לאחרונה דיווחנו על זן ה-XBB.1.5 שמתפשט בקצב מהיר ברחבי העולם. שני מומחים שעמם שוחחנו מנסים להסביר מה בעצם גורם לו להיות כל-כך מידבק ומה צפוי לנו בהמשך.
"באופן כללי, אפשר לומר שהמגמה היא שככל שהקורונה יותר מתפשטת כך מתפתחים יותר זנים עמידים", מסבירה ד"ר ג'ולי שלייפר, מומחית ברפואה פנימית ב"כללית" מחוז שרון שומרון.
לטענתה, מדובר בתהליך טבעי שעובר וירוס הקורונה. "מה שנשאר בסביבה שלנו זה בעצם הזנים החזקים יותר שמסוגלים לעבור מאדם לאדם בקצב מהיר, ואילו זנים פחות דומיננטיים דועכים. הסיבה לכך שהזנים המידבקים ביותר הם גם בד"כ קלים יותר מבחינת התסמינים, ולכן אנשים הולכים לעבודה, נוסעים בתחבורה ציבורית והם ממשיכים להעביר אותם. לעומת זאת, הזנים שדועכים הם בד"כ אלה שגורמים למחלה קשה וסוערת שגורמת לאנשים להישאר בבית או חלילה למות מהם ולכן הם גם פחות מידבקים".
פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר אילן, מציין סיבות נוספות שיכולות להסביר את מידת ההדבקה החמורה: "ראשית, תת-הזן הספציפי הזה, ככל הנראה ניחן במוטציות שמאפשרות לו להידבק טוב יותר לתאים האנושיים. יתרה מכך, נראה כי יש לו יכולת התחמקות טובה מפני מנגנוני ההגנה של אנשים שכבר חלו בנגיף. לפיכך, מדובר בזן בעל יכולת העברה טובה יחסית".
למרות זאת, פרופ' כהן לא נשמע מודאג: "כל עוד המחלה עצמה לא נעשית קשה יותר באופן סטטיסטי, אני לא חושב שצריך להיכנס לפניקה. מובן שחשוב להיות עם אצבע על הדופק ולהמשיך לעקוב אחר התפתחות הנגיף, משום שאנחנו עדיין לא מודעים להשלכות הצפויות לטווח הארוך. כמו כן, אני ממליץ לאנשים בסיכון להישמר במיוחד ולהגן על עצמם באמצעות חיסונים".
"אני רואה אנשים שנכנסים למקומות ציבוריים, גם למרפאה ולא עוטים מסכות - חבל. זה המקום לציין שמדובר באמצעי יעיל שעוזר לצמצם את מידת ההדבקה ולכן חשוב מאוד שאנשים יקפידו על כך, במקביל לשמירה על כללי היגיינה כמו שטיפת ידיים ואוורור חדרים", אומר ד"ר שלייפר לסיום.