המרכז האמריקאי למניעת מחלות (CDC) הוציא לאחרונה התרעה נגד זיהום פטרייתי חדש שנקרא קנדידה אוריס, ונמצא כעמיד בפני הטיפולים האנטי בקטריליים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
לפי הנתונים, כ-60 אחוז מהמאובחנים בסוג הפטרייה הזאת מצאו את מותם בעקבות כך. אבל, אין סיבה לברוח מהארץ עדיין, משום שלא מדובר בזיהום שגרתי, וכרגע ידוע על התגלות המחלה רק בארה"ב. מומחים בנושא אינם בטוחים בדיוק ברמת הקטלניות שלה, ולא שוללים את האפשרות שמדובר בשילוב של כמה מחלות שהביא למותן של המטופלות.
"חשוב להדגיש כי לא מדובר בקנדידה הרגילה (קנדידה אלביקנס)", אומר נעם לויתן, דוקטור לביולוגיה ממכון דויסון לחינוך מדעי. "קנדידה רגילה לא מסוכנת היא שמר הקיים באופן טבעי על גבי העור, במערכת העיכול ואצל נשים גם בנרתיק. הקנדידה אינה מזיקה ואפילו מגנה מפני חיידקים ואורגניזמים גורמי מחלות נוספים בכך שהיא מתחרה איתם על משאבים. לעיתים נדירות ובתנאים מסוימים, למשל לאחר נטילת אנטיביוטיקה הפוגעת בחיידקים המגבילים את התפשטות הקנדידה, הפטרייה עלולה להתפשט ולגרום לזיהום בנרתיק, בפה או על העור. באנשים הפגועים במערכת החיסון (עקב איידס, טיפולים לאחר השתלה, כימותרפיה וכו') הפטרייה עלולה להתפשט לחדור לאיברים פנימיים ולסכן את חיי החולה".
קשה להבדיל
ד"ר לויתן מדגיש כי קנדידה קיימת באופן טבעי באדם. בקנדידה אוריס נדבקים בבתי חולים, "כלומר, לא "מביאים אותה מהבית", לרוב לאחר שהייה של מספר שבועות בבית החולים. על פי דיווחים קנדידה אוריס גורמת לדלקות באוזן, זיהום פצעים וזיהום בדם. מצאו אותה גם בדרכי השתן ומערכת הנשימה, אך ככל הנראה היא לא גורמת שם למחלה. היא עמידה בד"כ לטיפולים אנטי-פטרייתיים שהם "קו ראשון" (או האופציה הראשונה לטיפול) ועלולה לפתח עמידות תרופות נוספות".
לדברי ד"ר לויתן הזן בארה"ב עמיד למספר תרופות, אבל לא לכולן. "כשקנדידה הופכת לפולשנית היא מסכנת חיים, אבל קשה להבדיל בין קנדידה פולשנית "רגילה" לבין קנדידה אוריס ולכן עלולים לטפל בחולים בצורה שגויה".
הגילוי הראשון של הפטריה הקטלנית היה בשנת 2009 ביפן, אך ניתוח של זני קנדידה שנאספו גילו קנדידה אוריס כבר בדרום קוריאה ב-1996. מאז היא התפשטה גם להודו, דרום אפריקה, קולומביה, ונצואלה ואפילו בריטניה. זה לא רק נשמע לכם כאילו זה מתקרב גם אלינו, גם ה-CDC האמריקני חושש מהתפשטות המחלה לארצות נוספות, היכן שעוד אין את המודעות למחלה ולכן יהיה קשה יותר לזהותה. הנחיות המרכז למניעת מחלות הינן לבודד את המטופלים שנמצאו נגועים בזיהום כדי שלא יתפשט. כרגע הדאגה המרכזית היא שהמחלה תמשיך להתפשט ברחבי העולם, אך אם בתי החולים בעולם יפעילו את אמצעי הבידוד הנכונים אין סכנה שהפטרייה תגיע אלינו.
(מקור)