כיום אין דרכים מוכחות שמאפשרות למנוע או להאט את ההידרדרות הקוגניטיבית שנגרמת על ידי מחלת האלצהיימר. מחקרים אף הראו כי בעוד שהעומס על כלי הדם החל מגיל 55 מאפשר לנבא את הופעת המחלה בגיל מאוחר יותר, הקשר וטיבו למצבם של פרטים צעירים יותר הוא בלתי ידוע. הבנה טובה יותר של מועד תחילתו של הקשר תאפשר לחוקרים להבין את האלצהיימר טוב יותר.
בחודשים האחרונים בדקו חוקרים מבוסטון את הקשר בין הופעת המחלה לבין מדדים של מערכת הדם תוך איסוף מידע מהנבדקים לאורך זמן. הם מצאו שרמות נמוכות של HDL (״הכולסטרול הטוב״), ריכוז טריגליצרידים (תרכובות שומניות) גבוהה וריכוז סוכרים גבוהה בדם - כבר בגיל 35 - קשורים להופעת אלצהיימר בשלב מאוחר יותר בחיים. המחקר פורסם בכתב העת Alzheimer’s and Dementia.
במסגרת המחקר נבחן מידע שנלקח מ-4,932 משתתפים. גילם הממוצע כאשר החלו באיסוף הנתונים היה 37, והם עברו 9 בדיקות באופן מחזורי כל 4 שנים עד שהגיעו לגיל 70. בכל אחת מהמדידות בדקו את רמות ה-HDL שלהם, את רמת הסוכר בדם, את ה-BMI, רמות לחץ דם ומספר הסיגריות שהם מעשנים ביום בממוצע. החל מהמדידה הכוללת השנייה, המשתתפים עברו גם בחינה קוגניטיבית כדי לאפשר מעקב וזיהוי של הידרדרות אפשרית.
ניתוח המידע העלה כי קיים קשר הפוך בין רמות HDL לבין הופעת אלצהיימר, בסבבי הבחינות הראשון, השני, השישי והשביעי. ככל שיש מעט מהכולסטרול הטוב - כך עולה שכיחות המחלה. כמו כן נמצא קשר בין רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם לבין המחלה בסבבי הבדיקות הראשון, השני, החמישי השישי והשביעי, זאת ללא קשר וללא כל השפעה של תרופות שלקחו הנבדקים כדי להתמודד עם המצב.
רמות גבוהות של סוכר בדם נקשרו באופן מובהק להופעת המחלה בכל אחד מסבבי הבדיקות. באשר ל-LDL, BMI, עישון ולחץ דם - לא נמצא קשר באף אחת מהבדיקות.
מה עשוי להסביר את הממצאים?
ד״ר אליסון ב. רייס, פרופ׳ לרפואה מ-NYU Long Island School of Medicine, וחברה בארגון האלצהיימר האמריקני, מסבירה: "המוח מלא בכולסטרול וזקוק לו כדי להתפתח ולייצר תאי עצב. האיזון וההעברה של כולסטרול בתוך המוח הם תהליכים מבוקרים היטב. כולסטרול, שהוא סוג של ליפיד, וליפידים אחרים הם חיוניים לתפקוד המוח". לפי ד״ר רייס, אחד החלבונים המרכזיים הקשורים בליפידים במוח הוא ApoE, הוא מעביר ליפידים למוח ולשאר הגוף: "חלק מחלקיקי ה-HDL מכילים את אותו חלבון, ApoE (אלה קרויים HDL עשירים ב-ApoE), וזה גם סוג הכולסטרול הטוב שריכוזו הוא הגבוה ביותר במוח". מכאן, שאיכותו וכמותו בעלי השפעה לא מבוטלת על המוח, וזה מה שעשוי להסביר, לפחות חלקית, את הקשר בין כולסטרול טוב נמוך לבין הופעת אלצהיימר.
ד״ר שיאאולינג ז׳אנג, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת בוסטון, אשר לקחה חלק במחקר, מסבירה כי גם זרימת דם משופרת למוח יכולה להסביר חלק מהממצאים. לפי ז׳אנג, HDL עשוי להגביר את ההובלה והמעברים למוח, וכך להפחית את הצטברות המשקע הבלתי מסיס של חלבון עמילואיד בטא, שהוא אחד ממאפייני מחלת האלצהיימר.
גם ריכוזים של סוכר בדם קשורים בהימצאות ריכוז גבוה שלו בסביבת המוח - ופלאק חמור בקרב הסובלים מאלצהיימר. "בעיה נוספת עם גלוקוז ברמה גבוהה היא שהוא מעודד הפרשת אינסולין, להורדת הגלוקוז, וזה מביא לעליות וירידות חדות של גלוקוז במוח. כל זה רע מאוד לתאי העצב", מסבירה ד״ר ז׳אנג.
לפי החוקרים, התערבות בגיל מוקדם בכל המדדים הללו עשויה להפחית את הסיכון לחלות. אולם, מציינים כי בהתחשב בעובדה שהנבדקים היו רובם ככולם לבנים, הממצאים עלולים היו להיות שונים במדגם מגוון יותר. כמו כן, ציינו כי בשל העובדה שבשני סבבי הבדיקות הראשונים לא נלקחו מדדים בעת צום, התוצאות עלולות להיות פחות מדויקות משיכלו להיות.
"רבים יודעים כי כולסטרול גבוה הוא גורם סיכון למחלות לב ולמגוון של מחלות אחרות, אבל הם לא מבינים שיש לו גם השפעה על הסיכון לאלצהיימר", מציינת ד״ר קאת׳י בריי, מ-Alzheimer’s Research UK ל-Medical News Today. "כדי לשמור על בריאות המוח ככל שאנחנו מתבגרים, הראיות הטובות ביותר במחקר מראות שאנחנו צריכים לשמור על דיאטה מאוזנת, לא לעשן, לשתות במתינות, להתעמל באופן עקבי, ולשמור על רמות בריאות של לחץ דם וכולסטרול".
לפי ד״ר רייס, מאחר שכיום לא קיימות תרופות שמאפשרות עלייה ב-HDL ללא תופעות לוואי, הדרך הטובה ביותר להשיג את הכולסטרול הטוב, ובקלות, היא דרך התעמלות ופעילות גופנית עקבית.