משרד הבריאות הבריטי מוטרד בימים אלה מתת-זן של אומיקרון המכונה ERIS או EG.5.1לפי דיווחים מהאזור, מדובר בתת-זן האחראי על כ-15% מההדבקות באזור. עם זאת, פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן, סבור שקשה לקבוע את המספר המדויק. "כרגע אין בדיקות לניטור קורונה – לא בישראל ולא בעולם, מה שמקשה על איסוף נתונים לגבי מוקדי הדבקות. עם זאת, אפשר לנטר ביוב וגם לבחון עלייה באשפוזים בבתי חולים. ממה שידוע לנו, כרגע יש עלייה בזן הזה – גם באנגליה, וגם באירופה, בעיקר ברוסיה, באיטליה ובארה"ב, בייחוד בניו יורק שם רואים עלייה של כ-20% באשפוזים בשל קורונה. בארץ מדובר על מקרים בודדים של תת-הזן הזה".

פרופ' כהן מסביר כי לא ידוע על תסמינים ייחודיים לסוג האומיקרון הזה, אם כי לפי טענות מסוימות יש לו יכולת טובה יותר לחמוק ממערכת החיסון בקרב מי שכבר חלה בנגיף. גם העובדה שמדובר בתת-זן שמתפשט בעיקר באנגליה כרגע אינה ברורה לחלוטין, אך הפרופ' מציין מספר הערכות שיכולות להסביר את העניין."לפי אחת הטענות, מדובר במזג האוויר הסגרירי באזור שגורם לאנשים להימצא בחללים סגורים, מה שמגביר את הסיכוי להידבק. בנוסף, יש תאוריה, אם כי לא מדעית, המכונה "אפקט ברבינהיימר" לפיה, יותר אנשים הולכים לצפות בסרטים המדוברים של העונה בתקופה הזאת (הכוונה שלני הסרטים הבולטים של התקופה - "ברבי" ו"אופנהיימר"), וכידוע – קולנוע הוא מקום שיותר קל להידבק בו. אבל שוב, מדובר בתאוריה מעט משעשעת אבל לא בהכרח נכונה".

מדענית במעבדה (צילום: Pedro Vilela, Getty Images)
ניטור באמצעות הביוב הוא אופציה טובה לניטור, בעיקר כשאין בדיקות בקרב האוכלוסייה | צילום: Pedro Vilela, Getty Images

מה המסקנה פרופ' כהן?

"אני לא חושב שצריך להיכנס לבהלה, אבל זה בהחלט אומר שהקורונה מטרידה אותנו בכל עונות השנה, ושבהחלט ישנן הדבקות גם בקיץ וגם פיקים של זנים מסוימים ששולטים ברגע נתון".

המלצות לטסים?

"כרגע אין הנחיות מסוימות, אבל צריך לזכור שקורונה היא לא הווירוס היחיד שעלול לגרום לתחלואה, ולכן אני בהחלט חושב שאנשים שיותר רגישים להידבקות ובעלי מערכת חיסון ירודה, צריכים להקפיד על עטיית מסכה במקומות סגורים וצפופים ועל כללי ההיגיינה המתחייבים".