מגפת הקורונה, שהתחילה בסין, התפשטה במהירות למדינות רבות בעולם וליבשות שונות. בישראל מניין הנדבקים הגיע ל-39 – ומדינות אירופיות שונות, כמו איטליה, גרמניה וספרד – נאלצות להתמודד עם כמויות הולכות וגדלות של חולים, שמגיעים לאלפים. מנגד, ברוסיה נרשמו עד כה רק 17 מקרים, מספר מועט מאוד של נדבקים בהתחשב בכך שהיא חולקת גבול עם סין. מה שמוביל רבים לתהות האם באמת היו מעט מקרים של נדבקים בנגיף הקורונה ברוסיה, או שמא הרשויות במדינה מסתירות מידע משאר העולם?

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

אין ספק שרוסיה לקחה ברצינות את מגפת הקורונה מהרגע הראשון. סרטונים שרצו ברשתות החברתיות הראו אנשים נלקחים להשגחה רפואית, גם בכפייה, אבל ממשלת רוסיה מעולם לא אישרה שמקרים אלו היו בשל חשש מקורונה.

לפי כריס בראון, כתב של רשת CBC הקנדית במוסקבה, רוסיה נקטה אמצעים חמורים מהרגע הראשון שהתגלה על המחלה בסין. ממשלת רוסיה סגרה את הגבול עם סין ואסרה על כניסתם של סינים לרוסיה. אלו שהורשו להיכנס (לרוב אנשי עסקים), התבקשו להיות בבידוד 14 יום. נוסף לכך, ראש עיריית מוסקבה אישר לבצע פשיטות על אתרי בנייה שהעסיקו פועלים זרים מסין וגם השתמשו במצלמות עם טכנולוגיית זיהוי פנים כדי לוודא שאנשים שנשלחו לבידוד אכן עשו זאת. לאחרונה גם צצים דיווחים על כך שבמוסקבה מכניסים לכלא אזרחים שהפרו את תנאי הבידוד הביתי.

"קשה להגיד אם המספרים משקפים את המציאות"

ככל שהמגפה התפשטה, רוסיה (בדומה לישראל) סגרה את גבולותיה גם לאזרחים של מדינות נוספות שיש בהן מספר רב של נדבקים, כמו דרום קוריאה והפצירה באזרחיה להימנע מביקורים באיטליה. לכן מצד אחד, ניכר שרוסיה נקטה אמצעים חריפים עוד בתחילת ההתפרצות, מה שיכול להסביר את הכמות המועטה של נדבקים בגבולותיה – אך מצד שני, בשל קרבתה לסין, קשה שלא לתהות, האם אולי הסיבה לכך שיש רק 17 נדבקים, היא בכלל דיווח חלקי ולא מדויק של ממשלת רוסיה?

"קשה להגיד אם הסטטיסטיקות משקפות את המציאות", אומר פול האנטר, מרצה לרפואה באוניברסיטת East Anglia באנגליה. מנגד, הוא מוסיף כי "אני לא רואה איזה יתרון פוליטי יכול להיות מלשקר על המצב. אם המחלה תתפשט ומידע הוסתר, אז לבסוף המדינה תיראה לא טוב".

בדיווח של אלכסנדר ארשוב, כתב באתר הרוסי Meduza, ישנן כמה תרחישים אפשריים, תיאוריות שונות שיכולות להסביר מדוע דווקא במדינה שגובלת בסין יש כמות כזו מועטה של מקרים. הנה כמה מהן:

רוסיה לא משתמשת באמצעים האמינים ביותר כדי לבדוק נוכחות של הנגיף. ישנן כמה סוגים של ערכות בדיקה שמאפשרות לדעת אם אדם נשא של הנגיף. לפי ארשוב, ייתכן מאוד כי ברוסיה משתמשים בבדיקה פחות יעילה שלבסוף מובילה לכך שפחות אנשים זוהו כנשאים של הנגיף.

אישה עם מסכה, קורונה
מהר מאוד נסגר הגבול עם סין | צילום: kasarp studio, shutterstock

עוד על נגיף הקורונה:
>> מידע חדש: חולי קורונה ללא תסמינים לא מידבקים
>> מצטיידים לקראת הקורונה: זה מה שצריך בבית
>> פריצת דרך במציאת תרופה למגפה?

רוסיה סגרה את שעריה בשלב מוקדם מדי – מה שהוביל לכך שכמעט אף אחד שנושא את הנגיף לא הספיק להיכנס לרוסיה. כבר ב-23 בינואר רוסיה ביצעה בקרה אחר אזרחי סין שנכנסו לרוסיה ועד 31 בינואר היא כבר סגרה לחלוטין את הגבול עם סין.

רוסיה הצליחה לאתר כל אדם שנשא את הנגיף. אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע התפשטות של המגפה היא לזהות כל אזרח שנושא את הנגיף, כפי שישראל משתדלת לעשות בתקופה האחרונה. כשמדינה יודעת על כל אזרח שעשוי להיות נשא של הנגיף, יש אפשרות טובה יותר להשתלט על המגפה ולמנוע הידבקות של אנשים נוספים. עם זאת, אם אכן השתמשו בבדיקות פחות אמינות, ייתכן שאנשים שנדבקו והתגלו שהם לא נשאים של הנגיף אולי כן היו נשאים של הנגיף אחרי הכל.

כמות המקרים הרשמית היא הערכה גסה מדי ולא מדויקת. יש הסבורים כי היו יותר חולים ברוסיה, אך שהם סבלו מתסמינים קלים שלא העלו את חשדם ולכן איננו יודעים עליהם. "אני חושב שנגיף הקורונה הגיע אלינו מסין לפני זמן רב, ושאנשים רבים כבר נדבקו בו. עם זאת, אנחנו לא יודעים על המקרים הללו, כיוון שרוב הזמן, הזיהום פשוט מרגיש כמו כל מחלה אחרת בדרכי הנשימה ואנשים שנדבקו השתפרו במצבם בכוחות עצמם. אף אחד לא יבדוק כל אדם שיש לו צינון בבית", אומר ד"ר ולנטין קובלב, מומחה למחלות זיהומיות.

הסיבות למספר המועט של מקרים ברוסיה אכן יכול לעורר חשד ובהחלט יכול להיות מוסבר בדרכים שונות. אך אין ספק שההיסטוריה של רוסיה הוכיחה לא פעם, שגם כשהמצב שם חמור, יעשו הכל כדי להסתיר זאת משאר העולם. כנראה שרק עם הזמן נדע את סדר גודל האמיתי של המגפה ברוסיה.