חליתם? נפצעתם? אין ספק שמדובר ברגעים בחיים שכולנו היינו שמחים לחמוק מהם, אבל לצערנו כולנו היינו או נמצא את עצמנו במצב בריאותי שידרוש כנראה יותר מרק אנטיביוטיקה. ברוב הפעמים, הטיפול בבעיה הרפואית מלווה בבירוקרטיה שיכולה להיות מאוד מבהילה. לרוב אנחנו מקשיבים להסבר הלקוני, מתחילים לקרוא את ההנחיות, מסתכלים על הטופס, ו...מעדיפים להתעלם ולהימנע כי זה מרגיש כמו כאב ראש אחד גדול בפני עצמו. התחושה היא ש: "למי יש כוח וזמן לזה עכשיו כשזה לא העיקר ולא מה שחשוב, עדיף להתרכז בטיפול במצב הרפואי".
מתוך ההדחקה, רבים מאתנו לא באמת יודעת מה הזכויות שלנו. "חשוב לדעת שיש לא מעט סיוע, שירותים ותשלומים שניתנים במצבים בריאותיים שונים או בזמן/לאחר אשפוז בבית חולים (בין אם מדובר בילד, מבוגר או קשיש)", אומרת מורן וייס, עובדת סוציאלית ועוזרת משנה ליו"ר צבר רפואה לתחום זקנה משולבת בריאות ורווחה. "הסיוע הזה נועד לעזור למשפחה להתמודד טוב יותר עם המצב החדש שנוצר ועם הצרכים של בן המשפחה, והוא אפילו יכול להגיע לסיוע של אלפי ש"ח בחודש, או לתוספת של שעות טיפול והשגחה בבית למי שקוק לעזרה, לדוגמה. בכל גוף בריאות, בין אם מדובר במרפאה, בית חולים או אשפוז בית, יש עובד סוציאלי שיכול לכוון ולהדריך לגבי מיצוי הזכויות ולהפנות לביטוח לאומי, לרשות המקומית, לעמותות או לגורמים אחרים רלוונטיים שתומכים".
וייס עם כמה מהזכויות שאולי לא ידעתם שמגיעות לכם:
-
איך אני יכול/ה לקבל טיפול רפואי אחרי שעות סגירת המרפאה?
החוק מחייב את הקופות להעמיד לרשות מבוטחיהן שירות רפואי סביר במשך כל שעות היממה. במקרים דחופים עומדים לרשות הציבור מוקדי רפואה דחופה העובדים עם קופות החולים (בתשלום השתתפות עצמית), ומעניקים מגוון רחב של בדיקות וטיפולים במקום – בדיקות דם, רנטגן, גיבוס, ובמוקדים מסוימים גם אשפוז יום ועוד. בנוסף, ניתן לפנות לחדרי המיון בבתי החולים, אבל הדבר כרוך תשלום. לכן חשוב לקבל מראש הפניה בכתב מרופא הקופה או הפניה טלפונית ממוקד הקופה. -
אם אני יכול/ה לקבל ביקור של רופא בבית אחרי שעות סגירת המרפאה?
קופות החולים מחויבות להעמיד לרשות מבוטחיהן שירות רפואי סביר במשך כל שעות היממה. במקרים בהם הקופות לא מעמידות לרשות המבוטחים שרות רפואי סביר (באמצעות מרפאות הקופה או מוקדי הקופה) הן מספקות את השירות באמצעות ביקור בית של רופא שתמורתו החבר חייב לשלם השתתפות עצמית. -
האם אני יכול לבקש להתאשפז בבית במקום בבית החולים?
כן, אולם הדבר אפשרי רק על בסיס הפנייה של רופא המשפחה, או הרופא בחדר המיון, ובתנאי שמצבו של המטופל מאפשר זאת. המסגרת של האשפוז בבית מעניקה למטופל את הטיפול הרפואי בסביבה הטבעית הביתית שלו, וכן מפחיתה את החשיפה שלו לזיהומים. בנוסף, גם מטופלים שעברו שבץ מוחי, ניתוח אורטופדי או אשפוז ממושך יכולים לקבל שיקום בבית. האשפוז במסגרת הביתית מתבצע במימון קופות החולים, וללא עלות למטופל. זוהי זכות הכלולה בסל הבריאות. -
האם אני יכול לקבל עזרה בעזרי תנועה לאחר אשפוז?
כן. לאחר אשפוז או אירוע בריאותי, יש לעתים שינוי ביכולות ובתפקוד העצמאי של האדם. לכן, משרד הבריאות משתתף בעלות של אביזרי עזר לשיקום וניידות, ולעתים אף בהתאמות דיור הנדרשות בבית. זו זכאות שחשוב מאוד לממש, כדי לדאוג שאביזרי העזר יהיו מותאמים לכם באופן אישי (לדוגמה קביים, שלכאורה אפשר "פשוט לקנות", אבל יש גבהים וסוגים שונים, וחשוב לקבל הדרכה כיצד להשתמש בהם בצורה נכונה ולהתאים אותם לצורך המסוים של האדם), וגם מכיוון שהדבר תורם לתחושת עצמאות ובטחון בתפקוד היום-יומי לאדם ול"ראש שקט" למשפחה.
כדי לקבל את הזכאות, יש לפנות לאחד מגורמי הטיפול (רופא המשפחה, רופא אשפוז הבית או עו"ס במחלקה אם מדובר באשפוז בבית החולים) ולבקש הפניה, לשם בדיקת הזכאות המתבצעת על ידי פיזותרפיסט\ית ומרפא\ה בעיסוק מטעם קופת החולים. לאחר אישור הזכאות, משרד הבריאות משתתף בעלות של אביזרי עזר, ובהתאמות דיור הנדרשות בדירה, ובמקרים מסוימים ניתן אפילו פטור מלא מתשלום. -
האם אני יכול לקבל כסף שיסייע לי להמשיך בשגרה שלי לאחר הטיפול?
כשיש פגיעה שמגבילה את יכולת הניידות, אפשר לפנות לביטוח לאומי ולהגיש "תביעה לגמלת ניידות". גמלה זו יכולה להגיע אפילו לסכום של 8,000 שקל. כדי לבדוק את הזכאות, צריך לפנות לוועדה רפואית של משרד הבריאות שתחליט מהו אופי הליקוי ומהי הזכאות בהתאם לרמת המוגבלות בניידות. -
האם ניצולי שואה זכאים לסיוע בסיעוד?
לצערנו, עם השנים אוכלוסיית שורדי השואה הולכת ופוחתת. חשוב לדעת שלאחר משבר בריאותי או אשפוז בבית חולים, שורדי שואה זכאים לעד 50 שעות סיעוד באמצעות מטפל בביתם מטעם הקרן לרווחת ניצולי שואה. מדובר בעזרה חשובה שתורמת לתהליך ההתאוששות, ולכן חשוב להגיש בקשה לקרן לרווחת ניצולי שואה דרך העו"ס בביה"ח טרם השחרור.