היי יקיריי,

אני כותבת לכם כדי שתדעו שאני חושבת עליכם כל הזמן ואני כל כך מצטערת שלא אוכל להיות כאן בשבילכם מחר. אני מנועה מלהגיע לעבודה ולתת לכם שירות. לטפל בכם. וזה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות. לקום בבוקר, לפגוש אתכם ולעטוף אתכם בכל הכלים שיש ברשותי. אני יודעת שאתה בטח חווה תופעות לוואי מהטיפולים ורוצה להתייעץ, ואת רצית שנדבר על המשך טיפולי הפוריות והקשר מול הפסיכולוג... אני יודעת וכל כך כואב לי שאני לא יכולה לעזור. אני מנועה. אני מנועה כי כשאין מספיק תקנים, אני צריכה לטפל במספר גדול מידי של מטופלים ולא יכולה להגיע אלייך, אליך, ולתת לך את מה שאת או אתה צריכים. אני אחת, ואתם כל כך הרבה.

> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

אתם יודעים, בחרתי במקצוע הזה ובאונקולוגיה מתוך תחושת שליחות. אני אוהבת את מה שאני עושה ואוהבת אתכם. אני גם יודעת שכל דקה, כל יום שעובר הוא חיים שלמים עבורכם. אתם עוד צעירים, בנקודת הזינוק שלכם ומה שתעשו או לא תעשו עכשיו יכול לשנות את מציאות חייכם. אני יודעת ומבינה את זה כי אני איתכם יום יום. כי אני יודעת שיש לכם עוד סיכוי להביא ילדים לעולם, להתחתן, לבנות קריירה. אני יודעת כמה מאתגר לגדל ילדים קטנים כשאתם מתמודדים עם סרטן, וכמה קשה הבירוקרטיה וכמה התקופה הזו, ״ימי הקורונה״ מערימה עליכם עוד אינסוף קשיים.

אבל כשאף אחד בממשלה ״לא סופר״ אותנו, אתם נפגעים. פשוט כי לנו לא נשאר זמן להגיע אליכם. לא נשארות ידיים לטפל בכם. בקושי נשאר חיוך לתת לכם. כל אחת ואחד מכם הוא עולם ומלואו, איך אפשר לתת יחס שווה ל-15 עולמות בו זמנית?

 

אני שובתת ונלחמת לצד אחיי ואחיותי האחים והאחיות – בשבילכם. אין לנו ברירה, והמחיר עצוב וכואב אבל האמינו לי שזה הכל למענכם.

שלכם,
סבטלנה נמצוב
אחות מתאמת לצעירים במכון האונקולוגי ברמבם, מטעם קהילת חלאסרטן- חולים ומחלימים צעירים

עוד ב-mako בריאות:

>> יותר מ-50 מקרי שבץ מתרחשים בישראל מדי יום
>
> גם א-סימפטומטיים נפגעים מנגיף הקורונה
>
> החומרים המסוכנים שנמצאים בחלב בישראל

נוגה קלינגר, נציגת קהילת חלאסרטן: "היום האחיות שובתות. אם בכל מקום האחיות עושות עבודת קודש, באונקולוגיה זה מורגש פי כמה. כל מטופלת אונקולוגית פוגשת את האחות כשהיא מגיעה לטיפול. האחות היא מי שבוחרת איפה נחפש היום וריד, זאת שנדבר איתה על תופעות הלוואי ותבדוק לנו מדדים, ואיתה נדבר על כל ההשלכות של הדבר הענק הזה שנקרא סרטן באמצע החיים. אנחנו מגיעות לטיפול יום ולכל אחת יש את האחות "שלה", את המלאך בלבן שלה, את זאת שהיא לא תוותר עליה באף מצב, ושהיא תחפש אותה בכל פעם שהיא תכנס. אצלי זאת סוזנה, האחות הראשית בטיפול יום באסותא רמת החייל. גם בשני הניתוחים האחרונים שעברתי, קבעתי לפני בטיפול יום עם סוזנה שתפתח לי וריד לניתוח, כי עם הוורידים שלי אני לא סומכת על המרדימים, מניסיון, אני סומכת רק על האחיות. האחיות שובתות היום בשביל כל אחת ואחד מאיתנו, בשביל שיוסיפו תקנים כדי שלא יהיו יותר מדי מטופלים לכל אחת, בשביל שהאחיות והאחים האונקולוגיים, אבל לא רק הם, שבחרו במקצוע הזה מתוך שליחות, יוכלו להגיע לכל אחת ואחד מאיתנו, לשבת איתנו בזמן טיפול ולתת לנו את הזמן שמגיע לנו, ולא לרוץ לעוד ועוד עבודה ולסיים את יום העבודה על ארבע".