בתי עמליה הזדעזעה מההצתה של האחות מקופת חולים בחולון. היא מפחדת בגללי.
היום עבדתי במשמרת בוקר. המיון רגש וגעש. בני משפחה עם ילדים חולים, פצועים, כאובים, מבוהלים, גדשו את המיטות והמסדרונות. גם ילדים חולים מאוד נאלצו להמתין זמן רב לטיפול. ילדים חולים מאוד הם לא ילדים עם חום גבוה. ילדים חולים מאוד הם ילדים שאם לא יקבלו טיפול תוך זמן קצר קיים חשש לחייהם או לפגיעה בלתי הפיכה.
עבדנו מהר. לא עצרנו כדי לשתות מים או כדי ללכת לשירותים. אבל התחושה היתה של אובדן שליטה. יותר מדי חולים ומעט מדי אנשי צוות, מעט מדי מיטות, מעט מדי ציוד ומקום. הפחד שבין החולים הרבים, הצרחות והבכי יש ילד אחד שקט שאנחנו מפספסים ואולי כבר מאוחר מדי, הוא פחד שקשה לתאר אותו. זה פחד שמשתק אותי.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
במשמרות כאלו יש אווירה של אלימות. בני המשפחה מודאגים ולא מקבלים מענה בזמן שנראה להם סביר. רובם אינם אדישים למאמץ שלנו. הם ניגשים ומבקשים עזרה. שואלים אם יש מיטה להשכיב את הילד שנשלח בדחיפות למיון בשאלה של דלקת התוספתן - ונענים בשלילה. "סליחה, אחות, אבל אני עם תינוקת בת חצי שנה עם חום גבוה שזקוקה בדחיפות לאינהלציה." וכל מה שאני יכולה להגיד זה "אתה צודק, עוד רגע בבקשה," ולדעת שגם בשעה הבאה כנראה לא אתפנה לכך. יש את ההורים התוקפנים שאינם מוכנים לגישת הבדחילו ורחימו וכועסים, וצועקים, ומתלוננים, ומאיימים ומנופפים בידיים ומקללים. גם להם נענה ב"אתה צודק, עוד רגע בבקשה".
הרשת מלאה בתגובות מזועזעות על הרצח של האחות טובה קררו ז"ל. רוצח נתעב, מטופל שהצית אחות שכל אשמתה שטיפלה בו. אלימות היא דבר מגונה ולא מקובל. הנתונים מצביעים על כ-3,000 מקרי תקיפה של אנשי צוות רפואי בשנה. נורא ואיום.
עוד ב-mako בריאות:
>> מתכון למשקה ביתי ששורף שומן ומעלים אקנה
>> גם אתם עייפים עד שאתם נכנסים למיטה? זו הסיבה
>> האם אימון על קיבה ריקה באמת שורף יותר שומן?
אולם האלימות האמיתית, בעיני לפחות, היא האלימות של המדינה כלפי האזרח. אלימות חמקמקה וסמי-שקופה. אותו מטופל שמגיע למיון שאינו מתוקצב כראוי ונאלץ להמתין שעות לטיפול או למיטת אשפוז הוא קורבן לאלימות של שלטון נפשע. כמוהו גם הפגים שנדבקים בזיהומים כי אין מספיק צוות, הקשישה במסדרון, התורים הארוכים לרופא מומחה - כל אלה קורבנות של סדר עדיפויות מדיני מעוות ואלים.
ולפעמים כשמרביצים לך, אין ברירה אלא להחזיר.
ושכולנו נהיה בריאים ונחיה לנצח, אמן!