חנה לידר בת ה-54, נשואה לשלומי ואם לחמישה ממושב צור משה, עדיין לא מאמינה למציאות החדשה שאליה נקלעה בחודש החולף. "מבריאות מלאה וכאבי גב פה ושם", כך על פי דבריה, היא מצאה את עצמה מתמודדת בשתי חזיתות דרמטיות תוך פחות משבועיים: האחת, עם גילוי מרעיש שהיא חולה בסרטן השד, והשנייה, שהיא נמצאת צעד אחד קטן לפני שיתוק מהמותניים ומטה בשל גידול שישב על חוליה T8 בעמוד השדרה. בשבוע החולף נותחה בדחיפות על ידי ד"ר איל ברבלק, מנהל המחלקה לאורתופדית א' ומומחה לכירורגית גב, במרכז הרפואי הלל יפה.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

"הכול התחיל בכאבים חריפים בבית החזה שבגללם החלטתי לפנות לחדר מיון", מתארת לידר, "בחדר המיון הוחלט לאשפז אותי והתחלתי לעבור סדרה שלמה של בדיקות. בצילומים התגלה גידול בעמוד השדרה, וכפי שהוסבר לי, היה צורך לאתר את מקור הגידול. לאחר התייעצות והתערבות של רופאה אונקולוגית, קבעו הרופאים כי מקור הגידול הינו בשד. בשלב הזה, החלה לידר לקבל טיפול מתאים. עם זאת, האונקולוגית ציינה כי היא מודאגת מהגידול שנמצא על עמוד השדרה, שייתכן שההקרנות לא יצליחו לטפל בו. לידר ובעלה מיהרו להגיע להתייעצות אצל ד"ר ברבלק, מומחה לעמוד שדרה. 

"מבחינתי ההמלצה הייתה ברורה - ניתוח ומהר. הסיבה – ניתן לראות בבירור כי לא מגיע נוזל עמוד שדרה מחוליה T8 ומטה. מצב שבעצם היה 'רגע לפני שיתוק' מהמותניים ומטה", מסביר ד"ר ברבלק.

בניתוח, שנעשה לפני כשבוע יחד עם ד"ר דן חברון, מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית, וד"ר שאדי ג'השאן מבי"ח גליל מערבי, הוסר הגידול יחד עם החוליה, ובמקומה הונח מכלב ייעודי תומך שנתמך על ידי פלטינות. "זהו למעשה ניתוח שכיח", מציין ד"ר ברבלק, "אבל במקרה של לידר, כמו שאני רואה את זה, העובדה שעבר בהצלחה מאפשרת לה כעת להמשיך בטיפולים במחלת הסרטן כשהיא 'על הרגליים', וללא חשש משיתוק".

עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שקנאביס עושה לנגיף הקורונה
>> הפעולה הפשוטה הזאת יכולה להגן עליכם מקורונה
>> מחקר חושף: זה הגיל שבו המוח מתחיל להתדרדר

סרטן במספרים
סרטן במספרים

לידר רואה את השתלשלות האירועים כ"נס לכל דבר": "מבחינתי, עצם זה שהגידול אותר בזמן, רגע לפני שיכול היה לגרום לשיתוק של פלג גופי התחתון - זהו נס אחד גדול", מסכמת לידר, חמושה בחגורת גוף מייצבת, כנדרש לאחר הניתוח. "מבריאות שלמה, למצוא את עצמי נלחמת במחלת הסרטן ומפחדת משיתוק, זה לא פשוט, אבל במחלקה האורתופדית עטפו אותי ודאגו לי בצורה יוצאת דופן, ועל כך אני אסירת תודה. יש לי עדיין כברת דרך, אבל אני אופטימית וחדורת מטרה להבריא".