מחקר של פרופ' מייקל אדלשטיין מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, שנערך בין יולי לנובמבר 2021, מראה שקבלת לפחות שתי מנות של חיסוני חברת פייזר, מפחיתה באופן דרמטי את התסמינים שעליהם מדווחים המתחסנים בטווח הרחוק, כלומר חודשים אחרי שנדבקו ב-COVID-19.

18 התסמינים השכיחים ביותר דווחו בתדירות נמוכה של 50 - 80 אחוז אצל מתחסנים שקיבלו לפחות שתי מנות של חיסון נגד COVID-19, בהשוואה לאנשים שלא חוסנו כלל. קרוב ל-3,500 בוגרים מרחבי ישראל השתתפו במחקר, שכלל מגוון שאלות על הידבקויות קודמות ב-COVID-19, מצב החיסון וכן שאלות אודות התסמינים השונים שחוו המשתתפים. יותר ממחצית מהם - 2,447 משתתפים, דיווחו שלא נדבקו בעבר בנגיף SARS-CoV-2, לעומת 951 שכן נדבקו בו. מבין אלה שנדבקו, 637 (67%) קיבלו לפחות שתי מנות חיסון. מבין ה-2,447 שדיווחו שלא נדבקו בעבר, 21 (0.9%) קיבלו מנת חיסון אחת, 1,195 (48.8%) קיבלו שתי מנות, 744 (30.4%) קיבלו שלוש מנות חיסון וכל השאר (19.9%) לא חוסנו כלל.

בחור עייף מתעורר משינה ותופס את הראש (צילום: jupiter images)
לא התחסנתם? סיכוי יותר גדול שתסבלו מכאבי ראש אחרי החלמה | צילום: jupiter images


פחות עייפות, פחות קוצר נשימה 

החוקרים הישוו בין משתתפים מחוסנים לבין משתתפים לא מחוסנים מבחינת תסמינים שהופיעו בעקבות הידבקות קשה (post-acute) שעליהם דיווחו המשתפים בעצמם. לאחר התאמת הנתונים לגורמים כגון גיל ומשך הזמן שחלף ממועד ההידבקות עד למענה לסקר; הם מצאו שחיסון בשתי מנות או יותר של החיסון של פייזר, היה קשור לסיכון מופחת לדיווח על התסמינים השכיחים ביותר אחרי ההידבקות ב-COVID-19. התסמינים שדווחו בשכיחות הגבוהה ביותר על-ידי אוכלוסיית המחקר הנוכחי הם: עייפות, כאבי ראש, חולשה באברי הגוף וכאב שרירים מתמיד – כל אלה פחתו ב-62%, 50%, 62% ו-66%, בהתאמה. הדיווח על קוצר נשימה פחת ב-80% וכאב שרירים מתמיד פחת ב-70%. המחקר תורם למידע החסר שנאסף עד היום לגבי השפעת החיסון על לונג קוביד.

"איננו מבינים במלואו את המתרחש בחודשים ובשנים החולפים אחרי הידבקות ב-Covid-19 מבחינת הבריאות והרווחה הגופנית והנפשית", אומר פרופ' מיכאל אדלשטיין, מוביל המחקר בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי. "מאחר שנראה שלונג קוביד משפיע על כל כך הרבה אנשים, חשוב שנבדוק האם חיסונים עשויים להקל על התסמינים. כיום מתבהר שהחיסונים מגינים לא רק מפני המחלה, אלא, כפי שניתן ללמוד מתוצאות המחקר, גם מפני השפעות ארוכות טווח, לעתים אפילו משנות חיים, של COVID-19".

בשלב זה עדיין לא ברור לחלוטין באיזו מידה החיסונים מגינים מפני לונג קוביד. מחקר זה הוא הראשון בפרויקט מתמשך שהשיק פרופ' אדלשטיין, כדי לעקוב אחר קבוצה גדולה של אנשים ממגוון המגזרים בחברה הישראלית בניסיון להבין את השפעת החיסונים על איכות החיים לאורך זמן, ווריאנטים שונים של COVID, ותסמיני לונג קוביד.

המחקר פורסם לאחרונה ב-npj Vaccines של כתב העת Nature, ונערך בהובלת פרופ' מיכאל אדלשטיין מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף צוותי המחלות המידבקות והמחשוב של שלושה מבתי החולים המסונפים לפקולטה בצפון ישראל: המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, המרכז הרפואי זיו והמרכז הרפואי גליל. פול אוטיקו, סטודנט לתואר דוקטור בפקולטה ע"ש עזריאלי לרפואה, והוא מומן על ידי קרן הארווי גודסטין.