יומיים אחרי מותו של יוסף נעים ז"ל, בן ה-6 וחצי מנתיבות, נסיבות האירוע הטרגי עדיין נבדקות. תוצאות הבדיקות שנערכו לו אתמול מצאו כי הוא נשא את נגיף השפעת – מה שמחזק את ההערכה שהוא מת כתוצאה מסיבוך של הנגיף. 

משיחה עם ד"ר ליאת אשכנזי מומחית למחלות זיהומיות, ומנהלת מרפאת פוסט קורונה במרכז שניידר לרפואת ילדים, מתחזק הרושם כי מדובר במיוקרדיטיס. "פרטי המקרה המדויקים לא ידועים לי. אבל אני מבינה שהחשד העיקרי הוא שמדובר בדלקת משריר הלב כתוצאה מנגיף השפעת. לא היו מופעים קליניים שקשורים ל-PIMS, והתסמינים שנמצאו מראים ככל הנראה על מקרה חריג של שפעת שהתפתחה לדלקת בשריר הלב".

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

שכיחותה של מחלת השפעת גבוהה בעיקר בקרב ילדים. משרד הבריאות פרסם אתמול (יום ד') הודעה על עליה בתחלואה וקרא לציבור להתחסן. על פי הנתונים המעודכנים, מתחילת העונה דווחו 565 חולים מאושפזים, מהם 239 מאושפזים במחלקות ילדים ו-39 נשים הרות ויולדות. 

חשוב לזכור כי מקרי מוות כתוצאה מסיבוכים של שפעת נחשבים לנדירים ביותר. "3 ילדים בממוצע מתים מידי שנה בישראל משפעת, בסך הכול 3 מתוך מיליון מקרים", מסבירה ד"ר אשכנזי, "בשנים רגילות ללא קורונה השכיחות של שפעת היא 10-20 אחוז מכלל האוכלוסייה. בקרב ילדים השכיחות גבוהה הרבה יותר – 1 מכל 3 ילדים יחלה בשפעת, כאשר רוב המקרים באים לידי ביטוי במחלה קלה כמו חום גבוה, שיעול, כאבי שרירים וראש. פחות מאחוז אחד מכלל הילדים שנדבקים מגיע לאשפוז, וזה קורה בעיקר לילדים עם מחלות רקע כמו מחלות לב ומחלות נוירולוגיות".

לדבריה, בשנה שעברה לא היו כלל מקרי שפעת, כנראה בגלל שינוי במערכת החיסון המולדת שלנו: "הקולטנים שלנו היו מוכוונים לחיידק של קוביד ולא "התפנו" לנגיפי השפעת, אבל השנה זה שונה, המספרים חוזרים להופיע ולכן חשוב להיזהר ולהתחסן".

בשיחה שערכנו מיד אחרי אחרי מותו של יוסף נעים ז"ל עם פרופסור יהודה אדלר, הוא שיער כי הסיבוך נבע מ"מיוקרדיטיס" – דלקת בשריר הלב. פרופ' אדלר שלל מקרה של תסמונת פוסט קורונה -PIMS, והסביר שעל פי המידע שנבדק עד כה, מתברר שהילד סבל מחום בימים שקדמו למוות, מה שמחזק את ההשערה לאירוע של סיבוך משפעת, הסביר ל-mako בריאות.

איך ההורים יכולים להגן על סיכוני שפעת בקרב הילדים?

"הדרך היעילה ביותר היא להתחסן. אמנם ביחס לקורונה שם יעילות החיסונים גבוהה מאוד ומוערכת בכ-90%, הרי שהחיסונים לשפעת יעילים רק ב-50% מול הנגיף, כיוון שיש זנים דומיננטיים שמתחלפים מידי עונה ולכן לא תמיד החיסון קולע. אך נכון לעכשיו, המומחים בדקו וראו שהחיסון לשפעת מותאם לזנים הספציפיים שמסתובבים כרגע בארץ.

"אני ממליצה ללכת ולהתחסן. יש את החיסון הקלאסי של חיידק מומת שמועבר במזרק ומיועד לכל מי שמעל חצי שנה, ויש את הגרסה המוחלשת שניתנת כתרסיס לאף והיא מיועדת מגיל שנתיים עד גיל 49. החיסון מומלץ לכולם, בדגש על אוכלוסיות עם מחלות רקע, תינוקות ונשים בהריון. מעבר לחיסון, שימוש במסכות ואוורור של חדרים סגורים יכולים גם הם להפחית את הסיכון להדבקה".

לאלו תסמינים חשוב לשים לב?

באופן כללי צריך לשים לב שהילד נראה טוב, לא אפאטי, לא מתנשם בצורה קיצונית ושיש לו דופק סדיר. הסיבוכים האפשריים הם דלקת ראות חיידקית, דלקת אוזן התיכונה או סינוסיטיס. אם הילד אוכל ומגיב אחרי שיורד לו החום, זה נחשב סימן טוב לכך שאין סיכון למחלות קשות.