הבוקר נרשמו בישראל רק 561 חולי קורונה קשים, לעומת כמעט 1,200 בשיא, לפני כחודשיים וחצי בלבד, וזהו רק אחד ממדדי הקורונה שהשתפרו דרמטית בשבועות האחרונים. גם מספר המאומתים, אחוז החיוביים מהבדיקות, מספר המאושפזים והנפטרים. כל זה קורה דווקא כשהמשק נפתח, והזהירות עפה ברוח.

המשתנה המתערב הוא כמובן החיסונים, שהפתיעו לטובה אפילו את המומחים שלנו, גם מבחינת כמות המתחסנים והמהירות בה בוצע קמפיין החיסונים, וגם מבחינת יעילות החיסון במניעת הדבקה. רק לפני חודשיים, לא ידענו עדיין אם החיסון יעיל במניעת הדבקה בכלל, או רק במניעת תחלואה. היום התשובה ברורה. אי אפשר היה להגיע למספרים הנוכחיים בתנאים האלה, בלי הפחתה מאוד משמעותית של ההדבקה אצל המתחסנים. מחקרים שונים מעריכים שמתחסנים נדבקים ב-70% פחות, ומי שכבר נדבק הוא גם פחות מדבק. המכפלה של שתי ההפחתות הללו מובילה לכך שהתפרצויות נעצרות במקום שבו ישנם מחוסנים רבים. הירידה היא אקספוננציאלית, כפי שהעלייה הייתה.

צעדי הפתיחה האחרונים הוכלו יפה על ידי החיסון, ועודדו את הממשלה להסיר מגבלות נוספות. בינתיים החיסון "מבשיל" אצל מתחסנים נוספים, כך שהאוכלוסייה מוגנת יותר בכל יום שעובר. כ-6 מיליון מבוגרים שיכולים להתחסן כבר התחסנו, ועדיין מגיעים מתחסנים נוספים בכל יום חול, אם כי פחות ופחות. "אני לא רואה מצב שבו התחלואה עולה שוב באופן שמוביל לקריסה במערכת הבריאות", אומר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית ויו"ר קבינט המומחים המייעץ לקבינט הקורונה הממשלתי, "אלא אם יתפשט וריאנט שיוכיח עמידות משמעותית לחיסון - ולא ברור שמי מהזנים הקיימים אכן מסוגל לכך".

יומן של סניטרית בשיבא (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)
יומן של סניטרית בשיבא | צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

"המצב בישראל ללא ספק מאוד השתפר", אומר פרופ' נדב דווידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "החיסון הפתיע לטובה, ומימש את ההבטחות מעבר לציפיות. לפעמים יש פער בין יעילות של תרופה או חיסון בניסויים קליניים לבין המועילות בתנאי השטח. הפעם, אנחנו לא רואים פער כזה".

ד״ר מירי מזרחי ראובני, ראש חטיבת הבריאות של קופת החולים מכבי, לא מאמינה שהווירוס שנמצא בישראל כרגע מסוגל לייצר עוד גלי תחלואה גדולים. "נראה התפרצויות בכיסים שלא התחסנו".

אבל, זה לא אומר שהקורונה מאחורינו. המספר האבסולוטי של החולים הקשים והנפטרים עדיין לא נמוך, והוא דומה למספרים של תחילת ספטמבר. עדיין ישנן בישראל חמישה ישובים אדומים ו-18 ישובים כתומים, בהם הסיכון להידבק בקורונה עדיין גבוה.

ישנם שלושה דברים שמדאיגים את המומחים: ילדים, וריאנטים החומקים מחיסון וירידה באפקטיביות החיסון. הילדים הם סוגיה שצריך לטפל בה כבר היום, ואילו הווריאנטים וירידה באפקטיביות החיסון, הן סכנות שאולי לא יגיעו כלל, אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים להתמודד איתן. יש לנו את כל הכלים לעשות זאת, אבל צריך להיות מוכנים.

