מהרגע שחן שלו החלה את דרכה במחול בגיל שש אי אפשר היה לעצור אותה. היא הכירה את עולם התנועה ודהרה קדימה בתקווה להיות הרקדנית הכי מוצלחת שהיא יכולה להיות. מאז רקדה כמעט כל חייה, בבית ספר לאומנויות במגמת מחול ולאחר מכן נסעה כל יום את הדרך מקריית ים לתיכון "תלמה ילין" הנחשב. בריאיון ל"פאולה וליאון" היא משתפת: "הבנתי שאני נושאת את חיידק הטוטאליות. כשאני רואה מטרה מול העיניים אני אעשה הכל כדי לכבוש אותה. הריקוד היה המטרה, הזהות וההגדרה שלי".

"זה התחיל בגיל שש, כשרקדתי לראשונה ואחת המדריכות בסטודיו העירה לי על הבטן השמנמנה שלי. זה הלך איתי תמיד, ההערות לא פסקו והחיידק הזה היה בראש שלי", חן מספרת. "את כל כך מוכשרת ומוצלחת, רק הדבר הקטן הזה - הבטן. תמיד חשבתי על להסתיר את הבטן בכל דרך אפשרית, לצמצם ולמזער את עצמי".

"עד ההצלחה המסחררת לא הבנתי שיש צד אפל, זה קרה רק כשהחלטתי לעזוב את עולם הריקוד", היא חוזרת לאותם ימים ומשתפת. "הייתי בת 21 והגוף שלי התחיל לאבד הרבה משקל, ירדתי במהירות שיא. הפרעת האכילה מילאה את החלל הריק שהשאיר הריקוד. גרתי באותה תקופה בתל אביב והתחלתי את לימודי הוראת היוגה. כמו שהייתי טוטאלית כרקדנית - הייתי עכשיו טוטאלית ביוגה".

כשמוקרנות מולה התמונות הקשות שלה מאותה תקופה, הדמעות מציפות אותה, "זאת חשכה אפלה. הפרעת האכילה פשוט שואבת אותך פנימה, כמו חור שחור גדול. אני צללתי אליו לא במודע בהתחלה ואחרי זה פשוט נשבתי בקסמיו. הנושא התעורר מהחברים שהסבו את תשומת ליבם של ההורים שלי וסיפרו להם שאני יורדת במשקל".

אז נכנס לתמונה דוד דביר, אחד השמות הגדולים והמובילים בעולם הריקוד ומי שניהל את מגמת המחול של חן בתיכון "תלמה ילין". היא משתפת על הקשר שנרקדם בניהם: "דוד יצר איתי קשר בתקופה כשהייתי מאושפזת בבית החולים הדסה ותמך בי טלפונית עד כמה שניתן. הדבר הכי משמעותי בשבילי היה שבן אדם כמו דוד, שהוא דמות בעולם המחול - אישר לי לאכול", היא משתפת. "הוא אמר לי שמותר לאכול. קיבלתי את האישור שאני יכולה להכניס לגוף שלי אפילו דברים שלכאורה משמינים".

לאחר שהחלימה ונלחמה במחלה, היא פועלת למען קידום מודעות הנושא ועוזרת לנשים שמתמודדות מול הקשיים שחוותה בעצמה. "זה הנושא שאני פועלת בשבילו, אני תומכת ומשתפת את הסיפור שלי ברשתות החברתיות ובספר שלי אני מציגה את המסע מהחושך אל האור. אפשר לצאת מזה".

חן פנתה לצופות בבית בהתרגשות ואמרה: "המשמעות שלכן היא הפנימיות ולא החיצוניות, אתן חזקות הרבה יותר. אם אתן צריכות תצרו איתי קשר - אני פה לתמוך בכן כי אנחנו יכולות לעשות את זה אחרת, אתן יכולות לנצח. הכוחות נמצאים אצלכן". על עולם הריקוד היא אומרת: "מחול יכול לבוא לידי ביטוי בכל גוף ובכל צורה".