סגרים, תו ירוק, תמותה גבוהה - סממני הקורונה כבר נראים לרובנו כמו זיכרון ישן או סיוט שהתעוררנו ממנו. בסוף השבוע האחרון היה זה ארגון הבריאות העולמי שנתן את האות הרשמי לתחילת מסיבת הסיום כשקבע שנגיף הקורונה אינו מוגדר עוד כ"מקרה חירום בריאותי בקנה מידה עולמי". מצד אחד, חיינו חזרו לשגרה - מצד שני, גם השתנו ללא היכר. 

הגזמנו?

ד"ר אבי מזרחי, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), ניהל את אחת ממחלקות הקורונה בשיא המגפה. הוא היה ועדיין אחד מהמתנגדים הבולטים למדיניות הנוקשה של משרד הבריאות במגפה. "שני נושאים בדיעבד התגלו כמיותרים וגורמי נזק - הסגרים שעלו לנו מיליארדים ולא הועילו במאום, והתו הירוק, שהנגזרות הבריאותיות והחברתיות שנבעו גרמו עוול לציבור מאוד גדול בלי שום הצדקה ומדע מאחוריו", הוא אומר. 

רק עובדים חיוניים יצאו לעבודה, מוסדות החינוך נסגרו ואסור היה להתרחק מטווח של מאות מטרים מהבית. זוכרים? "בדיעבד הבנו שהמצב בישראל היה פחות או יותר אותו דבר כמו במדינות שלא נקטו במדיניות של סגרים", אומר ד"ר מזרחי. לתו הירוק לא הייתה הצדקה רפואית, אתית ומוסרית. אלה הטעויות הגדולות ביותר שעשינו".

ד"ר מזרחי מציע בפעם הבאה, אם חלילה תהיה, לוותר גם על הרמזור שקיטלג ערים לפי תחלואה וצעדים. "הדרך הכי טובה להתכונן למגפה הבאה זה לחזק את מערכת הבריאות: להוסיף תקציב למחלקות הפנימיות של בתי החולים ולהגדיל את כוח האדם הרפואי", הוא משוכנע.

צדקנו?

פרופ' גליה רהב היא נשיאת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר ויו"ר האיגוד למחלות זיהומיות בישראל. היא חושבת שגם היום עדיין מוקדם לחגוג. "אני לא מסכימה עם ארגון הבריאות העולמי ש'נגמרה הקורונה', היא אומרת.

קורונה חיסון רביעי (עיבוד: אבשלום שושני, פלאש 90)
עומדים בתור לקבל חיסון קורונה, ארכיון | עיבוד: אבשלום שושני, פלאש 90

זה אולי לא מפתיע. פרופ' רהב הייתה למובילות הקו הקשיח והקפדני בעידן הקורונה, והיא לא מצטערת על זה. "למדנו את ההתמודדות עם מחלת הקורונה על בשרנו, ואין משהו שהייתי עושה היום אחרת", היא אומרת. "הצלחנו לבלום וריאנטים חדשים, המחלה הפכה קלה יותר והסיבוכים לטווח ארוך התמתנו, בעיקר בזכות החיסונים". 

פרופ' רהב חוששת שלעולם יש זיכרון קצר מדי ולא תהיה מספיק למידה מטעויות. "זה היה שיעור מטורף לעולם כמה צריך להיות מוכנים למשברים בריאותיים", היא אומרת. ובכל זאת, מצביעה על מה שיילך איתנו הלאה: פיתוח חיסונים בשיטת MRNA שהוכחה כיעילה, ניהול מבצע חיסונים למיליארדים בעולם תוך זמן קצר, פיתוח והפצת בדיקות מהירות - כל אלה, לדבריה, יקצרו תהליכים בפעם הבאה. "למדנו שיעור ענק בעולם בכל הרמות - מדע, רפואה ואתיקה", היא מוסיפה.

הדברת מחלות ופייק ניוז

גם ד"ר ענר אוטולנגי, אימונולוג מאוניברסיטת בן-גוריון וחבר ארגון "מדעת" הפועל לקדם מודעות ציבורית לסוגיות של בריאות ורפואה, מציין את הצלחת החיסונים והבדיקות בלקחים החיוביים. "מאחורי כל אלה עומד הרבה מאוד מדע חדש ושיתוף פעולה מדעי בין-לאומי שאני מקווה שיישאר איתנו", אמר.

ויש לו גם תחזית חיובית עוד יותר. "חלק מההישגים האלה יניבו בעשורים הקרובים תרופות וטיפולים לבעיות שאנחנו אפילו לא מצליחים לדמיין כרגע", הוא חוזה. "הברור מאליו זה חיסונים למחלות מדבקות כמו RSV, הרפס ואיידס. הטכנולוגיה עשויה לסייע בעתיד בפתרון מחלות אוטואימוניות ואפילו סרטן". 

בדרך לשיא התפרצות (עיבוד: Yonatan Sindel Flash 90, בית החולים בלינסון)
שנגיף הקורונה היה בשיאו, ארכיון | עיבוד: Yonatan Sindel Flash 90, בית החולים בלינסון

אבל ד"ר ענר מצביע גם על הצד השלילי שעלול ללוות אותנו. "אחת התוצאות הטרגיות היא שאנשים פחות מתחסנים בחיסוני שגרה", הסביר. "הפייק ניוז חוגג. הפחד שנולד במגפה הזו עלול לגרום לכך שבעתיד מנהיגים יהססו להכריז על מצב של מגיפה, מה שיביא להחמרת המצב".

לרדת לשטח

פרופ' נדב דוידוביץ' הוא אפידמיולוג, מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב. הוא היה חבר בצוות המומחים שסייע בניהול משבר הקורונה. חשוב לו להציג את הפלוס שיצא מהקורונה בהתייעלות של מערכות המידע. זוכרים את הדשבורדים עם נתוני התחלואה? "באירועי חירום בעתיד, אפילו ברעידת אדמה או הצפה, יידעו טוב יותר למפות את היישוב ולתת מענה", הוא מעריך.

פרופ' דוידוביץ' קורא ללמוד ממשבר הקורונה להוריד סמכויות ניהול לרשויות המקומיות. "הרשות המקומית מכירה הכי טוב את החוזקות והחולשות של היישוב, ואם השלטון המרכזי יעביר לה את האמצעים ויסמוך עליה, היא תדע להתאים את התוכניות לרמה המקומית", הוא מסביר. 

ולא צריך רק לדמיין משברים. גלי חום שמובילים לתמותה הוא תרחיש אפשרי בעידן של משבר אקלים. "רק הרשות המקומית יודעת מי האוכלוסיות בסיכון", אומר פרופ' דוידוביץ'. "רק הרשות יכולה לעקוב אחרי האנשים ולוודא שיש להם אפשרות לצנן את עצמם, שלא נמצא אנשים זקנים מתים בדירות שלהם".

זריקת מרץ למערכת הבריאות

מי שחוו על טורבו את השינויים בקורונה הם הצוותים הרפואיים. מעבר למה שכל אזרח חווה בחייו האישיים, הם גם נדרשו לטפל בזה, בתנאים קשים ותוך אלתורים. ד"ר חתאם חוסיין, סגנית מנהל בית החולים לגליל בנהריה, פנימאית ומומחית למחלות זיהומיות ששימשה כמנהלת מחלקת קורונה בבית החולים רמב"ם. היא חזתה מול עיניה איך המערכת עושה תוך חודשים ספורים צעדים לעבר עתיד שיכלו להימשך שנים.

בדיקת קורונה ברכב (צילום: דויד כהן, פלאש 90)
בדיקת קורונה, ארכיון | צילום: דויד כהן, פלאש 90

"החשיבות של אשפוזי בית ורפואה מרחוק עלתה בזכות המגיפה", היא אומרת. "כל הטכנולוגיות החדשות שמאפשרות לבדוק את החולה כשהוא בבית זכו לשדרוג. זה היה לוקח לנו עשר שנים להגיע למצב הזה שאנחנו עכשיו. תקופת הקורונה קיצרה תהליכים".

הצוותים הרפואיים, היא אומרת, למדו על בשרם ושיפרו את ההקפדה על מניעת זיהומים, פיתחו והעבירו הכשרות בזמן אפס ולמדו להפיץ ביניהם ידע טוב יותר. "עקב האכילס שהתגלה הוא המחסור באנשי טיפול נמרץ ומחלקות טיפול נמרץ, ואני מאמינה שבשנים הקרובות תינתן לנושא הזה עדיפות כדי שנהיה מוכנים למקרה דומה", היא אומרת. 

אז צדקנו או טעינו? כנראה שגם וגם. לכל הצדדים ולכל המעורבים יש לקחים חיוביים ושליליים לצעוד איתם הלאה. פרופ' גליה רהב מבקשת לקחת בעירבון מוגבל את החגיגה. "זה כבר לא מצב חירום עולמי, אבל זה לא אומר שהמחלה לא נוכחת", היא אומרת. "חולים מדוכאי חיסון עדיין לא מצליחים להתגבר על הקורונה, עוד לא נמצא פתרון לסובלים מלונג קוביד וכ-100 אנשים מתים בכל חודש מקורונה בישראל".