עולם הפסיכותרפיה עבר התקדמות עצומה בעשורים האחרונים, וגם הסקפטיים שבינינו לא מטילים ספק בערכו של טיפול במצבי משבר ובשגרה. אבל מה אם נדבר איתכם על טיפול בגזענות? כלומר, היכולת להפוך אדם גזען ללא גזען, או לפחות לגזען פחות? כנראה שלא מעט גבות יתרוממו מבעד למסכי המחשב והסמארטפונים. ובכן, מסתבר שזה לא כל כך מופרך.
אחד המחקרים המוכרים בתחום הוא מחקר שערכו שני חוקרים אמריקנים בשנה שעברה שהיווה את הניסוי הראשון שהשיג תוצאות משמעותיות בשינוי דעות קדומות לטווח ארוך. המחקר התמקד בטרנספוביה (עמדות שליליות כלפי טרנסג'נדרים וטרנסקסואלים בזהותם המגדרית), ובא על רקע תכנית שקודמה בפלורידה, להעברת חקיקה לטובת טרנסג'נדרים.
עוד ב-mako בריאות:
>> איך שורפים שומן ב-20 דקות מבלי לצאת מהבית?
>> מביונסה ועד אמל: הסיבה שלכולם פתאום יש תאומים
>> למה ממש לא כדאי לכן לוותר על הפיפי שאחרי?
החוקרים בחרו בקבוצה אקראית של אנשים, וביקשו מכל אחד מהם להיזכר בפעם שבה חווה גזענות או דעות קדומות שהופנו כלפיו. רק אחרי שהאנשים נפתחו בפני החוקרים באשר לחוויותיהם האישיות, פנו החוקרים לעבר הנושא לשמו התכנסו - זכויות טרנסג'נדרים. לאחר מכן התגלה שחברי הקבוצה הזו הביעו פחות התנגדות לחקיקה בעד טרנסג'נדרים לעומת קבוצות אחרות. "החוקרים הראו דבר מדהים", אומר ד"ר אלכס אביב, פסיכיאטר חבר איגוד הפסיכיאטרים בישראל ומרצה לפסיכותרפיה ולאתיקה באוניברסיטת תל אביב, בהתייחס לניסוי. "הם הצליחו להפחית את הגזענות והדעות הקדומות ברמה משמעותית, בזכות שיחה של דקות ספורות".
דיונים ברשתות החברתיות - קרב אבוד מראש
הדבר המרשים עוד יותר, לדבריו של ד"ר אביב, הוא ההישג לטווח הארוך: "שלושה חודשים מאוחר יותר, חשפו את כל הנבדקים בניסוי, גם אלה שעברו את השיחה וגם אלה שלא, לפרסומות נגד טרנסג'נדרים. בכל הקבוצות חלה ירידה בתמיכה בתכנית החקיקה, אבל בקרב הקבוצה שעברה את אותה התערבות, העמדה החיובית כלפי החקיקה שבה לאחר זמן קצר. זה היה מפתיע, שכן במשך שנים ארוכות חשבנו שדעות קדומות הן דבר שקשה מאוד לשנות. כאן אנחנו רואים שעבודה אישית מול אדם ויצירת אמפתיה מתוך הניסיון האישי שלו - יכולים ליצור שינוי מהותי".
למה כל כך קשה לשנות דעות קדומות?
"דעות קדומות נקבעות בשנים מוקדמות מאוד בילדות, לעיתים עוד בשנות הגן, ולכן הן נחשבות בדרך כלל כעמידות לשינוי. להורים יש השפעה גדולה, אבל גם לסביבה. לכן, ילד שגדל בבית עם דעות קדומות, אבל הכיר חברים מאותן קבוצות - לא בהכרח יחזיק באותן דעות כמו הוריו. מפגש כזה יכול להיות גם חלק ממרד נעורים, או לקרות במסגרת הצבא, ובשלבים האלה הדעות עדיין יכולות להשתנות".
לדבריו של ד"ר אביב, המדיה החברתית משחקת תפקיד מרכזי בסוגיית הדעות הקדומות והגזענות: "אנשים חשבו שבעזרת הרשתות החברתיות יהיה אפשר לשנות דעות של אנשים, אבל מחקרים מראים שזה בדיוק ההפך. אנחנו רואים כאן תופעה בשם הטיית האישור: אדם מפרש את העובדות החדשות שהוא מקבל מדיון באינטרנט ככאלה התומכות באמנותו ולמעשה מסלף אותן. דבר נוסף הוא אפקט התוצאה ההפוכה: דווקא כשהאמונה שלנו מאותגרת, אנחנו מתבצרים עוד יותר בעמדתנו ולמעשה מאבדים את הסקפטיות. לכן, דיונים ברשתות החברתיות הן קרב אבוד מראש. הדרך היחידה לשנות את דעותיו של אדם היא דרך אינטראקציה אישית מולו, תוך יצירת אמפתיה. זה תהליך פסיכולוגי מורכב, שבסופו האדם בעל הדעות הקדומות מצליח לראות את האחר מנקודת ההשקפה של האחרון, כלומר להיכנס לנעליו. רוב האנשים הרגישו באיזשהו מקום שהפלו אותם מסיבה כזו או אחרת".
"אנחנו חברה גזענית, רואים את זה בתכנים הנלמדים במערכת החינוך"
לכולנו, גם הנאורים שבינינו, יש אי אילו דעות קדומות כלפי קבוצות אחרות, כשההבדלים הם ברמה ובקבוצות השונות. בדרך כלל, כאמור, התפיסות האלה מושרשות מאוד, כך שנדרש אירוע בלתי רגיל כדי לשנותן. "חוויה מטלטלת יכולה להפחית את עוצמת הגזענות", אומרת ד"ר סוזי קגן, פסיכולוגית ומרצה לגזענות ואפליה, "למשל, תהליך של הצלה על ידי חבר באותה קבוצה הוא דבר שמאתגר את התפיסה שלנו". אפשרות נוספת, לדבריה של ד"ר קגן, הוא קיום מערכת יחסים ארוכת טווח עם אדם מאותה קבוצה אתנית: "שכנות היא מקרה קלאסי. לאורך השנים, אתה מכיר את האדם ומגלה שהוא לא תואם לסטריאוטיפים שלך".
לצד זאת, קיים גם טיפול מקצועי ייעודי: "טיפול קוגניטיבי-התנהגותי היא שיטת טיפול המתמקדת בשינוי תפיסת עולמו של האדם. באמצעות שיחות עם מטפל, מראים לאדם את הנקודות שבהן התפיסה שלו שגויה, ומה הוא מפסיד בגלל התפיסה הזו".
גם נילי ונציה, מומחית לרב תרבותיות המלמדת כיצד ליצור מודעות לדעות קדומות וסטריאוטיפים, מאמינה שאפשר לשנות דעות קדומות, ומדגישה את התפקיד הקריטי של המדינה והחברה בנושא: "השינוי צריך להיות כולל. צריך לתת לקבוצות האחרות במה בתקשורת, בספרות, בפרסום ובתכני הלימוד. כשמציגים את הקבוצות האלה בהקשרים חיוביים, מגבירים את הנראות והלגיטימציה שלהן, ומשנים לאט-לאט דעות קדומות בחברה".
עד כמה החברה הישראלית היא גזענית?
"אנחנו חברה גזענית, רואים את זה בכל מקום, אפילו בתכנים הנלמדים במערכת החינוך - ברור מי קיים בנרטיב ומי נעדר. עם זאת, עבדתי במדינות שונות באירופה, ואני יכולה לומר שמנגנונים חברתיים כאלה נמצאים בכל חברה מערבית, וההבדל היחיד הוא הזהויות הספציפיות. בהולנד גזענים כלפי מרוקאים, בגרמניה כלפי תורכים ובישראל כלפי ערבים. נושא הגברים והנשים, למשל, הוא אוניברסלי".
במאה ה-21 קיימים גם טיפולים אלטרנטיביים שנועדו לשנות אמונות ודעות קדומות. תמר גרוסקופ היא מטפלת בשיטת האקסס בארס, שמשחררת את התפיסות השיפוטיות והמחשבות המטרידות. "רוב האנשים מביטים כלפי חוץ ולא כלפי פנים", היא מסבירה. "הם מרגישים שהם לא מספיק טובים ומאשימים אנשים אחרים בבעיות שלהם. הגזענות היא בעצם אחד התסמינים לכך, ובטיפול אנחנו מתמקדים בשורש הבעיה".
איך זה עובד?
"אנחנו מתחילים משיחת הכנה שנועדה לעזור למטפל להבין מהן האמונות שמנהלות את האדם ויוצרות את המציאות שלו; בדרך כלל, הדברים האלה הם חלק מתת המודע. הטיפול עצמו הוא טיפול אנרגטי שמתמקד ב-32 נקודות בראש, שאנחנו נוגעים בהן וכביכול מדליקים את האור. הטיפול נועד לנקות אותנו מתפיסות ביחס לחיים, בין אם מדובר בכסף, זוגיות, מין עצב, שמחה או כל נושא אחר".
"מחשבה יוצרת מציאות", אומרת גרוסקופ. "ברגע שנסתכל פנימה ולא נרגיש שאחרים מנצלים אותנו, נצליח לשנות את התפיסה שלנו כלפי עצמנו וכלפי אחרים, ולהרגיש טוב. אדם פגוע יפגע גם באחרים, אדם שתופס את עצמו כראוי וכשווה יתייחס כך גם לאחר".