חולה חצבת בטיסה מדובאי לישראל

ביום ראשון העשרה בדצמבר היה חולה חצבת בטיסה FZ1211 מדובאי לישראל, כך הודיע משרד הבריאות בימים האחרונים.

מחלת החצבת מדבקת ביותר, אך בדרך כלל רק החל מהופעת התסמינים. רשויות הבריאות מבקשים מהנוסעים ומצוות הטיסה ליצור קשר טלפוני או וירטואלי עם הרופאה המטפלת בכל מקרה של הופעת חום, כאבי ראש ובעקבותיהם פריחה, אך לא להגיע למרפאה או למיון ללא תיאום מראש עם הצוות הרפואי. כמו כן, בכל מקרה של הופעת תסמינים כלשהם, גם לפני שיש פריחה, יש להימנע משהייה במרחבים ציבוריים כגון קניונים, תחבורה ציבורית, מסעדות, סופרמרקטים, בתי מרקחת ועוד, כדי לא להדביק אחרים. בכל מקום ציבורי אנחנו עלולים לפגוש בתינוקות שטרם התחסנו או במדוכאי חיסון שעלולים להידבק, ולהם המחלה מסוכנת במיוחד.

ההגנה הטובה ביותר נגד חצבת היא שתי מנות חיסון, שבעבר ניתן בנפרד ובשלושים השנים האחרונות נכלל בזריקת MMR או MMRV. גם אחרי שתי מנות עדיין בין אחוז לשלושה מבין המתחסנים עלולים להידבק. לכן גם מחוסנים שהיו על הטיסה ומפתחים תסמינים צריכים להיזהר שלא להדביק את הסובבים אותם.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי 

בשנה האחרונה נצפו לא מעט התפרצויות חצבת ברחבי העולם, בין השאר בכמה ממדינות אפריקה ובקזחסטן, שדורגה לאחרונה במקום השלישי העולמי במדד החצבת, מיד אחרי הודו שבמקום השני והמובילה העולמית תימן. קזחסטן מובילה במקרי החצבת באזור אירופה ומרכז אסיה עם כ-30 אלף מקרים מאומתים מתחילת השנה ועד תחילת דצמבר, לעומת 909 בלבד במהלך כל 2022. מדובר בעליה של 3,266 אחוזים. כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, גם ברומניה הוכרזה לאחרונה התפרצות גדולה, והיא מצטרפת למדינות נוספות בהן אחוז כיסוי חיסוני נמוך מוביל להתפרצות.

מעבר לחצבת עצמה, המראה לנו בבירור היכן יש בעיות בכיסוי החיסוני של האוכלוסייה, ישנו חשש משובן של מחלות נוספות הניתנות למניעה באמצעות חיסונים, בעולם וגם פה בארץ. בחודשים האחרונים נראית בארץ התפרצות של שעלת, ובארצות אחרות יש התפרצויות של דיפתריה. מחלות אלה החלו לשוב עוד לפני מגפת הקורונה, והמצב רק החמיר בעקבותיה.

וריאנט קורונה חדש

בתקופה האחרונה התגלה וריאנט חדש של נגיף הקורונה, JN.1. הווריאנט הוא צאצא של האומיקרון ודומה מאוד לווריאנט מעט ותיק יותר, BA.2.86, אך שונה ממנו בחלבון הספייק שלו. כמו קודמיו גם הוא מצליח להיות שונה מספיק כדי להדביק אנשים שכבר חלו או חוסנו, ולכן מתפשט במהירות. עם זאת, נכון להיום לא נראה שהוא גורם למחלה חמורה מקודמיו. החיסונים המעודכנים נגד קורונה שזמינים בקופות החולים אומנם לא מעודכנים ל-JN.1, שהתגלה לראשונה רק בספטמבר, אבל ההערכה היא שקבלת חיסון טרי תוכל לשפר את העמידות גם נגדו.

הווריאנט החדש אחראי כנראה לעלייה בתחלואת הקורונה בכמה ממדינות העולם, ביניהן ארצות הברית, סינגפור, הודו ועוד. גם בישראל נראה שיש עליה כלשהי בתחלואה, אבל לפי פרסומי משרד הבריאות הקורונה לא מעמיסה כעת על בתי החולים.

מספר הנפטרים המעודכן מאז פרוץ המגפה בישראל עומד על 12,822.

אבעבועות רוח אצל השכנים

אפידמיולוג בירדן מזהיר מעליה בשיעור מקרי אבעבועות הרוח במדינה. אבעבועות רוח גורמת לחום ולפריחה מגרדת עם שלפוחיות, ונחשבת ל"מחלת ילדות" מפני שהיא מדבקת מאוד. בחלקים מהציבור רווחת המחשבה המוטעית שמדובר במחלה קלה שאין ברירה אלא לעבור אותה, ויש כאלה שאפילו חושבים שזה רצוי. אומנם פעמים רבות המחלה חולפת בקלות, אך יש גם מקרים בהם היא גורמת לתסמינים חמורים ולסבל רב, ועלולים להיות לה סיבוכים קשים כמו דלקת מוח או זיהומים בעור. ואם זה לא מספיק, לאחר ההחלמה הנגיף נשאר רדום בגוף ועלול להתפרץ שנים מאוחר יותר, בדמות המחלה הכואבת שלבקת חוגרת.

יש למחלה חיסון יעיל, ובארץ הוא ניתן לילדים מאז 2007 כחלק מזריקת ה-MMRV, המגנה גם מפני חצבת. בירדן עדיין לא משתמשים בחיסון כחלק מחיסוני השגרה, ומתכננים להכניס אותו לשימוש רק בשנת 2025.

מדינה נוספת שבה שוקלים כעת להוסיף סוף סוף את החיסון נגד אבעבועות רוח לחיסוני השגרה היא בריטניה, המפגרת במקרה זה אחרי מדינות מערביות אחרות כמו ארצות הברית וישראל בשנים רבות. ראשי מערכת הבריאות בבריטניה סברו כל השנים שהחיסון אינו נחוץ, והורים בבריטניה המשיכו לערוך מסיבות הדבקה או לשלם כ-500 דולרים כדי לחסן את ילדיהם באופן פרטי. כעת מודים שם ראשי המערכת שהמחקרים מראים בבירור את התועלת שבחיסון, בהורדת עלויות על טיפולים רפואיים בחולים ובמניעת אובדן ימי עבודה של הורים. בעקבות זאת הם שוקלים לאמץ את החיסון ולהציע אותו לכל ילדי בריטניה.

 למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי