טקס חלוקת פרסי האוסקר של שנת 2022 ייזכר מעל הכול לא בזכות הזוכים והמפסידים בו, אלא עקב האירוע הדרמטי שהתרחש דווקא בחלק הבידורי של הערב. בתגובה לבדיחה בטעם רע של מנחה הטקס, הקומיקאי כריס רוק, בנוגע לראשה המגולח של השחקנית ג'יידה פינקט-סמית', עלה על הבמה בעלה, הכוכב ויל סמית', וסטר בכוח על פניו של רוק. בהמשך הסביר סמית' שהוא איבד את עשתונותיו והגיב באלימות לא ראויה לעלבון לאשתו, הסובלת ממחלת העור אלופציה אראטה (Alopecia areata) שבאה לידי ביטוי בקרחות מקומיות בשיער. 

יש מי שממעיטים בהערכת השפעתן של מחלות עור על חיי האנשים הסובלים מהן, ומתייחסים אליהן כאל בעיה קוסמטית ותו לא. אך אלופציה אראטה, הקרויה בעברית "קרחת אזורית", גובה לעיתים קרובות מחיר נפשי וחברתי כבד מהחולים ופוגעת בצורה חמורה באיכות חייהם ובהערכה העצמית שלהם.

 

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

החולים סובלים מנשירה פתאומית של שערות הקרקפת, שער הפנים – הגבות או הזקן, ולעיתים רחוקות יותר שער הגוף. הגורם לכך הוא מחלה אוטואימונית – מצב שבו תאים של מערכת החיסון תוקפים בטעות תאים תקינים של הגוף עצמו. אצל חולי אלופציה אראטה יעד ההתקפה הוא זקיקי השערה בעור, שמהם צומחות השערות. כתוצאה מכך השערה נושרת ונוצרות קרחות קטנות בגודל של מטבע, שעשויות לפעמים להתפזר באזורים רחבים של הקרקפת או הזקן. המחלה שכיחה למדי ופוגעת בשני אחוזים מהאוכלוסייה, בלי קשר למינם. היא יכולה להופיע בכל גיל, אך נוטה להתפרץ בגיל צעיר: בממוצע, מכל חמישה חולים, אצל שלושה היא תתפרץ לפני גיל 20, ואחד נוסף ילקה בה בשנות הבגרות המוקדמות לפני גיל 40.

 

הפגיעה בזקיק הפיכה, שכן למרות הנשירה הזקיק עצמו נשאר בחיים ועשוי עם הזמן לגדל שערה חדשה. ואכן, בדרך כלל השיער חוזר לצמוח מעצמו בתוך כשנה והאזור הקירח נעלם. אך למחלה עצמה אין מרפא והיא עלולה לתקוף שוב גם אזורים שהחלימו.

 

אף שמדובר במחלה אוטואימונית נפוצה במיוחד, התהליכים שגורמים לה אינם מובנים די הצורך והטיפולים הזמינים אינם מספקים. טיפולים בקורטיקוסטרואידים דרך הפה, בהזרקה או טיפולים מקומיים, כמו משחות, מדכאים את פעילות מערכת החיסון ומפחיתים את התגובה הדלקתית. משחות אחרות מחישות את התאוששות השיער באזור המקריח, ובמקרים קשים נעזרים גם במשחות שתפקידן לאתחל מחדש את מערכת החיסון כדי שתפסיק לתקוף את זקיקי השערה. עם זאת, במקרים בינוניים או קשים יעילותם מוגבלת ויש להם תופעות לוואי מטרידות.

תרופה חדשה

נכון לעכשיו אף טיפול לא קיבל אישור מלא ממינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA). בשנת 2022 זכתה לראשונה התרופה בריציטיניב (baricitinib), המבוססת על החלשת התגובה הדלקתית בגוף, לאישור ה-FDA וסוכנות הבריאות האירופית, אך גם האישור הזה הוגבל רק למבוגרים הסובלים ממחלה חמורה.

 

כעת הסתיים בהצלחה השלב השלישי והמכריע של ניסוי קליני בתרופה החדשה ריטלציטיניב (ritlecitinib). הניסוי, שנעשה במימון חברת התרופות פייזר, תואר בפירוט במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet. התרופה משבשת את פעילותם של חלבונים החשובים לתפקודם של תאי מערכת החיסון שתוקפים את זקיקי השערה. המחקר נועד לבחון עד כמה התרופה מסייעת לחולים ולזהות את תופעות הלוואי העיקריות שלה, במטרה להעריך את היעילות והבטיחות שלה בכמה מינונים.

 

הניסוי הקיף 118 בתי חולים ומרפאות ב-18 מדינות וכלל בסך הכול 718 חולי אלופציה אראטה מגיל 12 ומעלה שסבלו מנשירה של לפחות 50 אחוז משערות הקרקפת. למעלה ממאה מהם היו נערות ונערים בגיל 17-12.

 

המטופלים חולקו באקראי לכמה קבוצות שנבדלו אלה מאלה במינונים שקיבלו לאורך 48 השבועות של הניסוי. לביקורת נתנו לשתי קבוצות טיפול דמה (פלצבו) למשך 24 שבועות, ואחרי כן שני מינונים שונים של התרופה האמיתית ב-24 השבועות הנותרים. נמצא שהתוצאות היו טובות יותר ככל שהטיפול נמשך זמן רב יותר והמינון היה גבוה יותר. בתום מחצית מתקופת הניסוי, 31 אחוז מהמטופלים שקיבלו את המינון הגבוה ביותר חוו צמיחה מחודשת מלאה או כמעט מלאה של שער הקרקפת לעומת שני אחוז בלבד בקבוצות הביקורת. בתום המחצית השנייה של הטיפול, שיעור המטופלים בקבוצה הראשונה ששערם השתקם עלה ל-40 אחוז.

ממצאים מעודדים

מבחינת בטיחות התרופה, רוב המשתתפים סבלו מתופעות לוואי קלות עד בינוניות, כמו דלקות בדרכי הנשימה העליונות וכאבי ראש. לא תועד שום חולה שסבל תופעות לוואי משמעותיות כמו אירועי לב, זיהומים או מוות. ממצאי הניסוי מעודדים ומעידים שהשימוש בריטלציטיניב על חולי התקרחות מקומית הוא טיפול יעיל ובטוח למבוגרים ולמתבגרים גם יחד.

 

המחבר המוביל של המאמר ברט קינג (King), ציין כי "המחקר הזה מקדם מאוד את הטיפול בחולי אלופציה אראטה, מכיוון שהניסוי הקליני כלל גם מתבגרים והמחלה מרבה לפגוע גם בילדים ובבני נוער. לפיכך, זוהי תרופה בטוחה ויעילה לטיפול בחולים הצעירים. המחלה גורמת סבל עצום, למבוגרים ולילדים גם יחד. מספיק קשה גם ככה להיות ילד, ועל אחת כמה וכמה ילד עם קרחות גדולות, אולי ללא גבה, או בלי שיער בכלל".

 

המחקר על התרופה נמשך, וכעת החוקרים בודקים את השפעות הטיפול בטווח הארוך. הממצאים המעודדים של הניסוי הנוכחי מעלים באופן משמעותי את הסבירות לכך שהתרופה תיתן בעתיד מענה טוב לחולי קרחת אזורית, כולל הצעירים שבהם, שמשלמים מחיר חברתי כבד במיוחד על מחלתם.

 

למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי