תסמונת העין היבשה היא אחת האבחנות הנפוצות שניתנות על ידי רופאי העיניים ומהווה דאגה לבריאות הציבור בשל השכיחות הגוברת שלה באוכלוסייה. על פי הערכות, שכיחותה של עין יבשה באוכלוסייה הכללית נאמדת בטווח של 17-22 אחוז בקרב נשים, ובין 11-16 אחוז בגברים - ויכולה להגיע אף למעלה מ-50 אחוז באנשים מעל גיל 70, בייחוד במדינות בעלות אקלים חם כמדינת ישראל.
התסמונת מוגדרת כהפרעה הנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים ותורשתיים, ומתאפיינת בתחושות של אי-נוחות, גרד ושריפה בעיניים, המלווים בדמעת מוגברת, טשטוש ראייה, ועם אפשרות לנזק במשטח הקדמי של העין. במקרי יובש מתקדמים עלול להיווצר נזק לתאי האפיתל העליונים של קרנית העין, להוביל לשריטות על הקרנית ולהצטברות משקעים המלווים בתחושת כאב, טשטוש ראייה במרחק ובקריאה ולנזק מתמשך בתפקוד היומיומי.
בין גורמי הסיכון להופעה של תסמונת העין היבשה ניתן למצוא גיל מבוגר, מין נקבה, עישון, צריכת קפאין, שימוש בעדשות מגע, עבודה ממושכת מול מחשב, שימוש בתרופות כנוגדי דיכאון, אנטי-היסטמינים וגלולות, ומחלות כמו סוכרת (בעיקר סוג 2), דלקות מפרקים, מחלת בלוטת התריס, מחלת גאוט ומחלות אוטואימוניות לדוגמה תסמונת ע"ש סיוגרן. גם היסטוריה של ניתוחי עיניים לעתים מזוהה עם הופעה של יובש עיני, לדוגמה ניתוח לייזר להסרת משקפים, שעלול לגרום ליובש שלרוב יחלוף כמה חודשים לאחר הניתוח, ובמקרים נדירים עלול להישאר כקבוע, או ניתוח להשתלת קרנית.
איך תדעו אם אתם סובלים מתסמונת העין היבשה?
אבחנה של תסמונת העין היבשה מבוצעת על ידי בדיקה של איכות וכמות הדמעות בשתי דרכים: האחת בעזרת חומר צביעה של תאי אפיתל הנקרא פלורסין, אשר תחת אור כחול במנורת סדק יאפשר לזהות תאי אפיתל פגומים בקרנית, ואת קצב שבירת השכבה השומנית של הדמעות המגנה מפני אידוין. במצבי יובש הנגרמים מליקוי בשכבה השומנית של הדמעות, השכבה המימית שתחתיה תתאדה או תזלוג אל מחוץ לעין, דבר שיגרום לתחושה מבלבלת של דמעות מוגברות, שהן למעשה תוצר של הפרעה באיכותן של הדמעות. דרך האבחנה השנייה היא בעזרת בדיקה הנקראת שירמר. בדיקה זו נועדה לבדוק את קצב ייצור הדמעות, וזאת נעשה בעזרת הכנסת שני פסים של נייר מדידה לקצות העין, ובדיקת קצב ייצור הדמעות על פני זמן של 5 דקות.
דרך נוספת לאבחן תסמונת העין היבשה אינה בודקת את הסימנים בעיניו של המטופל, אלא מתבססת על תחושותיו. כיום יש כמה שאלונים מקובלים בספרות המדעית ובקליניקות לדירוג חומרת היובש בעיניים על סמך הסימפטומים שמדווח עליהם המטופל במהלך ביצוע פעולות יומיומיות.
עוד ב-mako בריאות:
>> מפתיע: רשימת המאכלים שאפשר לאכול בלי הגבלה
>> הטיפ שיגרום לכל היום להיראות אחרת
>> מצאנו את כל הדרכים להיפטר מהנזלת
ישנן כמה דרכי טיפול בתסמונת העין היבשה:
1. ראשית יש להקפיד על שתייה מרובה. נמצא כי שתייה מוגברת של מים בכל יום יכולה להעלות את קצב הפרשת החלק המימי של הדמעות מבלוטת הדמעות הראשית.
