אריאלה (שם בדוי), אלמנה בת 75, התגוררה בגפה וניהלה חיים פעילים ובריאים, עד שיום אחד החליקה בביתה, נפלה ושברה את פרק הירך. היא אושפזה בבית החולים ונותחה לתיקון השבר. בשל גילה המבוגר, ההחלמה הייתה איטית וממושכת. לצערה של אריאלה היא הפכה, בבת אחת, לתלויה בסיועם של אחרים גם בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות. שלושת ילדיה של אריאלה נרתמו לסייע לאימם, שהו לצידה לאורך האשפוז והחלו להתארגן לקראת חזרתה הביתה. לאחר האשפוז, הומלץ לאריאלה על תהליך שיקום, ולשם כך עברה למוסד שיקומי למשך כשבועיים. אך זו, ברור היה לה ולמשפחתה, רק ההתחלה. מעתה והלאה, עדיין מצפה תהליך שיקום ארוך וכמובן השינוי באורח החיים הוא ברור מאליו. איך ממשיכים מכאן?
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"השינוי הפתאומי בחיי ההורה עקב מחלה מעסיק רבים מהילדים של ההורים המתבגרים", מסבירה עו"ס אלינה פישנזון, מנהלת השירות הסוציאלי במרכז הרפואי הלל יפה. "בבת אחת, נוצר מצב, שהורה, שהיה עצמאי לחלוטין או זקוק לעזרה קלה בלבד, הופך לתלוי לחלוטין או נזקק לסיוע של בן הזוג או הילדים, מה שיוצר לחץ, מתח וחרדה הן אצל ההורה המטופל והן על ילדיו או בן זוגו. הילדים רוצים לעזור, אך נאלצים לפעול למציאת פתרונות טיפוליים, מוצאים עצמם בסבך בירוקרטי ולא תמיד יודעים לשאול את השאלות הנכונות.
מה הדבר הראשון שחשוב לעשות?
"לפנות לעובד הסוציאלי כבר בעת האשפוז. ישנם צעדים מיידים שניתן לבצע, בסיועו, כבר בבית החולים ואז נחסך "זמן סחבת" מיותר. לעובד סוציאלי בבית החולים יש הרבה מידע שיכול להקל על המטופל ומשפחתו. הוא כבר יודע לתת תשובות לשאלות שהמשפחה לא יודעת לשאול, בלי קשר למצב הסוציו אקונומי של המטופל".
ישנן משפחות שאין להן בעיה סוציו אקונומית, והן לא תמיד יודעות שהן זכאיות לסיוע ומנסות להסתדר בכוחות עצמן. דבר זה גורם להפסד ימי עבודה ומקשה על ניהול חיים תקינים לכל הסובבים אותם, ביניהם, כאמור, גם להורה המטופל".
ילדים להורים מתבגרים - זכויות שכדאי לדעת:
בדיקת התאמה לשיקום. במידה שקיימת המלצה לשיקום מבית החולים, יש לקבל אישור מקופת החולים של המבוטח על מנת שזו תממן את ההעברה לשיקום מוסדי. ישנם יתרונות לשיקום מוסדי כמו עבודה אינטנסיבית עם אנשי מקצוע בתקופת השיקום תוך שימוש במכשירים ועזרים שאין בביתו של המטופל. כמו כן, במוסדות אלו עובר המטופל תהליך של למידה והסתגלות למצבו החדש – הוא לומד כיצד להתאים את סביבת מחייתו למצבו החדש.
במקומות אלו, ישנם גורמי מקצוע שיכולים לייעץ לגבי החזרה הביתה וכן לתת תמיכה נפשית. בתקופת שהייתו של המטופל במוסד שיקומי, מתאפשרת לילדיו או לבן זוגו תקופה של התארגנות מחדש למצב החדש. לצד שיקום מוסדי, הקופות המבטחות מאפשרות שיקום במסגרת הבית למטופלים ומשפחות שמעוניינים בכך. השירות כולל טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיבית בבית לצד מעקב רפואי וסיעודי.
זכויות ניצולי שואה. ניצולי שואה זכאים לרוב לקבלת 50 שעות עזרה לטיפול בבית עם החזרה הביתה. זכות שיכולה לסייע מאוד בימים הראשונים להסתגלות ועד לקבלת אישור לעזרה קבועה מטעם ביטוח הלאומי. ניצולי שואה אשר זכאים לחוק סיעוד יכולים ליהנות מתוספת סיוע של 9 שעות מטעם הקרן לרווחת ניצולי שואה.
מימוש חוק הסיעוד של הביטוח הלאומי. חוק זה קובע כי אדם התלוי בזולתו לביצוע פעילויות היום יום, זכאי לקבלת עזרה של מטפל מקצועי בהתאם לאמות מידה שקובע הביטוח הלאומי, הווה אומר, בהתאם למצבו התפקודי של המטופל. הבדיקה מתבצעת בבית המטופל על ידי גורם סיעוד מטעם הביטוח הלאומי. הזכאות מותנת במבחן ההכנסות של המבקש סיוע.
הסיוע במסגרת חוק סיעוד ניתן למימוש לצרכי המטופל השונים, לא רק עבור סיוע של מטפל, אלא גם עבור:
- אמצעי ספיגה כמו טיטולים למבוגרים.
- לחצן מצוקה. לחצן הנמצא בבית המטופל ומחובר למוקד אנושי 24 שעות ביממה בעזרתו ניתן לקבל, במידת הצורך, עזרה רפואית. למשל אם המטופל נפל בביתו, לחיצה על לחצן המצוקה תאפשר לו הגעה של איש צוות רפואי לביתו לקבלת טיפול ראשוני. גם קבלת שירות זה ניתנת בתמורה לאותן שעות זכאות, במידה שנקבעו.
- עובד זר. כאשר הזכאות נקבעת על 20 שעות ומעלה ניתנת האפשרות לאישור העסקת עובד זר. לעניין זה, חשוב לציין כי כבר בבית החולים ניתן לקבל המלצה להעסקת עובד זר ובכך לקדם את תהליך קבלת העזרה למטופל לאחר מכן. בהקשר של השגת רישיון למטפל ועובד זר, ניתן גם להיעזר בחברות הסיעוד השונות. לחברות אלו ניתן להגיע בסיוע העובד הסוציאלי כבר בבית החולים.
ברוב בתי החולים מופעלת היום תכנית "מחלקה ראשונה בסיעוד" בשיתוף המוסד לביטוח הלאומי, המאפשרת הגשת תביעה לחוק סיעוד כבר במהלך האשפוז על ידי עו"ס ייעודית לפרויקט ובכך לקצר את זמן ההמתנה לקבלת זכאות לשירות זה.
מרכזי יום לקשיש. מרכזי יום לקשיש הינם מוסדות הקיימים כמעט בכל מועצה ועירייה. הם נותנים פתרון לתעסוקה ולטיפול במבוגרים במהלך השבוע, כמו גם סוג של מסגרת חברתית פעילה. כדאי לדעת שישנם מרכזי יום ייעודיים גם לתשושי נפש. עבור המטפל העיקרי בקשיש תשוש נפש מדובר בהפוגה חיובית הן למשפחה המטפלת והן למטופל". גם כאן, ניתן לנצל את שעות הזכאות עליהן דובר לעיל בכדי לממן את השהות במרכז היום. ניתן לעשות זאת באופן פרטי.
מוצרי עזר ופתרונות שונים מגופי סיוע שונים. קיימים גופים רבים, ביניהם לדוגמא "יד שרה" ו"עזר מציון", המספקים מענה למגוון שירותים, אבזרים ופתרונות, החל מכסא גלגלים, הליכון, מיטה או מזרון וכלה בפעילויות שיקומיות בטווחי הגילאים השונים, מתן ייעוץ משפטי וכו'. הפנייה לגופים אלו הינה באופן עצמאי, ושירותים רבים ניתנים ללא תשלום או עם הפקדת פיקדון כלשהו.
