בדיקת שד תקופתית, בדיקה לאיתור נגעי עור חשודים, בדיקה לתקינות שרירי רצפת אגן או מסאז' מפנק – לא חשוב איזה טיפול או בדיקה בחרת לבצע, כנראה שכבר עשית משהו טוב למען הבריאות או ההרגשה האישית שלך. אבל מה קורה כשבדיקה גורמת לאי נעימות או למבוכה, כפי שקרה לסוזנה, מטופלת שפנתה לטיפול פיזיותרפיה לשיקום אגן ופרסמה את הפוסט הבא:
זאת לא הפעם הראשונה שבה אנחנו שומעים על מטופלת שחשה מבוכה לנוכח סיטואציה שבה היא אמורה לקבל טיפול מקצועי. "אני מודה שאחשוב פעמיים לפני שאגש לטיפול שכרוך במגע גופני", אומרת נויה (שם בדוי). "לצערי, שמעתי על יותר מידי גינקולוגים, מעסים ושאר מטפלים שבחרו לנצל את מעמדם. לא מזמן פורסמה ידיעה על מעסה במלון בים המלח שהורשע באונס של מטופלת שהגיעה אליו לטיפול. בחיים לא הייתי רוצה למצוא את עצמי בסיטואציה נוראית כזאת. הגיע הזמן שנשים ירגישו בטוחות לגשת לטיפול ולא יחששו מהטרדות".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"לא כל פיזיותרפיסט מוסמך לעשות בדיקה וגינלית"
בדיקה וגינלית היא בדיקה שנעשית באמצעות מכשירים שונים כמו אלקטרודות שמוחדרות לווגינה ובודקות את חוזק רצפת האגן, או מכשיר ביו פידבק שבודק את המתח השרירי.
תומר תירוש, פיזיותרפיסט מוסמך (b.p.t) במרכז הרפואי לפיזיותרפיה וספורט, מסביר שלא כל פיזיותרפיסט מוסמך לערוך בדיקה וגינלית: "יש תחום שלם בפיזיותרפיה שעוסק בשיקום רצפת אגן שמספק מענה לבעיות כמו: דליפות שתן, בעיות ביציאות, קשיים בקיום יחסי מין, היפרדות בטנית אחרי לידה ועוד. רק לפיזיותרפיסט או פיזיותרפיסטית שעברו הסמכה ספציפית בנושא יש סמכות לבדוק את האישה וגינלית".
בכל מקרה, תירוש מבהיר שגם למטפלים מוסמכים אין רשות לבצע בדיקה וגינלית ללא הסכמה מפורשת של הנבדקת. "התפקיד שלנו כפיזיותרפיסטים הוא להיות ערים לתחושות של הנבדקות בעיקר בזמן שמבצעים בדיקה בעלת אופי רגיש. חשוב לשאול, להסביר ואם המטופלת אינה מעוניינת לבצע את הבדיקה מכל סיבה שהיא - חשוב לכבד את זה. מובן שאם היא מעוניינת שאישה נוספת תשהה בחדר במהלך הבדיקה, זו זכותה".
דעי את זכויותייך: הסכמה מדעת והזכות למלווה
עו"ד שירלי גינזבורג המתמחה במתן שירותים משפטיים לקהילה הרפואית והפרא - רפואית, מציינת כי כבר בשנת 1998 הרחיב משרד הבריאות את הגדרת המטפל ב"חוק זכויות החולה", באמצעות ציון של שורה ארוכה של תחומי טיפול, ביניהם נכללו גם הפיזיותרפיסטים. המשמעות היא שהחוק, על סעיפיו השונים - לרבות הזכות למלווה בקבלת טיפול רפואי ופרק "ההסכמה מדעת", חלים גם על הפיזיותרפיסטים. לפיכך, כל מטפל חייב להשיג את הסכמתו מדעת של המטופל, עוד בטרם העניק לו טיפול.
"החוק מפרט לגבי המידע שעל מטפל לתת למטופל על מנת שתינתן הסכמה מדעת, וקובע פרוצדורות מצומצמות בהן חובה כי הסכמה כזאת תתבצע בכתב. בפרקטיקה, בתי המשפט הרחיבו את הדרישה באופן שגם טיפולים שאינם פולשניים, לרבות טיפולים בתחום הרפואה המשלימה ואף טיפולי קוסמטיקה, יקבלו את הסכמתו המודעת של המטופל.
"חשוב לציין כי אי קבלת ההסכמה מדעת עלולה להוות בסיס לעילות משפטיות המזכות את המטופל בפיצוי כספי. כך למשל, ללא הסכמה מדעת עלול הטיפול להיחשב 'תקיפה' או להוות בסיס לעילת תביעה שנקראת 'פגיעה באוטונומיה' המזכה בפיצוי גם ללא הוכחת נזק. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בטיפול חדשני או בטיפולים שלא הוכחה יעילותם הקלינית".
עו"ד גינזבורג מציינת כי משרד הבריאות עורך ביקורות, הן באופן יזום והן כתוצאה מתלונת מטופל/ת, במסגרתן הוא בוחן את המידע שנמסר למטופל באשר לטיפול שעבר, בין היתר, כדי לשלול מצג שווא או הטעיית הציבור.
למרות האמור, תירוש מבקש להבהיר כי על אף החששות המובנים, ראוי לציין שפיזיותרפיה לשיקום רצפת אגן יכולה לתרום רבות לשיפור איכות החיים, עבור נשים שסובלות מתופעות כמו דליפת שתן או פגיעה בשרירי הבטן. אגב, הוא מציין שגם גברים נעזרים בפיזיותרפיה שיקומית לאגן כמו למשל במקרים של בעיות בשרירי הבטן התחתונה, בעיית יציאות וכדו'.
"בכל מקרה, חשוב שמטופלות ירגישו בנוח לפנות לטיפול כזה ושידעו שתמיד יש להן אפשרות לבחור במטפלת או להעדיף להיבדק בנוכחות מלווה. צר לי לשמוע שיש מטפלים, וגם מטפלות שנכחנו לגלות, שלא תמיד מפגינים רגישות או מבהירים למטופלת את זכויותיה. אני מקווה שהמגמה הזאת תשתנה ושהמודעות לנושא תשתפר", הוא אומר.