2. הוספת אומגה 3 לתפריט היומי נמצאה אף היא יעילה בהפחתת תחושות יובש. אומגה 3 ניתן למצוא בריכוז גבוה בדגי ים, בירקות עם עלים ירוקים או כתוסף תזונתי.
3. תחליפי דמעות הניתנים כטיפות, ג'ל או משחה. תרופות אלו ניתנות ללא מרשם רופא, וישנה עדיפות לנטילת דמעות מלאכותיות ללא חומר משמר, שזה נמצא כגורם לנזק משני לתאי אפיתל הקרנית. הטיפות גורמות לתחושת רעננות של העיניים, ניתן לקחת אותן מספר רב של פעמים ביום, אך משך פעולתן קצר מאוד. המשחות יעילות בזמן הישארותן על פני משטח העין בשל התכונה הצמיגית שלהן, אך עם זאת הן גורמות לטשטוש ראייה, ולכן ההמלצה היא ליטול אותן לפני השינה.
4. תרופות אנטי-דלקתיות כדוגמת סטרואידים ניתנות במקרים חמורים יותר. הן בעלות פעולה אנטי-דלקתית מקומית, המצמצמת מאוד את הסימנים של היובש בקרנית ואת תחושות המטופל, אך לא מומלץ לקחתן לאורך זמן ממושך ויש להפסיקן בהדרגה, בהתאם להוראת רופא העיניים.
5. במצבי יובש מתקדמים יותר ניתן לקבל מרשם מרופא העיניים לתרופה המחלישה את מערכת החיסון באופן מקומי, כמו ציקלוספורין A.
6. תחום טיפולי נוסף ליובש עיניים שצבר תאוצה בשנים האחרונות הוא חסימת פתח דרכי הדמעות. במקרים שבהם תחליפי הדמעות והתרופות לא הקלו את תחושות המטופל ואת הסימנים בקרנית, ניתן לשקול חסימה זמנית של פתח דרכי הדמעות בעזרת פלאגים. הפלאגים מוזמנים בהתאם לגודל פתח דרכי הדמעות של כל מטופל, ומונחים על ידי רופא עיניים מומחי קרנית בלבד בפרוצדורה פשוטה. ניתן להניחם בפתח החיצוני של מעבר הדמעות, או בתוך צינורית הדמעות עצמה. מטופלים מדווחים על הקלה משמעותית ביובש בעקבות טיפול שכזה, אך החיסרון הוא שלרוב הפלאגים נופלים בטווח של חצי שנה ויש צורך בהחלפה תכופה שלהם.
7. במקרים שבהם הגורם ליובש הוא מחלה אוטואימונית כדוגמת תסמונת סיוגרן, או לאחר השתלת מח עצם, המלוות ביובש קיצוני בעיניים, ניתן לשקול טיפול בעזרת סרום עצמי. הסרום נלקח כפי שמבוצעת דגימת דם פשוטה, ולאחר מיהול מיוחד במעבדה, הסרום של המטופל ניתן לו כטיפות.
8. לאחרונה דווח גם על טיפול ביובש עיני בעזרת עדשות מגע סקלראליות. אלו עדשות מגע מיוחדות הניתנות במצבים של קרנית לא סדירה, והן אוגרות בתוכן מאגר של דמעות הנמצא באופן קבוע בין העדשה למשטח הקרנית. מאגר זה משאיר את הקרנית רטובה באופן קבוע. עדשות אלו דורשות התאמה מיוחדת על ידי אופטומטריסט מורשה, אך יש לזכור כי אלו דמעות שאינן משוחלפות בעין ולא כל המטופלים עם יובש מתאימים להרכבת עדשות שכאלו.
תסמונת העין היבשה היא מצב טורדני שעלול להוביל לנזק ממשי במשטח הקדמי של העין ובראייה. תוספי התזונה ותחליפי הדמעות ניתנים ללא מרשם, מומלצים על ידי אופטומטריסטים ורוקחים ומתאימים במקרים הקלים של היובש. אך כאשר מדובר במקרי יובש עקשניים יש להתייעץ עם רופא עיניים מומחה קרנית אשר יתאים את הטיפול לדרגת חומרת היובש, דבר שיאפשר הקלה משמעותית לחיי המטופל.
הכותבת היא מרצה בחוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה ירושלים