קוצר ראייה, שאנו מכירים כמינוס במשקפיים הוא מצב המתאר חוסר יכולת לראות טוב מרחוק בעוד שהראייה מקרוב איננה נפגמת. קוצר ראייה נגרם מהתארכות גלגל העין ועל פי המומחים נחשב לגבוה החל מספרי מינוס שש.
האם קוצר ראייה הוא גנטי?
"יש אלמנט גנטי ויש אלמנט סביבתי. כלומר, גם לילד שאף אחד מהוריו אינו קצר רואי, יכול להתפתח קוצר ראייה. גורם סביבתי לקוצר ראיה לדוגמא, הוא עבודה מרובה בטווחים קרובים (כמו קריאה ומסכים) ובחללים סגורים (כמו כיתות או חדרים). בנוסף, קיים גם קוצר ראייה מדומה המתאר מצב בו העין נמצאת במאמץ יתר ואז נמדד קוצר ראייה. לרוב אין סיבה אחת מובהקת לקוצר ראייה, אלא שילוב של גנטיקה והשפעה סביבתית."
האם קוצר ראייה יכול להתרחש רק בעין אחת?
"יכול, אך זה פחות נפוץ. במצבים כאלו יש לשלול שלא מדובר במחלה".
האם קוצר ראייה יכול להשתפר בכוחות עצמו?
"לצערנו לא. בקוצר ראיה, אורך גלגל העין שלנו גדול מהרגיל ואינו יכול לקטון. בדיוק כמו שילד שגבה, לא יכול להתנמך"
מהם הפתרונות החדשים לטיפול בהתקדמות בקוצר ראייה?
"עד עכשיו היו שני ערוצים מרכזיים לטיפול: עדשות מגע מיוחדות וטיפול תרופתי בטיפות אטרופין. אף אחד מהטיפולים האלה לא יעיל במאת האחוזים. ההיבט החדשני הוא שכיום מחקרים חדשים מראים ששילוב בין טיפול בעדשות מגע מיוחדות לבין טיפול בטיפות אטרופין, מגביר את יעילות האטת קצב עליית קוצר הראייה. זה נכון לגבי ילדים ובני נוער שקוצר הראייה שלהם עדיין מתפתח.
"דבר חדש נוסף שנכנס לאחרונה כטיפול הוא עדשות משקפיים שבהן נמצא מנגנון להאטת קוצר ראייה. מנגנון הפעולה דומה למנגנון הפעולה של עדשות מגע. אמנם מעט מחקרים בנושא פורסמו באופן רשמי, אך ממה שידוע עד כה התוצאות מבטיחות".
מהם החסרונות של שימוש בטיפות אטרופין בעיניים כטיפול בקוצר ראייה?
השימוש המסורתי בטיפות אטרופין הוא להרחבת האישון לפרקי זמן ארוכים ושיתוק יכולת הפוקוס (אקומודציה) של העין. ילדים שנוטלים את התרופה, גם במינונים נמוכים, חווים קושי בראייה מקרוב כמו בקריאה, בשימוש בטלפון ובהכנת שיעורי בית. תופעת לוואי נוספת הינה סנוור משמעותי עקב הרחבת האישונים ורגישות גבוהה לאור.
חשוב לזכור, שכיוון שאטרופין היא תרופה שמשפיעה על מערכת העצבים, יתכנו תופעות לוואי נוספות כגון יובש באף ובפה, חוסר מנוחה והזיות, תנועתיות יתר, דופק גבוה, אודם בעור הגוף ובפנים והרעלה. לכן קונטרה אינדיקציה למתן אטרופין לילד כוללת תסמונת גנטית, מחלת לב, אסטמה, מחלת ריאות או אם הילד נוטל תרופות נוספות.
כיצד עדשות מגע מסייעות בהאטת קצב העלייה של קוצר ראייה?
"כיום עדשות מגע הן הטיפול הבטוח ביותר מבין האלטרנטיבות הקיימות. בנוסף, ישנם מחקרים ארוכי טווח שמבטיחים את יעילות הטיפול בעדשות מגע ומגדרים נזק. הסיכון בטיפול בעדשות מגע לשליטה בקוצר ראייה הוא כמו בכל הרכבת עדשות מגע, גם אצל מבוגרים. ישנו סיכון לזיהום ולכן נדרש מעקב צמוד של אופטומטריסט שמלווה את הילד לאורך שנות הטיפול. חשובה גם ההדרכה של הילד לגבי הכללים שצריך לשמור עליהם בהרכבת עדשות מגע וכמובן מעורבות ההורים בתהליך".
"חשוב לציין שבכל דרכי הטיפול חשובה ההבנה של הילד לחשיבות הטיפול, המוטיבציה שלו ושיתוף הפעולה ממנו. ילד שמבין ורוצה הוא מועמד קלאסי לטיפול בשליטה בקוצר ראייה. בקליניקה שלי, יש לנו כבר מטופלים מעל גיל 18 שממשיכים עם עדשות מגע לשליטה בקוצר ראיה, כדרך חיים. אני עדה לילדים שבעבר, כל כמה חודשים היה עולה להם המספר ובעקבות הטיפול בעדשות מגע ייעודיות אנו מודדים האטה משמעותית ולפעמים גם עצירה מוחלטת של העלייה במספר שלהם".
5 דברים שלא ידעתם על מיכל להב רייס:
- אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי וחווה כל יום את הקסם הזה שביכולת לשפר איכות חיים של אנשים
- יש לי תואר מאסטר באופטומטריה, ותק של 25 שנים בתחום ואני חברה בוועדת בחינות הרישוי באופטומטריה של משרד הבריאות
- הקליניקה שלי היא מרכז לשליטה בקוצר ראייה בקרב ילדים. אני מטפלת מעל לעשור בעדשות מגע לילדים ומשתפת פעולה עם רופאי עיניים להגברת יעילות הטיפול
- בקליניקה שלי ישנם 4 אופטומטריסטיות מקצועיות שעברו הכשרות ייעודיות להתאמת עדשות לילדים באופן פרטני ומדויק
- הקליניקה שלי היא בית. אני והצוות שלי מלווים מטופלים לאורך שנים