בדוח שהגיש קבינט המומחים בסוף השבוע שעבר נאמר כי: "יש לסיע לציבור לעבור מתודעה של 'מי שהתחסן יכול לעשות הכל', להתנהלות סבירה, גם לאחר החיסון". בליצר: "האירוע לא הסתיים. בקרב מי שהתחסן, בפרט המבוגרים הסובלים מתחלואת רקע, נותר סיכון שיורי שיש להתחשב בו, ומופיעים מקרים קשים בקרבם גם כעת. בהחלטה בין ביטחון מוחלט לבין התאוששות המשק, החלטנו לפתוח למרות שולי ביטחון די צרים. לשמחתנו ובאמת לקחו את ההמלצות שלנו בחשבון ופתחו באחריות, בפערים של שבועיים, ורק כל עוד ה-R המשיך וממשיך להיות נמוך מ-1. בינתיים השפעת החיסונים גוברת על כל הפתיחה שהייתה, מעל ומעבר למה שקיווינו".

"קרו דברים טובים בגלל המסיכות האלה. שפעת אין. חיכינו חיכינו ולא הגיע. דלקות זיהומיות של דרכי הנשימה העליונות. אנחנו רואים את זה גם בביקורים בבית החולים. דלקות ריאה פחות. שיעורי אנטיביוטיקה 30-50 אחוז פחות. הציבור הדיר רגליו מבתי החולים. זו הייתה שעתה היפה של רפואה הקהילה".

ומה עם הילדים

אנשים ללא ילדים, בעיקר אם הם מחוסנים, כבר חזרו פחות או יותר לשגרה. לעומת זאת מי שיש לו ילדים, עדיין נמצא תחת איום של בידודים ותחלואה של הילד. בדוח המומחים נאמר כי: "קיים חוסר וודאות בנוגע להיקף ההשלכות ארוכות הטווח של התחלואה, בפרט בקרב ילדים. יש היגיון לפעול לצמצום הדבקות ותחלואה. ריבוי תחלואה בלתי נשלטת בילדים, עלול להגיע בסופו של דבר לסף בו יעלו למודעות הציבור המקרים הקשים הנדירים שקורים בילדים".

חיסון בני נוער עשוי להגיע עד סוף השנה, וחיסון של ילדים - עד אמצע השנה הבאה, ואולי קודם. "אבל כל עוד לא יהיה חיסון לילדים, נתקשה להגיע לחיסוניות עדר ולא נוכל לחזור לנורמליות מלאה", אומר דווידוביץ'. "בהחלט אפשר לשחרר את הרסן כמו שעושים, ובצדק, אבל צריך עדיין לנקוט פעולות זהירות".

עכשיו מגיע חג הפסח, שעלול לגרום לעלייה נקודתית. בליצר ממליץ לערוך את הארוחה בדירות מאווררות, להימנע מכלים משותפים, להעביר את הארוחה למרפסת או חצר במידת האפשר ולעטות מסכות בהתכנסות לפני/אחרי האוכל, בפרט אם יש מבוגרים בחדר. "4% מהאוכלוסייה המבוגרת יכנסו תחת מעטה ההגנה רק בשבוע הקרוב. זו מאסה לא קטנה של אנשים פגיעים. עוד קצת זהירות בתקופה הזו תחסוך מקרים מיותרים של תחלואה קשה".

ואם לא ניזהר, יש סיכון להיפוך מגמה?
"מגמת השיפור מאד חדה, כך שרק בגלל אירועי פסח כנראה שלא. אבל יש עדיין סיכוי שנגיע לרמה של חוסר זהירות קיצונית שתחזיר את העליה בתחלואה, בעיקר באזורים שבהם רוב הציבור עדיין לא מחוסן ומוגן. במקרה כזה תהיינה החלטות מורכבות לקבל, ממוקדות לאותם אזורים.

והמסיכות, מתי ניפרד מהן?
מזרחי: "אנחנו לא נוריד את המסכות. כי זה דבר נכון לעשות כל עוד לא חיסנו את כולם. בערך שליש מהאוכלוסיה לא מחוסנת ועליהם אנחנו רוצים להגן. המגפה ממשיכה להתקיים אצלם. יש לנו דלקה חיה. ובפרט שיש אוכלוסיות בסיכון. עדיין צריך לשמור. ברגע שנגיע לשיעור חיסון אוכלוסיה הרבה יותר גבוה אפשר להוריד גם את זה.

