ד', אישה בריאה בת 54, ללא מחלות רקע, עבדה למחייתה כעובדת ניקיון במשק בית. לפני כשלוש וחצי שנים היא נכוותה בגופה בדרגות שתיים ושלוש, בהיקף של 46% משטח גופה ופונתה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים 'זיו' שבצפת. היא הועברה מבית חולים זיו לחדר מיון טראומה בבית החולים רמב"ם בחיפה כשהיא מורדמת ומונשמת.
למחרת היא אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי. לאחר 18 ימים מצבה של ד' השתפר והתייצב. "היא שוחחה אתנו. הייתה ערנית. ענתה על שאלות ונראה שמצבה השתפר", ציינו בני המשפחה. גם בדו"ח הרפואי של רופא המחלקה נכתב: "תחת מורפיום בלבד. ערה, משתפת פעולה, יש יציבות בחמצן ואוורור טוב".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
אין תיעוד רפואי על האירוע
כמה ימים לאחר מכן חל שיפור ויציבות במערכות הלב וכלי הדם בגופה של ד', אלא שבאחד הערבים היה אירוע של ירידת חמצן בגופה של ד' ועלייה בלחץ הדם ומספר הנשימות. מסיבה לא ברורה, אף איש צוות לא ניגש למיטתה של ד' לברר מה קורה איתה ולא סיפק לה עזרה רפואית. רק כעבור קצת יותר מרבע שעה הבחינו אנשי הצוות הרפואי במצבה של ד' וביצעו בה החייאה ממושכת שכללה עיסויי לב, הנשמה ותרופות. ד' נשארה בחיים אבל למרבה הצער הפכה לצמח.
בכתב התביעה שהגישו בני משפחתה של ד' נגד משרד הבריאות ובית החולים 'רמב"ם' לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי בתיק הרפואי שלה חסר תיעוד רפואי הנוגע להחייאה, מתי החלה והסתיימה, מי השתתף בה ואלו פעולות נעשו.
כתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד סאמי אבו וורדה מייחס רשלנות ומחדלים של הצוות הרפואי שטיפל ב-ד'. על פי כתב התביעה לא ברור כיצד ארעה התקלה החמורה שהפכה אותה לצמח ומדוע לא קיבל סיוע רפואי באופן מידי. מאז ועד היום ד' מאושפזת בבית אבות כחולה סיעודית שתלויה באנשי המקום ובבני משפחתה.
בית החולים והמדינה הגישו כתב הגנה בו הכחישו את מרבית הטענות נגדם. באחרונה נחתם הסכם פשרה בין הצדדים לפיו המדינה ובית החולים לא יודו במחדל הרפואי אבל יפצו את בני המשפחה בסכום של 2.65 מיליון שקל.