עלייה דרמטית במקרה השעלת בארץ ובאירופה: במקביל לדיווחים על מגפת השעלת 'המשמעותית ביותר' שתועדה באנגליה בעשור האחרון, גם בארץ נרשם זינוק חד בנדבקים בחיידק במהלך השנה החולפת. לדברי ד״ר רוני פרבר, מנהל בריאות הציבור במאוחדת, במהלך 2023 תועדו כ-1,300 מקרים של הידבקות בשעלת, לעומת 22 מקרים בשנה הקודמת לה. לטענתו, ככל הנראה זהו רק קצה הקרחון. "להערכתי יש עוד אלפי מקרים של חולים שנדבקו בחיידק", הוא מציין. "רוב החולים כלל לא נבדקים או ניגשים לרופא ולכן רבים מהם לא מאובחנים. מדובר במחלה שעלולה להיות מסוכנת מאוד, וקטלנית בייחוד עבור תינוקות. רבים מהחולים כלל לא מבינים שמדובר בשעלת. הם נעזרים בתרופות סבתא וחושבים שזה סתם שיעול טורדני, אבל כך בדיוק הנגיף המידבק מתפשט, ולעיתים הוא גם מסכן אוכלוסיות בסיכון. רוב המקרים הקשים שמגיעים לטיפול נמרץ הם תינוקות".
פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן, תומך בטענות, ומסביר כי בימים אלה מתועדת עלייה דרמטית של שעלת בארץ. "במקביל לעלייה הכללית בנגיפים נשימתיים כמו שפעת וקורונה, אנחנו בהחלט מדברים על התפשטות רחבה של שעלת, בייחוד באזורים מסוימים כמו: ירושלים, צפת, תל אביב ורמלה".
לדבריו, ישנן סיבות שונות שיכולות להסביר את ההתפשטות הנוכחית של החיידק: "ראשית, נראה שיש ירידה באחוז המתחסנים הכללי בחיסוני השגרה, מה שמשפיע באופן ישיר גם על היקף ואופי התחלואה בשעלת ואני חושב שזו הסיבה העיקרית להתפשטות המסיבית. מעבר לכך, ידוע שישנה ירידה כללית בחסינות הציבורית, שנגרמה בגלל תקופת הקורונה. כזכור, אנשים יותר הסתגרו בבתים, יותר הקפידו על מסכות ועל שימוש באמצעי ריחוק ובפועל פחות נחשפו למחוללי מחלה שונים. אף שמדובר באמצעים הכרחיים שעזרו לצמצם את היקף התחלואה בקורונה, יש להם גם השלכות כפי שאנחנו רואים כרגע".
לדבריו, המסקנה, אם כך, היא שיש להגן יותר על אוכלוסיות בסיכון, כמו תינוקות במקרה הזה, ובעיקר – להקפיד על חיסוני השגרה ועל חיסון שעלת שניתן לנשים בהיריון. "החיסון הזה עוזר להעניק לתינוק הנולד נוגדנים החיוניים להגנתו מהמחלה בתקופה הראשונה לחייו, שבה הוא נתון לסיכון משמעותי. צריך להבין – כמחצית מהתינוקות שנדבקים מגיעים לאשפוז, כ-20% מהם מפתחים דלקת ריאות קשה ואחוז אחד מהנדבקים מתים מהחיידק".
תסמיני המחלה – שיעול קשה
ד"ר ג'ולי שלייפר מסבירה שישנן מחלות נשימתיות שונות שיכולות לגרום לשיעול, ביניהם שפעת וקורונה, אך מה שלרוב מאפיין שעלת הוא שיעול קשה יותר. "רוב האנשים שמגיעים אליי לקליניקה בימים אלה הם כאלה שסובלים ממחלות בדרכי הנשימה. מרבית המחלות הנשימתיות מאופיינות בהתחלה באותם סימפטומים מוכרים כמו חום או צינון, אבל שיעול קשה וממושך, בעיקר כזה המלווה בקשיי נשימה, צריך להדליק נורה אדומה ובמקרה כזה כדאי לגשת לרופא.
לדבריה, הטיפול המקובל הוא באמצעות אנטיביוטיקה. "כיוון ששעלת היא מחלה מאוד מידבקת, לרוב נהוג להמליץ גם על אנטיביוטיקה מניעתית לכלל בני הבית ולא רק לחולה עצמו. לכן חשוב לגשת להיבדק – גם כדי לטפל בחיידק וגם כדי למנוע תחלואה רחבה יותר". אגב, פרופ' כהן מציין כי בשנים האחרונות רואים זנים שונים של שעלת העמידים יותר נגד אנטיביוטיקה.
ד"ר פרבר מציין כי האבחון לרוב מתבצע ע"י מטוש PCR באף ובלוע. בנוסף להמלצות המוכרות לגבי חיסוני השגרה וחיסון נשים בהיריון לשעלת, הוא ממליץ לכלל האוכלוסייה מעל גיל 18 להתחסן לחיידק. "לנוכח העלייה בשיעור הנדבקים, אני ממליץ לגשת לרופא המשפחה ולהתייעץ איתו לגבי האפשרות לקבל חיסון".