ביקור בלונדון מספק למבקר הישראלי המחשה מיידית לפיגור של ישראל בתחום המלחמה בעישון — ולכמה עוד אפשר להתקדם.

למשל, התחושה המוזרה שאנחנו יוצאים אתה אחרי בילוי של כמה שעות במסיבת ליל כל הקדושים באחד המועדונים הגדולים בלונדון. לוקח לנו כמה דקות להבין מה זה בדיוק: הבגדים והשיער שלנו. הם לא מסריחים מסיגריות כמקובל, ואנחנו לא יוצאים מהמסיבה עם ריח של תפוח אדמה שהיה יותר מדי שעות במדורה. במסיבה ראינו בריטים צעירים משתכרים, חלקם ממש התמוטטו במועדון כתוצאה מניהול לא נכון של קיבולת האלכוהול שלהם, אבל דבר אחד לא ראינו במסיבה: אף לא סיגריה אחת — בוערת או אלקטרונית.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

זה לא שהבריטים בכלל לא מעשנים. מחוץ למועדון עמדו לא מעט אנשים ועישנו סיגריות מסוגים שונים, אבל אף אחד מהם לא העלה אפילו על דעתו לנסות לעשן בתוך חלל המועדון, למרות שהטמפרטורה בחוץ ב–02:00 לפנות בוקר קרובה לאפס, והמעילים הופקדו בשמירת החפצים בתחילת הערב.

וזאת רק דוגמה אחת. זה מתחיל בחנויות: לפי החוק בבריטניה, כבר כמה שנים שאסור להציג סיגריות ומוצרי טבק בנקודות המכירה. לכן כבר בשדה התעופה בכניסה לממלכה אנחנו נתקלים בארונות האטומים — שחוזרים על עצמם בכל חנות — שמסתירים מאחוריהם את כל מבחר הסיגריות. מי שרוצה סיגריות יצטרך לבקש מהמוכר לפתוח את הארון ולהוציא לו חפיסה.

ההיגיון פשוט: למנוע מחברות הטבק את הכוח השיווקי של הצבת הסיגריות במקום בולט בחנויות. הסיגריות לא יקרצו לעוברים ושבים, אלא להפך: רק אדם שיבקש באופן אקטיבי את החפיסה — יקבל אותה. כשאדם כבר יבקש לרכוש לעצמו חפיסה, הוא ייתקל באריזה נטולת לוגו וסמלי מסחר ("חפיסה אחידה") שמתנוססת עליה תמונה קשה של נזקי העישון עם מלל תואם.

אחת האזהרות, למשל, מדברת על כך שהעישון גורם לתשעה מכל עשרה מקרים של סרטן הריאה — בליווי תמונה של אישה גוססת. אזהרה אחרת מראה את סרטן הפה והגרון, אחרת עוסקת בפגיעה בילדים, ויש עוד. במקום מיתוג אדום לבן אופנתי, חברת הטבק נאלצת למכור ללקוחות סרטן — והמראה כל כך חזק עד שאפשר להבין למה התעשייה יצאה מגדרה והוציאה סכומי עתק בניסיון לטרפד את המהלך ברחבי העולם.

האנדרגראונד בלונדון (צילום: sematadesign, Shutterstock)
שיעור המעשנים בירידה מתמדת מזה שנים | צילום: sematadesign, Shutterstock

מגנים על מי שעדיין לא נפל במלכודת

לקראת החזרה לארץ, בדיוטי פרי של נמל התעופה הית'רו, אנחנו מבחינים בהיעדרן של הסיגריות מהחנויות המרכזיות. במקום זאת, יש שלט קטן שמוביל לחדר נסתר בשולי הדיוטי פרי שבו נמכרים פאקטים של סיגריות. מכיוון שלפי החוק בבריטניה החפיסות אחידות ונטולות מיתוג — כמעט אי־אפשר להבחין בהבדל בין הסיגריות, ושל איזו חברה הן. הדבר היחיד שקופץ לעין הן תמונות הענק של נזקי העישון על החפיסות. איפה זה ואיפה שורות הפאקטים החגיגיות שמככבות בלב הדיוטי פרי הישראלי, עם אזהרות מינוריות ומיתוג נוצץ?

