מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת מקגיל בקנדה, שפורסם לאחרונה במגזין The Guardian הבריטי, טוען כי הקורונה לא בהכרח פגעה בבריאות הנפש שלנו. לפי המחקר, שהתמקד במבוגרים, בעיקר במדינות בעלות הכנסה בינונית וגבוהה, נראה שאין עלייה משמעותית במקרי ההתאבדויות או בדיווחים על תחלואה נפשית.

לטענת החוקרים, למרות מגבלות הסגר והריחוק החברתי, הלכידות החברתית השתפרה והתגבשה לנוכח העובדה שהציבור התלכד לטובת מלחמה ב'אויב' הקורונה. "הסיפור של השפעות הקורונה על בריאות הנפש הפך לחלק מנרטיב ציבורי כללי, אך הוא לא בהכרח מבוסס מחקרית", טוען ברט טומבס, פרופ' לפסיכיאטריה באוניברסיטת מקגיל. "הטענות על כך שבריאותם הנפשית של רוב האנשים הידרדרה באופן משמעותי במהלך המגפה, התבססה בעיקר על מחקרים פרטניים שבחנו מצב מסוים, במקום מסוים, בזמן מסוים; אך הם לרוב לא כללו השוואה ארוכת טווח".

עם זאת, החוקרים הקנדים דווקא כן מכירים בכך שנשים חוו החמרה בתסמיני חרדה, דיכאון או תסמינים כלליים אחרים הקשורים לבריאות הנפש במהלך המגפה, אך הם אינם מייחסים זאת לקורונה עצמה אלא לעובדה, שלטענתם נשים היו צריכות לדאוג לבני משפחתן, במקביל ללחץ הנפשי גדול שבו היו נתונות". עוד טוענים החוקרים, כי ממצאיהם עולים בקנה אחד עם מחקר גדול נוסף שנערך אודות שיעור ההתאבדויות במהלך המגיפה, לפיו לא הייתה עלייה במקרים אלה.

התקפי חרדה תופעות קורונה (צילום: SHUTTERSTOCK)
אצל נשים החרדה דווקא כן התעצמה במהלך הקורונה | צילום: SHUTTERSTOCK

הטענות הנגדיות

אגב, לא כל החוקרים תמימי דעים בנושא. באוניברסיטת המחקר הציבורית האוסטרלית קווינסלנד למשל, חוקרים מבקרים את המחקר וטוענים כי הוא אף מסוכן. לפי מסקנותיהם, השפעת המגפה על בריאות הנפש הייתה חמורה הרבה יותר מכפי שצוין. חוקרים אלה קבעו כי תופעות כמו חרדה ודיכאון התרחבו ברחבי העולם באופן דרמטי בשנת 2020, ואף הזהירו מפני "מגיפה שנייה" הכוללת: דיכאון, חרדה, פסיכוזה והפרעות אכילה.

"ממצאי המחקר פוגעים במחקרים אחרים, כולל במחקר שלי אשר הוכיח כי בריאותם הנפשית של אנשים מסוימים השתפרה ושל אחרים הידרדרה במהלך המגפה", אמרה בתגובה לנתונים גם החוקרת ג'מה נואלס, מהמרכז לחברה ובריאות הנפש בקינגס קולג' בלונדון. ךטענתה, המחקר מסתכן בטשטוש השפעות נפשיות חשובות בקרב הקבוצות המושפעות והמקופחות ביותר".

לעומת זאת, הפרופ' לפסיכיאטריה קהילתית באימפריאל קולג' בלונדון, פיטר טירר, דווקא מסכים עם מסקנת החוקרים וטוען כי למגפה הייתה השפעה חיובית, משום ש"למרות מגבלות הסגר והריחוק החברתי, הלכידות החברתית משתפרת כאשר יש 'אויב' משותף, ממש כמו במלחמות".