ביגורקסיה
הוא פשוט לא מרגיש שרירי | צילום: DailyMail/ PA Real Lfe

ניקולס דהפורטר, צעיר בן 24 מבלגיה, סובל מהפרעה שנקראת ביגורקסיה, אנרוקסיה הפוכה. המשמעות היא שהוא מוטרד באובססיביות מהעובדה שהוא רזה מדי ושאין לו מספיק שרירים. יד ביד עם החרדה שלו מפני גוף לא שרירי, הוא גם מכור לכושר גופני.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

ההפרעה הזו שייכות לקבוצת הפרעות הגוף הדיסמורפיות, והיא שכיחה גם בגברים וגם בנשים. "ביגורקסיה הינה הפרעה בה ישנו עיסוק אובססיבי בנראות החיצונית וצורך עז לקבל אישור מהסביבה על בסיס קבוע. במקרה זה, גם פידבקים חיוביים לא גורמים למתאמן להבין שהוא שרירי ובכושר מספיק, והוא ממשיך להתאמן באובססיביות", אומר ד"ר איתי זיו, מומחה לספורט וחדרי כושר. "ישנה סכנה מוחשית במקרים מסוימים להתפתחות של אנורקסיה בשל התמכרות לפעילות גופנית, זה שכיח בעיקר אצל נשים העוסקות בספורט ברמה קיצונית ואחוזי השומן אצלן נמוכים במיוחד (14 אחוז ומטה)".

"כשכבר רזיתי - הציקו לי שאני רזה מדי"

הכל התחיל בכך שניקולס היה בעודף משקל בילדותו, וסבל מבריונות בגלל המראה שלו. "הם היו אומרים שיש לי שדיים ושאני נראה כמו פיל. זה היה מאוד קשה נפשית", הוא אומר לדיילי מייל הבריטי. "אז הלכתי לרופא ולדיאטנית ועשו לי תוכנית דיאטה שגרמה לי לרזות ממש תוך 8 חודשים. אבל אז הבעיה היתה שהייתי רזה מדי, וגם אז גם המשיכו להציק לי". 

השינויים הגופניים הקיצוניים בגילו הצעיר הביאו איתם גם התמכרות לאימוני כושר. כיום, ניקולס מתאמן בכל יום אימון של שעתיים לפחות, אך על אף שיש לו שרירים מרשימים, הוא לא מסתפק בכך. "אני אובססיבי לכושר, ואני עושה המון מאמצים אבל אני לא רואה שום שינוי. זה מתסכל וזה מעציב אותי, אני מבין שזו לא המציאות – אבל אני פשוט לא רואה את זה", מספר ניקולס. "כשאני מסתכל על תמונות שלי אני לפעמים שם לב לשרירים, אבל מול המראה אני ממש לא שרירי. אני רוצה להגיע למקסימום השרירים שאני יכול שיהיו לי בגוף".

ביגורקסיה
הכל התחיל מכך שהיה ילד שמן | צילום: DailyMail/ PA Real Lfe

עוד ב-mako בריאות:
>> מקרה או גנטיקה: מה הסיכוי שיצאו לכם תאומים?
>> לחוצים? הנה 8 דרכים להשתחרר ב-5 דקות
>> ללא מרשם: התופעה המוזרה שתגרום לכם התרופה הפשוטה הזאת

מעלים הרבה תמונות לרשתות החברתיות

בדומה לאנורקסיה בה הסובלים ממנה מאמינים שהם שמנים לא משנה כמה הם רזים, גם בקרב הסובלים מביגורקסיה, לא משנה כמה השרירים גדלים, הם עדיין לא רואים את ההבדל. הסימנים להפרעה הם בעיקר אימונים מתישים מדי בחדר הכושר, אימון כפייתי, בחינה אובססיבית של הגוף במראה, אימון גם בזמן פציעה ובאופן כללי חוסר יכולת לפספס אימון בכל מצב.

"הסימנים להפרעה יכולים להתבטא בשימוש בסטרואידים אנבוליים, בשל שיפור הביצועים המשמעותי בזמן קצר וגרימה של העלאת מסת השריר ושינויים דרמטיים בהופעה החיצונית", אומר זיו. "בנוסף, אנשים כאלה גם יעשו שימוש מופרז בתוספי תזונה שונים משום שהם נחושים לגרום לשינוי גופני בכל מחיר, על אף שתוספים כאלה לא הוכחו כאפקטיביים. דבר נוסף שיכול לקרות לסובלים מההפרעה הוא הרעה במצב הבריאותי, בשל ירידה דרמטית באחוזי השומן, שימוש בסטרואידים אנבוליים ושימוש מופרז בחומרים נוספים. בשבילם, המטרה מקדשת את האמצעים".

חדר כושר
הסימנים להפרעה הם בעיקר אימונים מתישים וכפייתיים - גם בזמן פציעה | צילום: jupiter images

לפי ד"ר איתי זיו, יש סימן אזהרה חשוב נוסף שיש לשים לב אליו והוא ההתנהגות של האנשים האלה ברשתות החברתיות. "הדבר הבולט ביותר בהתנהגות של הסובלים מההפרעה יהיה השקעה רבה בזמן המוקדש לפעילות גופנית - על חשבון עבודה, חברים וזוגיות. בנוסף, אנשים כאלה לרוב מעלים הרבה תמונות במדיות שונות כדי לקבל פידבקים על בסיס קבוע מהסביבה". 

לאחר שנים של אימונים והשקעה של זמן ניכר בחדר הכושר, ניקולס הבין שיש לו בעיה. "הבנתי שאני סובל מההפרעה הזאת כשראיתי תמונה בפייסבוק של אדם ממש שריר מסתכל במראה, ומתוך המראה בוהה מישהו רזה וכחוש בחזרה. הבנתי שככה גם אני רואה את עצמי", אומר ניקולס. כיום הוא מבלה שעתיים ביום בחדר הכושר במהלך השבוע, ו-3 שעות ביום בסופי השבוע. הוא אמנם אדם מאוד גדול ושרירי, אבל בעיני עצמו הוא תמיד יראה קטן ורזה.

 >> אוכלת, נשקלת ומקיאה: סרטון מזעזע על יום בחיה של בולימית