צוות רפואה לבוש בבגדי מיגון לקורונה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

המומחים אינם תומכים בסגירה של מסגרות החינוך, בשום גיל, אך מאוד מעודדים להמשיך בקבוצות קטנות, לנצל את מזג האוויר ללמידה באוויר הפתוח, ובעיקר - ליישם את תוכנית מגן חינוך, לבדיקת כל ילדי בתי הספר, וזאת תוך שימוש בכלים חדשניים של בדיקות עצמיות, כדי להפחית את תחושת הפולשנות של הבדיקות.

לדברי בליצר, מגן חינוך פועלת היום על אש קטנה בכמה עשרות בתי ספר בלבד, וזאת לא בגלל אי הסכמה של ההורים למהלך, אלא מסיבות לוגיסטיות. בשוח המומחים נכתב כי: "המומחים מביעים תסכול רב מההתנהלות שהביאה לכישלון מיצוי אמצעי חשוב זה. היינו מצפים כי בשלב זה תהיה יכולים לוגיסטית להפעיל את מגן חינוך בכל האזורים הצהובים והכתומים. בפועל התוכנית מתבצעת בעשרות בתי ספר בשבוע בלבד, ואפילו ההקצאה הקיימת של 10,000 בדיקות, לא מנוצלת במלואה". ואם תהיתם איפה זה נתקע, אומרים המומחים: "אנחנו רואים חשיבות עליונה בשיפור המהלך בתפר שבין משרד החינוך למשרד הבריאות".

חשש כי התורים יהוו בעצמם אירועי הדבקה

לפני כמה ימים הודיע משרד הבריאות על כוונה להשמיש בדיקות מהירות בכניסה לאירועים, אטרקציות ומתחמי מסחר. נראה כי משרד הבריאות מצפה כי הנבדקים או העסקים הם שישלמו על הבדיקות. יש להניח כי שני הצדדים יתמרמרו ולא ירצו לשלם, וללא אכיפה קשה לראות את העסקים לוקחים על עצמם את כל האחריות הזו: האיתור של הלא מחוסנים, הבידוק שלהם והוויכוח איתם על התשלום. ישנו גם חשש שיווצרו צווארי בקבוק באתרי הבידוק, בעיקר אם מגיעה למקום אוכלוסיה גדולה של לא מתחסנים, וכי התורים הללו יהוו בעצמם אירועי הדבקה.

אם כך, בתקופה הקרובה אנחנו נראה תנועה כמעט חופשית של רוב הציבור המחוסן, אך זהירות נמשכת כלפי הילדים והמשך בידודים במערכת החינוך, כמו גם המשך בערה של המגיפה באזורי אי התחסנות.

הדאגה הגדולה היא מווריאנטים חדשים חומקי חיסון, וכדי לאתר אותם, צריך לזהות דווקא מחוסנים שנדבקו. לעומת זאת משרד הבריאות החל להציע להפחית את בדיקת המחוסנים, אלא אם הם מציגים תסמינים מאוד ברורים של קורונה, מתוך תחושה שזה בזבוז בדיקות.

דווידוביץ': "מחוסנים עדיין יכולים להידבק, אמנם בצורה קלה, ובמקרים חריגים גם להדביק. אם נבדוק גם מחוסנים שחלו או נחשפו, נבין לעומק יותר מה ההתחסנות משיגה לנו בתנאים שונים. צריך מאוד להיזהר לא לחזל"ש את הבדיקות.

"דבר נוסף שחבל שלא מקבל כרגע ביטוי הוא הסקרים הסרולוגיים. יש מדינות שעושות את זה ואנחנו באיגוד בריאות הציבור חושבים שחייבים לעשות את זה כדי להבין את המצב שלנו לעומק. לבדיקה הזו יש משמעות אפידמיולוגית, יותר מאשר לאדם הבודד. אנחנו צריכים לדעת אם ברמת האוכלוסיה הנוגדנים דועכים ולראות אם יש לזה קורלציה לתחלואה. עבור האדם היחיד, ירידה בנוגדנים אינה אומרת בהכרח שהוא כבר לא מוגן. קיומם של נוגדנים יכול להשרות ביטחון רב יותר". אם תהיה דעיכה ביעילות החיסון, עדיף שזה יקרה כשהמחלה נמצאת במצב של כמעט מיגור, כלומר כשכמה שיותר אנשים מחוסנים והיתר עדיין נזהרים. "גם בחצבת יש לנו כיסי אי התחסנות קטנים, והם לא הופכים לכיסי תחלואה כי אין להם כמעט ממי להידבק", אומר דוידוביץ'.