גוף סיוע נוסף הוא יד ריב"ה – ארגון הנותן ייעוץ משפטי חינם לקשישים בנושאים שונים. ניתן ליצור עימם קשר דרך העובד הסוציאלי בית החולים או באופן עצמאי.
טיפול ביחידות ההמשך של קופות החולים. במקרים בהם יש צורך בטיפול המשכי בבית המטופל. מדובר בדרך כלל בביצוע של זריקות, חבישות, טיפול פיזיותרפיה או אפילו בטיפול תומך מלא בבית ("הוספיס בית") למטופלים במצב סיעודי קשה או במצב סופני. טיפולים אלו ניתנים על ידי קופות החולים בהתאם למצב המטופל. על מנת לקבל שירותים אלו יש לפנות לעובד הסוציאלי כבר בעת האשפוז. במידה שהמטופל שוחרר – יש לפנות לרופא המטפל. גורמים אלו יזמנו את נציג יחידת המשך הטיפול בקופת החולים לקביעת תוכנית הטיפול המתאימה ומימוש הזכאות.
שינויי דיור והתאמות לקשישים. לפעמים יש צורך לבצע שינוי מבני בבית המטופל, לדוגמא להתקין מעקות, להרחיב פתחים כך שיוכל להיכנס כסא גלגלים וכדומה. לאישור שינויים אלו יש לפנות ללשכת הבריאות אזורית עם ההמלצות להתאמת הדיור שניתנו על ידי מרפאה בעיסוק של הקופה המבטחת.
פרויקט "קהילה מוגנת". ישנן ערים בהם מתקיימים פרויקטים אותם מפעילה העירייה במסגרתם ניתנים שירותים מסוימים לבתיהם של קשישים לטובת רווחתם וביטחונם האישי, לדוגמא ביצוע תיקונים של אנשי מקצוע. על מנת לבדוק האם שירותים כגון אלו נמצאים במקום מגורי הקשיש, ניתן לפנות לשירותי הרווחה במקום המגורים.
שירותי הרווחה המקומיים. פניה לשירותי הרווחה במקום המגורים, בדרך כלל דורש תיאום טלפוני, יכולה ללמד את משפחת המטופל על פרויקטים, שירותים ופעילויות נוספות קיימים או עתידיים בהם ניתן להסתייע.
פרויקט "יחידת סגולה". מופעל במרכזים רפואיים רבים בשיתוף המשרד לשיווין חברתי ומאפשר מיצוי והנגשת זכויות עבור אזרחים ותיקים ובני משפחותיהם בתחום הבריאות ותחומים אחרים. ניתן לקבל מידע נוסף באמצעות עו"ס המחלקה או עו"ס ייעודית מנהלת הפרויקט.
"יש לא מעט מידע רלוונטי וברור שכל מקרה הוא לגופו", מסכמת פישנזון. "יש מי שיזדקק לסיוע רב יותר וגם יקבל אותו ביתר קלות בגלל היבטים פיזיים ויש מי שיזדקק לסיוע זמני בלבד. מה שברור הוא, שברוב המקרים, בסופו של דבר, בן המשפחה- הילד או בן הזוג- הוא זה שנושא בנטל הטיפול. נטל זה מתבטא בלחץ וחרדה, בהפסד של שעות עבודה, בצורך בביצוע תיאומים רבים, ולא פעם יוצר מתחים בין בני המשפחה. לאלו נוספים גם הקושי של ההורה להשלים עם מצבו החדש והקושי שבלהפוך תלוי בילדיו. בהקשר זה יש לציין כי קיימות קבוצות תמיכה שונות. לפרטים מומלץ לפנות לשירותי הרווחה או העובדים הסוציאליים בקופות החולים. כמו כן, חלק מהמידע ניתן לקבל באתרי האינטרנט של הגופים והמוסדות המוזכרים.