בת 16 סבלה משלשולים אך הרופא חשד במום בלב - וצדק

מקרה נדיר בשניידר: נועה (שם בדוי) בת ה-16, סבלה משלשול וכאבי בטן. היא פנתה למרכז בריאות הילד של כללית בתל אביב, שם בדק אותה ד"ר שי יצחקי, מומחה ברפואת ילדים, שעובד גם במרכז שניידר לרפואת ילדים.

"זה היה נראה כמו עוד סיפור סטנדרטי של קלקול קיבה, אבל כשבדקתי אותה והאזנתי ללבה, שמעתי אוושה מחשידה", הוא מתאר. "ההורים אמרו לי שכשהייתה פעוטה כבר נשמעה אוושה בלבה, אולם היא נבדקה ולא נמצא ממצא חריג. הקשבתי שוב, והאוושה לא נשמעה כאוושה תקינה. שאלתי את ההורים אם הילדה עברה פעם אקו לב, והם השיבו בחיוב, ואף ציינו שהבדיקה פוענחה כתקינה. מצד אחד, לא הייתי רגוע, ומצד שני ההורים התעקשו שהיא כבר עברה בירור לבבי. היא גם הייתה מיובשת וסבלה ברקע מאנמיה, כך שזה לא היה תלוש מהמציאות שתישמע אוושה ".

למרות הכל, החליט ד"ר יצחקי ללכת עם תחושת הבטן ולשלוח את נועה לבירור קרדיולוגי. "הייתי בטוח שהקרדיולוג יירד עליי, אבל לא הייתי שקט", הוא מספר.

כעבור מספר חודשים, הד"ר הגיע שוב למרפאה בתל אביב במסגרת תפקידו בקהילה, ושם חיכתה לו הפתעה. "פתאום חולפת מולי מישהי שאני לא מזהה במסדרון ואומרת לי שהצלתי את החיים של הבת שלה. התברר שנועה הופנתה לשניידר  לאחר שגילו שיש לה היצרות באבי העורקים והיא סובלת מבעיה במבנה מסתמי הלב".

מספר שבועות לאחר המפגש המרגש, הד"ר פגש שוב את האמא, הפעם באחד המסדרונות בשניידר. "היא סיפרה לי שנועה בדיוק נכנסת לצנתור אצל ד"ר אלחנן ברוקהיימר, מנהל יחידת הצנתורים במכון הלב של שניידר, וביקשה שאצטרף אליה. מובן שנעניתי בשמחה לבקשה וכך נסגר לו המעגל - הייתי בצנתור שלה וראיתי את ההרחבה חזרה של אבי העורקים שלה". 

לסיום הוא אומר: "זו אחת מאותן חוויות שעיצבו אותי כרופא. היו לי כל הסיבות בעולם שלא להפנות אותה להערכה קרדיולוגית חוזרת, ואף אחד לא היה בא אלי בטענות על זה. אבל למדתי מהרבה רופאים מדהימים להיות יסודי, לסמוך על עצמי וגם להקשיב לתחושות הבטן שלי. ברפואה אנחנו הרבה פעמים לא יודעים מה קרה בסוף עם המטופלים שלנו. במקרה הזה צירוף המקרים הוביל לזה שגיליתי מה עלה בגורלה ואני שמח על ההחלטה שקיבלתי".