מה לגבי נתב"ג?
מזרחי: "ככל שהמחלה דועכת בישראל כך יותר סביר שמוטציה חדשה לא תגיע מכאן, אלא מבחוץ. אבל אנחנו יודעים כבר לייצר חיסונים במהירות, ואיך לעשות קמפיין ולהשתמש בהם. ואולי זה יקרה יותר מפעם אחת בשנים הקרובות, ואולי לא".

דוידוביץ': "כשמישהו מגיע מחו"ל, יש המון שכבות של הגנה. אם מישהו מחוסן, והוא נבדק בחו"ל, ונבדק כשמגיע לכאן. רוב הסיכויים שהוא לא חולה, ואני לא בטוח שיש לחייב אותו בבידוד, רק בשביל הסיכון שהוא נושא מוטציה חומקת גם מבדיקות וגם מחיסון. אנחנו בכל זאת רוצים לתת לאנשים לחיות. כמובן שאם לאדם יש תסמינים, אז צריך לבדוק אותו, וגם במגן אבות ואימהות ממשיכים לעשות בדיקות סקר לכולם.

"בגלל הפערים האדירים בהתחסנות ברחבי העולם, ייקח חודשים רבים עד שתהיה נורמליות ברמת הטיסות. זה אפשרי, אבל זה מחייב התגייסות לבדיקות ברמה גלובאלית".

 

דווידוביץ' מציין כי לא כל הגבולות של ישראל מבוקרים באותה המידה. "המצב ברשות הפלסטינית מאוד גרוע. חבל שאין להם יותר חיסונים וזה מאוד משפיע עלינו. זו לא הסיבה היחידה שבגללה זה חבל".

אתם חושבים שיש סיכום שהקורונה תחזור?
בליצר: "אנחנו חייבים להכין תוכנית מגירה, כי הופעת זן יותר בעייתי היא אופציה. החשש הזה לא צריך לנהל היום את הציבור, אבל מערכת הבריאות והממשלה צריכה תוכנית. בנוסף, יש עדיין קרוב למיליון בוגרים שלא התחסנו או שאינם מוגנים - יש שם פוטנציאל לתחלואה משמעותית אם הם לא יזהרו. האירוע לכן עוד לא הסתיים.

"חודש מהיום מי שיישאר לא מוגן אלה אנשים שעשו בחירה אידיאולוגית לא להתחסן, ואפשר יהיה לקחת הרבה יותר סיכונים, ורק לשמור על בקרת ווריאנטים ולוודא שהחיסון לא דועך".

מזרחי: "פייזר כבר עושים מחקרים לבדוק אם היעילות של החיסון יורדת, כדי להתכונן עם מנת דחף לתרחיש כזה".

בליצר ודווידוביץ' מדגישים שניהם כי סיום המגפה לכאורה, זו לא סיבה להזניח את מערכת הבריאות. דווידוביץ': "חייבים לחזק את מערכת הבריאות באופן בר קיימא כי היא ספגה הרבה מאוד. אנשי הבריאות מאוד מותשים. צריך לזכור שתהיה לנו התעסקות רבה עם הלונג קוביד".

על אילו מספרים אנחנו מדברים מבחינת הלונג קוביד?
דוידוביץ': "אנחנו לא יודעים בדיוק, אבל מדברים על אחוזים לא קטנים שחווים תופעות מאוד משמעותיות, ואלה לאו דווקא המבוגרים או מי שחלו קשה. כל חולה נוסף שנדבק גם בימים האלה, הוא פוטנציאל של כמה אחוזים לקוביד ארוך".

מזרחי: "בקרוב תהיה צמיחה כלכלית ואת הכסף צריך לשים במקומות הנכונים, בבריאות ובחינוך. צריך להשקיע בבתי החולים, באשפוז הגריאטרי, אך בראש ובראשונה בקהילה ובתחום אשפוז הבית. זו מלחמה שאי אפשר למשיל בה על בטן ריקה".

הכתבה פורסמה במקור באתר "גלובס"