המכנה המשותף לצעדים שבריטניה נוקטת בהם הוא שהם אינם מגבילים את ה"זכות" לעשן, אלא מכוונים בעיקר אל מי שעדיין לא נלכד במעגל ההתמכרות היקרה הזאת. צעירה שעדיין לא התחילה לעשן לא תיתקל בסיגריות בחנויות, כשהיא תיתקל בחפיסה אקראית היא תהיה נטולת מיתוג ותופיע עליה אזהרה מרתיעה באמת; והיא גם תהיה נתונה לפחות לחץ חברתי לעשן כי במועדונים ובפאבים שבהם היא מבלה — איש לא יעשן סביבה. הסעיף האחרון גם מונע כמובן את העישון הכפוי שאחראי לעשירית ממקרי המוות מעישון.

המדיניות הזאת עובדת: שיעור המעשנים בבריטניה יורד בהתמדה וכיום הוא 14.9% מכלל האוכלוסייה, לעומת 19.8% ב–2011. לשם השוואה, שיעור המעשנים בישראל הוא 20.5% ואינו משתנה כבר שנים.

עוד ב-mako בריאות:
>> לא רק אוכל: למה הבטן שלכם הולכת וגדלה
>> אחת ולתמיד: האם סודה זה בריא?
>> זאת כנראה הבעיה הבריאותית הכי טרנדית בעולם 

ועכשיו לחדשות הטובות: ישראל אמנם נמצאת בפיגור עצום אחרי בריטניה ומדינות רבות אחרות בתחום המלחמה בעישון, והפסידה שנים יקרות שעלו בחיי אדם, אבל לפחות חלק מהצעדים שמיושמים כבר שנים בבריטניה אמורים להתרחש בישראל בעתיד הקרוב. זה יקרה בעקבות הצעת החוק החשובה של חברי הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני) ויהודה גליק (הליכוד) שנתמכת חלקית על ידי משרד הבריאות. הצעת החוק מאמצת את מדיניות הסתרת הסיגריות בחנויות ובדיוטי פרי, ואת החפיסות האחידות נטולות הלוגו. למרבה הצער, הצעת החוק הישראלית לא מאמצת את האזהרות בתמונות, שקיימות ביותר מ–100 מדינות בעולם, בגלל התנגדות עיקשת של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, וגם לא מתייחסת לנושא האכיפה הקריטי כל כך בשינוי מדיניות.

ובכל זאת, לאור הניסיון הבריטי הקצר שלנו — לחברות הטבק ולדיוטי פרי יש סיבות לדאגה גם לפי נוסח הצעת החוק הנוכחי. לא פלא שבחודשים האחרונים הם השקיעו משאבים אדירים באמצעות פרסום, לובינג ולחצים פוליטיים בניסיון לטרפד את החקיקה. יש לקוות שהפעם, אחרי עשור של גרירת רגליים וניצחון הכסף על בריאות הציבור, הניסיונות האלה ייכשלו.

ומה עם הסיגריות האלקטרוניות?

מלבד היותה אחת המדינות המובילות בעולם במאבק בעישון, בריטניה היא מעין מעבדת ניסויים בכל הקשור לסיגריות אלקטרוניות. המדינה מעודדת יחסית את השימוש בסיגריות אלקטרוניות כתחליף לסיגריות הבוערות בתקווה לגרום למעשנים לעבור לצריכה מזיקה פחות של ניקוטין.

לכן, למשל, החוק של הסתרת מוצרי העישון מאחורי ארונות סגורים לא חל על סיגריות אלקטרוניות כמו ג'ול ו–BLU — על אף שהמחקר על השפעות הסיגריות האלקטרוניות על המעשנים ועל הנוער עדיין ממש בחיתוליו והתוצאות שמתחילות להתקבל רחוקות מלהיות מרגיעות.

מדינה אחרת שמנהלת מלחמת חורמה בעישון, אוסטרליה, בחרה בקיצוניות השנייה: איסור מוחלט על עצם השימוש בסיגריות אלקטרוניות. בישראל הוחלט בינתיים לאמץ את גישת הזהירות המונעת, ולהחיל על הסיגריות האלקטרוניות את אותן ההגבלות שחלות על מוצרי טבק.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker

לעוד כתבות באתר:

>> כחלון צריך להשוות את המס - ולהפנות משאבים לעזור לנגמלים מעישון

>> פיילוט חדש מסייע לבעלי מוגבלויות - וגם חוסך כסף למדינה