הגל החמישי של הקורונה בעיצומו עם שיאים חדשים של נדבקים וערים שלמות בישראל שנצבעות באדום. בתי-חולים רבים מדווחים על תפוסה של יותר מ-100% במחלקות שונות, במיוחד במחלקות הפנימיות, ובעקבותיה עומסים ומחסור בכוח-אדם.

האתגר הגדול של מערכת הבריאות בהתמודדות עם הקורונה אינו רק הטיפול בחולי הקורונה, אלא ובעיקר – שמירה על רמת טיפול מקצועית גם ביתר החולים. ישנם עוד הרבה מחלות וחולים הזקוקים לטיפול רפואי במסגרת אשפוז, והמשימה הזאת הופכת למאתגרת יותר ויותר נוכח תשומת הלב והמשאבים הרבים המושקעים בקורונה.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

בית חולים (צילום: עופר חן)
צילום: עופר חן

עדיפות לא ראויה לקורונה

מאושפזים אחרים במחלקות פנימיות, שרובם, לצערנו, קשישים שפיתחו זיהומים שונים (לדוגמא שפעת, דלקות ריאה, שתן או עור) או חולים כרוניים החווים התדרדרות והחמרת תסמינים, נאלצים להסתפק בפחות מחלקות פנימיות ופחות מיטות אשפוז (לאחר שחלק מאלה הוסבו למחלקות קורונה).

הנתונים שאנו נתקלים בהם מדי חורף על "הזקנה במסדרון" בשל שפעות ומחלות חורף, מוכפלים ומושלשים. לעיתים נדמה שתשומת הלב העצומה המופנית למגפת הקורונה הפכה חולים אחרים ל"שקופים" ונגרם להם עוול גדול.

ד"ר איתמר עופר, נשיא צבר רפואה לאשפוז בית (צילום: צבר רפואה)
ד"ר איתמר עופר, נשיא צבר רפואה לאשפוז בית | צילום: צבר רפואה

בתי החולים הפכו למרחב של סכנה

מאז פרוץ המגפה בשנת 2020 עד היום נפטרו בישראל כ-8,000 איש כתוצאה מקורונה. זאת טרגדיה גדולה, אך המספרים רחוקים מאוד מתמותה מסיבוכי סוכרת ומחלות כרוניות אחרות, ממחלות סרטן ומחלות לב.

הדגש חייב להיות בראש וראשונה על שמירה על אוכלוסיות רגישות כמו קשישים או חולים במחלות קשות. אנחנו חייבים לשמור על האוכלוסייה בסיכון מחשש להידבקות ובמקביל להמשיך להעניק לה טיפול רפואי מקצועי נאות. זה אתגר משמעותי, מכיוון שהצפיפות הגדולה בבתי-החולים הייתה בלתי-נסבלת עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה. עם נטרול מחלקות שלמות והפיכתן למחלקות קורונה, בתי-החולים הפכו למקום צפוף עוד יותר ומסוכן נפשית ופיסית.

רופא בודק חולה בביתו (צילום: VGstockstudio, shutterstock)
בדיקת לחץ דם בבית | צילום: VGstockstudio, shutterstock

מה הפתרון?

הפתרון כבר קיים, הוא יעיל ומועדף על המטופלים באופן מובהק – אשפוז בבית. זוהי כבר השנה החמישית בה פועל בישראל אשפוז בבית, במימון כל קופות החולים, וללא כל השתתפות כספית מצד המטופלים או בני משפחותיהם.

עבור חולים, ובמיוחד עבור קשישות וקשישים – זהו פתרון אידיאלי, ואולי אף מציל חיים. בבית אין הידבקות בזיהומים, נמנעת התדרדרות קוגניטיבית ורגשית, והכי חשוב – החולה מוקף בבני משפחתו ונמצא בסביבתו המוכרת והמרגיעה. 

אשפוז בבית מתאים גם לחולי קורונה במצב בינוני וקל, וגם ובעיקר כחלופה לאשפוז עבור חולים הזקוקים לאשפוז במחלקה פנימית, כגון חולים בדלקת ריאות או זיהומים הדורשים טיפול תוך-וורידי ומעקב רפואי יומיומי. אשפוז פנימית בבית כולל מעטפת טיפולית צמודה של ביקור יומיומי של רופא ולפחות ביקור אחות אחד כל יום, 7 ימים בשבוע. כאשר הצוות זמין למטופלים 24/7 בכל ימות השנה.

למרות שכבר התנסינו באשפוז בבית לאורך השנים האחרונות, עם מענה מעולה גם בגלים השלישי והרביעי, נדמה שהמערכת גולשת חזרה להרגלים הישנים וממשיכה לשלוח חולים המתאימים לאשפוז-בית, אל בתי-החולים, ואלו מצידם ממשיכים בהרגל הישן של אשפוז של אותם החולים במחלקות הפנימיות. לא למדנו כלום?

המשך הרחבה משמעותית של מספר החולים המאושפזים בבתיהם, יגביר את החוסן של מערכת הבריאות שלנו ואת יכולתה לעמוד במצבי קיצון שמאיימים עלינו שוב ושוב במהלך המגיפה. הרחבת האשפוז בבית אינה אירוע חד פעמי, כי היא גם תאפשר לנו להתמודד נכון ויעיל עם הצמיחה המואצת בבני 75 ומעלה, אותה אנו חשים כבר בימים אלו, ובמהלך העשור הנוכחי כמעט יוכפל מספרם באוכלוסייה.

עומס בחדר מיון, אילוסטרציה (צילום: יוסי זילגר, פלאש/90 )
צילום: יוסי זילגר, פלאש/90

אז מה צריך לקרות עכשיו? בין יתר המסרים לציבור, על משרד הבריאות לציין באופן מודגש שבמידת האפשר, ובהיוועצות עם רופא המשפחה, תמיד עדיף להתאשפז בבית ולהימנע מלהגיע לבתי-חולים במצבים שאינם מחייבים זאת. לתת דגש על האוכלוסייה המבוגרת, השברירית והחולה. ובמקביל, עליו להגדיל מיידית ובאופן משמעותי את מבחן התמיכה לקופות החולים העוסק באשפוז בבית כי רק כך נימנע מתמונות קשות בבתי החולים.

ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר צבר רפואה, מערך אשפוז בבית