י', תושב הדרום כבן 30, נכנס לניתוח בקע מפשעתי בבית החולים ברזילי ויצא ממנו בלי אשך. כעת הוא תובע מיליוני שקלים פיצוי על רשלנות הרופאים.

לפני כעשר שנים ב' סבל מבעיה של בקע במפשעה והומלץ לו לעבור ניתוח. לפני כשנה וחצי הוא סבל מכאבים ונפיחויות במפשעה והגיע לבדיקה בבית החולים ברזילי באשקלון, שם המליצו הרופאים לעבור ניתוח בקע מפשעתי. מדובר בניתוח קל שכמוהו מבצעים על בסיס יומי בכל בתי החולים בארץ. "לא חשבתי שאצא מהניתוח עם נזק לכל החיים. זה אמור היה להיות ניתוח קל", ציין י'.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

הניתוח הראשון עבר לטענת הרופאים בהצלחה אבל כעבור חמישה ימים הוא חש ברע ואושפז בבית החולים בגלל נפיחות באשך הימני ונותח בשנית. בשלב מסוים הניתוח הסתבך. הרופאים חשדו ש-י' יש נמק באשך הימני והחליטו לכרות אותו. כשי' התעורר הוא נדהם לגלות שכרתו לו האשך הימני. הרופאים טענו בפניו שלא הייתה להם ברירה אחרת.

באמצעות עורכת הדין שגית הראל הוגשה תביעת תביעת רשלנות רפואית במימון חברת 'השקעות משפטיות' נגד בית החולים ברזילי ומשרד הבריאות במיליוני שקלים, והיא נדונה בימים אלה בבית משפט השלום ירושלים. בכתב התביעה נטען כי המנתח הראשי שביצע את הניתוח כלל לא רשום באתר משרד הבריאות ולא באתר בית החולים וכי הנושא הועבר לבדיקת משרד הבריאות. שכן לא ברור אם הוא בכלל בעל רישיון לעסוק ברפואה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בתחום הכירורגיה שקבע נחרצות כי הצוות הרפואי התרשל בעבודתו בניתוח הראשון כאשר חסם את כלי הדם המזינים את האשך הימני שגרם וכי התפר בסיכות בסיום הניתוח גרם לנמק באשך ולכריתתו המיותרת. הוא תמה כיצד המנתחים כתבו בתיק הרפואי של י' לאחר הניתוח שלא נצפה שום נמק.

לדברי המומחה, הרופאים שביצעו את הניתוח היו מודעים לפגיעה בצינור הזרע ובכלי הדם אולם לא ביצעו כל פעולה על מנת למנוע את הפגיעה. הוא קבע ל-י' נכות בשיעור 20 אחוז לצמיתות ועוד 10 אחוז בגין צלקות מכוערות ומכאיבות. "נכנסתי לניתוח הזה אדם בריא. הרופאים לא הסבירו לי מה הסיכונים שיש  בניתוח כזה", קבל י'.

עוד ב-mako בריאות:
>> ייתכן שברזיל הצליחה להגיע לחסינות עדר
>> נכון או לא נכון? בדקנו 10 מיתוסים על תזונה
>> מחקר: בשבועיים הקרובים נגיע לשיא – ואז ירידה

בכתב ההגנה שהגישו בית החולים ומשרד הבריאות הם דורשים לדחות את התביעה על הסף. לטענתם התובע הוא האשם במה שקרה לו, זאת משום שפנה לקבל טיפול רפואי רק שלושה ימים לאחר הניתוח. הם דוחים את חוות הדעת של הכירורג המומחה על הסף בטענה של חכמה לאחר מעשה, וטענו כי היא ספקולטיבית. לטעניתם, התובע קיבל טיפול רפואי טוב וראוי בעת הניתוח וכי טופל על ידי רופאים מיומנים ומנוסים שפעל בזהירות רבה תוך שקילת כל הנסיבות והסיכונים, וכי מצבו של ב' שהתפתח לאחר הניתוח אינו בעקבות מחדל של הצוות הרפואי.

לגבי הטענה שאחד הרופאים בניתוח ששמו אינו מופע באתר בית החולים או במשרד הבריאות כמי שיש לו תעודה לעסוק בתחום הרפואה נטען בכתב ההגנה, כי השתתף בו במסגרת השתלמות בבית החולים המאושרת על ידי משרד הבריאות וכי בזמן הניתוח נכח מנתח בכיר.