בשבוע שעבר דווח על אורחים שחגגו בחתונה בצפון הארץ ופונו לבית החולים עם חשד להרעלת מזון המונית. גם מספר אורחים שביקרו לאחרונה בבתי מלון ברחבי הארץ דיווחו עם סיום הביקור על תופעות של כאבי בטן ושלשולים תכופים. המשותף לכל המקרים הוא ככל הנראה הרעלת מזון, שנגרמה עקב צריכת מזון שלא אוחסן, בושל או טופל בהתאם לכללי ההיגיינה והיווה מצע להתרבות חיידקים וזיהומים. מהי הרעלת מזון קייצית, ובאילו דרכים ניתן למנוע אותה?
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
למה זה קורה?
עוף ובשר שלא בושלו היטב, קופסת טונה שהושארה פתוחה על השיש ומעדן חלב שלא אוחסן בקירור הם מצע אידיאלי להתרבות חיידקים והופעת הרעלות מזון בעיקר בעונת הקיץ החמה.
סלמונלה, שיגלה, ליסטריה ואי-קולי הם חלק קטן מהחיידקים, שגורמים להופעתם של זיהומים והרעלות מזון. אליהם מתווספים שלל וירוסים שהטמפרטורה החמה השוררת בחוץ מעודדת את התרבותם. ואכן, בישראל נצפים מידי קיץ אלפי מקרים של תחלואה בעקבות מזון מקולקל ומזוהם.
הזיהום, שגורם בשלב מאוחר יותר להרעלת מזון, מקורו כאמור, בשלב עיבוד והכנת המזון או כאשר תנאי אחסנתו אינם ראויים. מזון מן החי- עוף, בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב הם המקור עיקרי לזיהום שעשוי לגרום להרעלת מזון.
התסמינים של הרעלת מזון
בין התסמינים הנפוצים בהרעלת מזון ניתן לציין כאבי בטן חזקים המלווים לעיתים בהתכווצויות, שלשולים, בחילות, הקאות, חום ועוד. במרבית המקרים, התסמינים מופיעים להופיע מספר שעות עד ימים לאחר אכילת המזון הנגוע ונמשכים בין 24-72 שעות בהתאם לסוג החיידק או הווירוס מעורר המחלה וכמובן שגם בהתאם למצבו הבריאותי של החולה.
לרוב הרעלת המזון והתסמינים חולפים ללא בעיות חריגות וללא טיפול תרופתי, אולם בקרב חלק מהחולים עלולים להתפתח סיבוכים המצריכים התערבות רפואית מעמיקה יותר ביניהם ילדים, קשישים, נשים בהריון ואנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה. אחת הסכנות היא כמובן התייבשות עקב מחסור בנוזלים ועל כן חשוב לשמור על הידרציה טובה.
מה עושים במקרה של הרעלת מזון?
יש להקפיד על שתייה מרובה על מנת למנוע התייבשות. במקביל לשתיית מים במנות קצובות מומלץ גם להקפיד על שתית משקאות ממותקים או מרק על מנת להחזיר לגוף מלחים וסוכרים שאבדו. חשוב להימנע מאכילת מזון מוצק ובאם חשים הטבה יש לאכול בהדרגה קרקרים אורז ומאכלים קלים לעיכול.
באם התסמינים לא חולפים כעבור יומיים שלושה ויש החמרה במצב יחד עם תופעות של דופק מהיר, מתן שתן מועט, החמרה בהקאות ועוד כדאי לגשת להתייעץ עם רופא. אבחנה של מחלות אלה מתבצעת באמצעות בדיקות צואה או דם בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל.
איך מונעים הרעלת מזון?
היגיינה וקירור הן מילות המפתח במניעת הרעלות מזון. ראשית, חשוב מאד לרחוץ ידיים עם מים וסבון בטרם התחלתם לעסוק בהכנת מזון. כמו כן, חשוב שאדם שסובל מתסמינים של הרעלת מזון יימנע מטיפול והגשה של אוכל מכיוון שחיידקים אלה ובעיקר כאלה המופרשים בצואה הינם מדבקים ביותר.
שנית, מזון שלא מטופל או מאוחסן כהלכה הינו מצע אידיאלי לחיידקים ועל כן במיוחד בעונת הקיץ חשוב מאד להקפיד על אחסון מזון בקירור. בימים החמים גם מזון שבושל והושאר בחוץ בטמפרטורת החדר עלול להיות חשוף לזיהומים ולכן יש להקפיד להכניסו למקרר ולא להשאירו בחוץ. מזון שלוקחים לעבודה למשל מומלץ לאפסן בצידנית קטנה עם קרחון ולא להשאיר בחוץ יותר מידי שעות גם אם החדר ממוזג. ואם אתם עושים שימוש בקופסאות שימורים למשל טונה, פיתחו אותן סמוך למועד האכילה והעדיפו מוצרים שיש בהם חומר משמר ולכן יכולים להיות יותר עמידים בחום.
בנוסף, כשאתם עורכים קניות הקפידו על הפרדה בין ירקות ופירות אותם לא מבשלים לבין מוצרים מהחי. הקפדה על הכללים ושמירה על היגיינה אישית תפחית את הסיכוי להידבק ולסבול מהרעלת מזון. שיהיה לכולנו קיץ בריא!
ד"ר טניה קרדש היא רופאה מחוזית במחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות