבצע בחלון זמן קצר ביותר לאחר התקיפה. כך גם נטילת תרופות למניעת הריון. התניית קבלת מרשמים בשיחה מוקדמת עם עו"ס, אשר רק לאחריה תזכה הקורבן לשיחה עם רופא, עשויה להאריך מאוד את פרק הזמן לקבלת המרשמים החיוניים. יתרה מכך, על פי המדיניות החדשה אשר הוצגה בפגישה - אם המותקפת אינה מעוניינת בשיחה כזאת היא כלל לא תקבל מרשמים. זוהי תוצאה אבסורדית ולא סבירה".
בסוף המכתב ביקשו חסין והלובי למלחמה באלימות מיני מהמשרד לקבוע כי "קורבנות תקיפה מינית אשר פונים בטלפון לבתי החולים (בהתאם להנחיות המשרד מאפריל) יוכלו לשוחח ישירות עם רופא/ה ללא כל דיחוי והתניה. דומה, כי הפתרון הראוי הוא שהרופאים אף יסבירו לנפגעות כי הן יכולות לשוחח עם עובדת סוציאלית, ויעמדו על החשיבות והתועלת הרבות שבכך. ככל שנשלחה כבר לבתי החולים ההנחיה לפיה אין לאפשר לקורבנות תקיפה מינית שיחה ישירה עם רופא/ה לפני ששוחחו עם עו"ס נבקש כי תצא הנחיה מתקנת".
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שקנאביס עושה לנגיף הקורונה
>> מחקר חושף: זה הגיל שבו המוח מתחיל להתדרדר
יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "הממשלה אמרה אתמול בגלוי שבעיניה אונס הוא לא דבר דחוף, או חשוב או דורש תשומת לב מיוחדת. nעתה תרופות למניעת איידס, זיהומים, מניעת הריון, רפואה משפטית ואיסוף ראיות - כל אלו לא 'חירום'. זה לא רק עניין של סמנטיקה, זו רמיסה של הזכויות של כולנו שמשמעותה הרעה בשירותים וקיצוץ בתקציבים. אנחנו לא ניתן לשערורייה הזו לעבור בשתיקה. היום בדיון על החדרים האקוטיים בוועדה לקידום מעמד האשה נילחם מול ההחלטה השערוריתית הזו. תרופות החייבות במרשם - למטופל/ת לא מוכר/ת, שלא נוכח/ת פיזית בבית החולים ולא נבדקה ע"י הרופא/ה".
תשובת המשרד, כאמור, הגיעה אתמול ובה נכתב כי משרד הבריאות דוחים את טענות הלובי והאגודה על עיכוב הטיפול כתוצאה מהנהל וכי "אירוע פגיעה מינית הוא אירוע טראומתי וקשה, ובעל השלכות נפשיות ופיזיות, אך אינו נכנס בהכרח להגדרת 'מצב חירום רפואי'... הטיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית במרכזים האקוטיים בבתי החולים, נעשה בתפיסה רב מקצועית, ובה מקום מרכזי להתייחסות גם לטראומה הנפשית... חשוב לציין שקיים קושי רפואי ואף משפטי במתן טיפול תרופתי, כגון בתרופות החייבות במרשם - למטופל/ת לא מוכר/ת, שלא נוכח/ת פיזית בבית החולים ולא נבדקה ע"י הרופא/ה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: המכתב התייחס לטענה המשפטית שהועלתה במכתב האגודה לזכויות האזרח ביחס להגדרת "מצב חירום רפואי", ומכך נגזרות לטענתם חובות מסוימות.
מצב חירום רפואי מוגדר בחוק זכויות החולה כ"נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף;"
כפי שנכתב במכתבי, אין חולק כי אונס דורש התייחסות וטיפול בהקדם, אך אינו עונה להגדרה של מצב חירום רפואי לפי החוק.
בכל מקרה בו נפגע/ת אונס או כל תקיפה אחרת חשים כי הם במצב חירום רפואי, מוטב שיגיע בדחיפות למוסד הרפואי המתאים, ולא יסתפקו בטיפול טלפוני.