דימום הווסת הוא חלק טבעי ונורמלי מהמחזור החודשי, אך דימום חזק מהנורמה עלול להוות מטרד אמיתי. נשים הסובלות מדימום קשה, מדווחות על פגיעה משמעותית באיכות החיים שלהן: הן חוות עייפות, תשישות וחולשה וחלקן אף חוששות לצאת מהבית בזמן הווסת בשל התחושה הקשה, או בגלל החשש להכתים את הבגדים במקום ציבורי.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
האם את סובלת מדימום מוגבר?
במצב תקין, הדימום הווסתי מתרחש בעקבות שינויים ברמות ההורמונים בגוף האישה במהלך המחזור החודשי. "הורמון האסטרוגן גורם לעיבוי הרירית של הרחם, והפרוגסטרון המופרש גורם לייצובה. כשבועיים אחרי הביוץ, כאשר לא מתקיים הריון, חלה ירידה ברמות ההורמונים האלה. בעקבות כך - נושרת הרירית, וזה למעשה מה שגורם להופעת הדם". מסבירה ד"ר ירדנה משיח, מומחית לגינקולוגיה בביה"ח ״מאיר״ ובכללית מחוז שרון שומרון.
דימום וסתי כבד הוא כזה החורג מהכמות המקסימלית או ממשך הזמן המקסימלי של וסת רגילה. דימומים לא סדירים או תכופים נפוצים מאוד בפרימנופאוזה (טרום גיל המעבר), בשל השינויים ההורמונליים החלים לקראתו. לדברי ד"ר משיח, ישנם מספר סימנים שיכולים להעיד על דימום מהסוג הזה: "אם הדימום נמשך יותר משבוע, אם האישה חשה עייפות קשה בימי הווסת או סובלת מאנמיה על רקע חסר ברזל, אם היא נאלצת להעדר מהעבודה או מאירוע משמעותי בגלל דימום כבד בזמן הווסת, אם היא מארגנת את הפעילות שלה בזמן הווסת סביב מקום עם שירותים, אם הדימום הווסתי הכתים את הבגדים – כל אלה עלולים להעיד על דימום מוגבר".
"חשוב לדעת שחוסר איזון הורמונלי הוא אחד הסיבות לדימומים לא סדירים, אך ישנן סיבות שפירות נוספות שכדאי לשלול, כמו שרירנים ופוליפים בחלל הרחם", מבהירה ד"ר משיח. "כמו כן, יתכנו סיבות רפואיות אחרות כמו: תת פעילות בלוטת התריס, הפרעות קרישה או נטילת תרופות מסוימות. כמובן שיש צורך לשלול גם סרטן רירית הרחם ו/או סרטן צוואר הרחם".
מה בודקים?
"ראשית, תילקח מהנבדקת תמונה מלאה של ההיסטריה הרפואית, גיל התחלת המחזור, תדירות המחזורים בעבר, משך המחזורים, מחזורית וחומרת הדמם. כמו כן, סביר להניח שהגינקולוג/ית ישאלו על נוכחות של כאבים, שינוי מהתבנית המחזורית הרגילה, גיל האישה, מצב משפחתי, מספר לידות, הריונות, היסטוריה מינית, שימוש באמצעי מניעה, נטילת תרופות קבועות ותזמון הריונות.
"בשלב השני, תתבצע בדיקה גופנית, הכוללת לחץ דם ודופק, בדיקת אגן כולל אולטרסאונד, ומשטח pap smear. בנוסף, ייתכן שיומלץ גם על בדיקות מעבדה כגון: ספירת דם, בדיקת הריון, רמות הורמונים בדם, תפקודי כבד, תפקודי בלוטת התריס, ביופסיה מחלל הרחם (פיפל) או גרידה".
הטיפולים ותופעות הלוואי
בהנחה שכל הממצאים תקינים, המטרה תהיה לשפר את איכות החיים על ידי סידור המחזור והקטנת הדימום. הטיפול לבעיית הדימום מגוון יחסית, וכולל מספר פתרונות אפשריים, כפי שמפרטת ד"ר משיח:
"ניתן להציע טיפולים הורמונליים באמצעות פרוגסטרון מחזורי או ממושך, טיפול בגלולות משולבות או על ידי התקן תוך רחמי המכיל פרוגסטרון. קיימות גם אפשרויות טיפוליות ניתוחיות כגון אבלציה (כריתה, השמדה) של רירית הרחם, חסימת כלי הדם המוליכים לרחם, היסטרוסוקפיה או כריתת רחם". ד"ר משיח מציינת כי לכל אחת מהאופציות ישנן השלכות ותופעות לוואי אפשריות, ולכן חשוב להתייעץ עם המומחה המטפל כדי להבין יותר על כל אחת מהן ולבחור את זו הרלוונטית ביותר.
אגב, היא מציינת כי דימום מוגבר עלול להופיע גם בשלבים אחרים בחיים, ולא רק סביב גיל המעבר, וכן בסיטואציות אחרות שאינן קשורות באופן ישיר למחזור הווסת, כמו למשל בעת קיום יחסי מין. כך או כך - אם את חווה דימום בתדירות/בכמות/בעיתוי שאינם מוכרים לך, מומלץ שתיגשי להתייעץ עם רופא/ת הנשים שלך.