בעולם המערבי ובמיוחד בארה"ב דווח לאחרונה על מחסור בטמפונים ובמוצרי היגיינה נוספים. גם בהודו ובאפריקה קיים מחסור במוצרים אלה מסיבות שונות. בארה"ב החוסר נוצר מאילוצי שרשראות אספקה של חומרים כמו כותנה ופלסטיק, שמשמשים גם במוצרי היגיינה, שהביקוש להם גבוה מאז תחילת המגפה. המלחמה באוקראינה פגעה עוד יותר בשרשראות האספקה כיוון שרוסיה ואוקראינה הן יצואניות גדולות של חומרי דישון, הנחוצים לגידול כותנה. בנוסף לכך הבצורת בטקסס החמירה עוד יותר את המצב.
בהודו מדובר בסיפור שונה לגמרי. לאחרונה צפיתי בסרט על נשים בהודו שלא יכלו ללכת לבית הספר עם קבלת הווסת וכמובן לא יכלו לצאת לעבודה בגלל הקושי להתנייד בימי הווסת בשל העדר אמצעי ספיגה יעילים. לכפר שלהם מיובאת מכונה לייצור תחבושות הגייניות פשוטות והיא משנה להן את כל החיים. הן מייצרות את אמצעי הספיגה שמאפשר להן להתמיד בעבודה שמכניסה להן כסף שמאפשרת להן השכלה, עצמאות ועוד.
מצב זה אינו נדיר במיוחד, בייחוד באזורים הכפריים בהודו. אם מסתמכים על נתוני סקר שנערך ב-2010 ארגון Plan India לקידום זכויות נשים וילדים, רק 12% מ-355 מיליון נשים הודיות בגיל הפריון משתמשות במוצרי היגיינה אישית. יתר הנשים סובלות מאי-נוחות תמידית ומזיהומים חוזרים.
ארונאשלאם מורונגאנת'אם יזם הודי, סיפר כיצד הוא הגיע לרעיון של פיתוח מוצר ספיגה חלופי ולא יקר שיוכל להיות נגיש לכל אישה בהודו. הוא שיתף שראה את אשתו אוספת מטליות בבית ולא הבין לאיזו תכלית היא עושה זאת. הוא הזדעזע כששמע את תשובתה: "אם אקנה לעצמי תחבושות היגייניות", אמרה, "לא יישאר לנו כסף לקנות חלב למשפחה".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"period poverty" או חוסר נגישות למוצרי ספיגה בזמן המחזור
המחקרים החדשים כיום מגדירים מושג חדש: "period poverty" שפירושו חוסר נגישות של מוצרי ספיגה לזמן המחזור. שלושה גורמים עיקריים לתופעה זו: 1. יוקר מוצרים והיעדר יכולת כלכלית לממנם; 2. חוסר נגישות למקומות בהם מוכרים את המוצרים; 3. טאבו חברתי ובורות כה מושרשים, שנשים חשות בושה מפני בקשת סיוע ברכישת מוצרים אלה. הנשים החוות וסת ללא מוצרים נאלצות להישאר בבית, מושבתות.
מחקר משנת 2011 גילה כי אחת מכל חמש נערות אמריקאיות סובלת מחוסר גישה למוצרי היגיינה למחזור החודשי. המחקר פורסם על ידי ארגון "PERIOD" האמריקאי. בסקוטלנד, גילו שאחת מתוך 4 נשים מתקשה לרכוש עבור עצמה מוצרי היגיינה והחליטו לחלק פדים וטמפונים בחינם בבתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות. גם בניו זילנד. בקנדה, החל מהשנה, המס על מוצרי ההיגיינה ירד מ-19% למס של 7%. ב2018, הודו הורידה את המס על מוצרי היגיינה נשית מ-12% ל0% מס.
גם בישראל מדובר במוצר שעלותו לא נגישה לכל כיס. מחיר של חבילה טמפונים הוא כ-30 שקלים. כל אישה צורכת כ-2 חבילות בחודש ואם חיות בבית אחד 3 נשים בגלאי 12- 50 העלות מגיעה לכ–200 שקלים בחודש וכ-2500 שקלים בשנה. סקירה השוואתית שערך משרד הכלכלה והתעשייה בשנת 2017 העלה שמחירי מוצרי היגיינה נשית בארץ גבוהים ב-14% בממוצע לעומת מדינות כמו ארצות הברית, אוסטריה, פורטוגל, יוון, שבדיה, בלגיה, ספרד, אסטוניה וקנדה.
