החלטתם לתרום זרע בבנק הזרע? קחו בחשבון כמה עובדות לא קלות לעיכול שאתם עלולים להיתקל בהן: יחס משפיל, חוסר פרטיות וקשיים בהגעה לבדיקה שתמצא את כשירותכם לתרום זרע, כך לפי מחקר חדש שערכה ד"ר יערית בוקק-כהן מאוניברסיטת אריאל, במסגרתו חשפה לראשונה את המצב העגום של בנקי הזרע בישראל – בטח ובטח ביחס לשאר מדינות העולם.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
ד"ר בוקק-כהן, סוציולוגית המתמחה בתחומי המשפחה, הטכנולוגיה והפריון, טוענת במחקר כי תחום בנקי הזרע בישראל פרוץ לחלוטין ועובד ללא כל פיקוח. הגרוע מכל, הוא שהתקנות לא עודכנו ולא שודרגו במרוץ השנים. "מצב בנקי הזרע בישראל טעון שיפור, בעיקר עקב העדר נהלים והישענות על 'תקנת בריאות העם' משנת 1940 ועדכון נוסף שנכתב במשרד הבריאות לניהול תרומות זרע משנת 1992".
בישראל נולדים כל שנה כ-1,200 תינוקות מתרומת זרע. 200 מהם תאומים. תורם זרע מקבל בין 500 ל-1,000 שקל עבור התרומה, וכרגע, המדינה זקוקה לכמות הגדולה פי שישה מכמות התורמים שיש כיום.
לדבריה, מהמחקר עולים נתונים די מדאיגים, מה שגורם לכך שכמות תורמי הזרע בישראל נמוכה יחסית לגודל האוכלוסייה. "בסך הכול במאגרי הזרע קיימים בין 50 ל-140 תורמים, על אוכלוסייה של 6.2 מיליון יהודים בישראל. בחישוב על פי האומדן האופטימי ביותר של 140 תורמים כדי לעמוד בתקנות של האגודות הבינלאומיות, יש להגדיל את מספר התורמים פי שישה על מנת להתאימו לסטנדרט המקובל בעולם", היא מדגישה.
איפה הדיסקרטיות?
במחקרה, ד"ר בוקק-כהן מיפתה למעשה את הבעיות העיקריות בתהליך הקיים בארץ בתרומות זרע, שלהערכתה משפיע על הכמות הקטנה של התורמים. המחקר מבוסס על ראיונות עומק עם תורמים ולקוחות לגבי היחס והשירות שהם מקבלים מבנקי הזרע בארץ. "במהלך המחקר עלו בעיות רבות עימן מתמודדים התורמים הפוטנציאליים הפונים לבנקי הזרע: יחס לא מכבד, חוסר מתן שירות ושמירת פרטי הפונים המעוניינים להפוך לתורמים, קשיים בהגעה לבדיקות וכן העדר מרחב פרטי ודיסקרטי בעת מתן התרומה.
"באחד המקרים שבדקתי הגיע תורם זרע למעבדה שבה עובדות לבורנטיות. הוא הופנה לתא קטן עם מחיצות גבס בתוך המעבדה שבו היו חוברות פורנו, כיסא, אוזניות. בלי שום פרטיות. אתה נושם, שומעים אותך. התחושה היא כמו של פר הרבעה. זו אחת הסיבות שתורמים לא מגיעים לתרום". ד"ר בוקק-כהן מספרת כי בבנקי זרע בחו"ל זה שונה לגמרי. יש חדר צדדי, לתורם יש דיסקרטיות מלאה, הוא מרגיש יותר בנוח. לשיטתה, כדי לפתור את הבעיה יש צורך אדיר בשיפור השירות והיחס לתורמים פוטנציאליים.
גם הנשים הבאות לבחור תרומה בבנקי הזרע בארץ מקבלות קטלוגים ישנים ולא זוכות לפרטיות. "הן מגיעות לבנק, מקבלות קטלוג ישן, יושבות על ספסלים, לא בחדרים סגורים ואינטימיים. זה ממש לא תקין. בחו"ל יש פרטיות מלאה לנשים לבחור את מה שהן רוצות. הקטלוגים חדשים, הן יכולות לקבל ייעוץ מאיש מקצוע, כמובן בתשלום, אבל התנאים שם הרבה יותר טובים מאשר בארץ", היא מסבירה.
עוד ב-mako בריאות:
>> האם אתם אנשים שיכולים לבגוד בפרטנר שלכם?
>> כושר קדמוני: מה הסוד של הבחור הזה?
>> הקרנות זה לא סרט: הטיפול שמסתירים מחולי הסרטן
אין מעקב
בנוסף, לדברי ד"ר בוקק-כהן, בנקי הזרע נמנעים מהאופציה של קניית תרומות זרע מערבים, הן בשל התנגדות ההנהלה והן בשל חוסר ביקוש לכך מצד לקוחות. כך מתברר, שהליך יבוא זרע של גוי הוא יקר בהרבה (פי חמישה עד עשרה ממחיר התרומה בארץ) ומשמעות הדבר שהיא שמדובר בהליך לעשירים בלבד. "משום כך, האפשרות של הגדלת מאגר התורמים כאן היא חיונית הן לשם שיפור השירות המוצע ללקוחות והן לפתרון הבעיה ההלכתית", טוענת ד"ר בוקק-כהן.
נקודה נוספת ומעוררת דאגה במחקר מגלה כי אין מעקב אחר התורמים או מאגר כולל, מה שיכול לגרום למצב הזוי בו תורם זרע עלול להינשא לבת משפחתו למחצה (או אפילו בתו) מבלי שיידע על כך. "אנחנו מדינה קטנה וכמות התורמים קטנה מאוד. נדהמתי לגלות שאין מעקב אחר התורמים ואין מאגר אחד בו אפשר לבדוק כמה פעמים אותו תורם תרם זרע. הוא יכול לתרום בכמה בנקים מבלי שאף אחד יעקוב אחרי זה".
ד"ר בוקק-כהן מספרת כי מבקר המדינה התריע על כך עוד בשנת 2006 אבל המצב נותר על כנו. "תאר לך מצב בו תורם זרע יוצא עם הבת שלו או מתחתן איתה מבלי שהוא יודע על כך, או מצב בו אח שתרם זרע יתחתן עם אחות שנולדה מאותה תרומת זרע? זה תרחיש שנשמע דמיוני אבל ההסתברות שדבר כזה יקרה בישראל לגבר שתרם כמה פעמים זרע היא גבוהה מאוד".
בעבר, לדבריה, הוגשה הצעת חוק המאפשרת לילדים שנולדו מתרומת זרע לגלות בגיל 18 - במידה ויחפצו בכך - מי אביהם, מה שמכונה 'תורם פתוח'. אך הדבר גרם לסערה גדולה, גרם לירידה דרסטית במספר התורמים עקב חששם שהחוק יאושר והצעת החוק נפלה. בסקנדינביה, אגב, יש אפשרות כזו.