האם מדובר במוצר מזיק לנשים ולסביבה?
בעוד שבמזרח ובארצות אפריקה אין לנשים בכלל נגישות למוצרי ספיגה בזמן המחזור החודשי, במערב עולות שאלות של רווח מול תועלת נשים ואיכות הסביבה מול צרכנות. מתברר שבטמפונים ותחבושות יש חומרים מזיקים לנשים ובפסולת שהם מייצרים יש נזק גם לאיכות הסביבה.
לפי נתוני ה-FDA, בטמפונים נמצאת כמות קטנה, שנשמעת כמעט אפסית, של כימיקל שנקרא דיוקסין. מדובר בכימיקל שנוצר בעקבות תהליך ההלבנה. זהו חומר שקושרים אותו גם למחלת הסרטן, בעיקר לסרטן השד, והוא רעיל למערכת הרבייה ולמערכת החיסונית. אמנם מדובר בכמות מזערית אבל אם משווים את זה לעישון ניתן לומר שאם מעשנים סיגריה ביום, הסיכון ללקות במחלות נמוך. אם מעשנים שלוש קופסאות ביום, נחשפים לסיכונים רבים. כך גם עם טמפונים.
מדובר בחומר שנכנס לגוף במשך כמה ימים רצופים, מדי חודש, לאורך שנים רבות. תעשיית הטמפונים משוכנעת שנשים זקוקות לחומר מלבין בטמפון, בכדי להאמין שהמוצר טהור ונקי. בנוסף, לפי חברות הטמפונים, ההלבנה שעוברים הטמפונים נחוצה כדי לעמוד בתקני הספיגה האירופאים והאמריקאים. החיטוי לטענתם מרכך את הסיבים ומאפשר להגיע להם לספיגה. ומה עם איכות הסביבה? נמצא גם כי הדיוקסין הוא רעלן ידוע בתחום איכות הסביבה.
תחליפים אקולוגיים לספיגה
בשנים האחרונות בעקבות המודעות לצורך לשמור על הסביבה ולייצר קיימות, קמו מספר רב של חברות המציעות חלופה נוחה ובעיקר אקולוגית יותר לימי הווסת. המהפכה התחילה עם הגביעונית, והמשיכה עם טרנד תחתוני המחזור.
גביעונית היא טמפון רב פעמי, שמעוצב כמו כוס ובמקום לספוג אוסף. היא עשויה מסיליקון רפואי ובדרך כלל מיועדת לשימוש של עד חמש שנים. היום בשוק יש חברות רבות שמציעות מידות, צורות ורמת רכות שונה. תחתוני מחזור סופגים את הדימום בעזרת שכבת בד מיוחדת שמונעת דליפות וריחות רעים. גם לתחתוני המחזור יש בשוק כבר כמה חברות שמייצרות ומשווקת אותן.
מנקודת מבט פמיניסטית
האידאולוגיה הפמיניסטית שבעבר ראתה בטמפונים פתרון לשחרור האישה מהרהרת שוב במושג שחרור ויש הטוענות כי מה שנראה בעבר כפסגת השאיפות של קיום שיגרה גם בימי מחזור נשמע בשנת 2022 כעוד סוג של עבדות ודרישה מנשים להסתיר את הווסת שלהן ולתפקד כאופן מלא גם בימים בהן הן לעיתים חשות פחות טוב (במיוחד אלו הסובלות מאנדומטריוזיס.)
רוב ההתייחסויות התרבותיות מקשרות את הווסת למוות, לסכנה, לזיהום, ללכלוך ולטומאה, ומעצבות אותה גם כיום, כחוויה שלילית מעיקרה. אני תוהה אולי המשבר הנוכחי שנוצר בעקבות תהליכים עולמיים יאפשר שינוי בהרגלי הצריכה של מוצרי הספיגה בנוסף לשינוי בשיח הווסת. שינוי שייתן לנשים את האפשרות לבחור בחומרים אקולוגיים הטובים לעולם ולהן. וייתן לגיטימציה לבחור האם הן מעוניינות להמשיך בשגרת חייהן גם בימי הווסת או שמתאים להן להאט מעט בימים אלו וכל בחירה שלהן תהיה לגיטימית ואפשרית.
ד"ר טליה גולן, דוקטור למגדר, כותבת ומרצה בנושאים של רפואה, חברה וזכויות נשים במרחב הרפואי גינקולוגי.