אם אתם יודעים לאכול שתי קוביות שוקולד ולעצור, או לחתוך פרוסת עוגה ולהסתפק בה, אני מורידה בפניכם את הכובע וייתכן שאתם יכולים לדלג על כתבה זו. אבל אם אתם כמוני, מכורים לסם החוקי ולא יכולים להפסיק עד הפירור האחרון, שווה לכם להשקיע כמה דקות קריאה.  

היום כבר לא צריך תואר בתזונה בשביל לדעת שסוכר לבן מזיק ופוגע בבריאות שלנו. כולנו יודעים ברמה כזו או אחרת שהסוכר הוא לא פחות מרעל עבורנו, ולא מעט מחקרים מצביעים עליו כעל אחד מגורמי התחלואה הגדולים ביותר, הגורם לשלל מחלות - מהשמנת יתר, סוכרת, דלקות ואפילו סרטן. אך בעוד ההשפעות הגופניות של הסוכר מוכרות לכולנו, רובנו עדיין לא מבינים את ההשפעה ההרסנית שלו על מצבנו הרגשי והמנטלי.

חשוב להבין שהסוכר אינו "מנפח" רק את הגוף, אלא גם את "נוירוני המראה" האחראים על התפיסה העצמית במוחנו, ובכך "מעוות" את תפיסת המציאות שלנו, את דרך ההתבוננות שלנו על החיים והכי נורא: את הדימוי העצמי שלנו. כשסוכר זורם בדם הכל נראה גדול יותר, מנופח יותר, חמור וקיצוני יותר, הפרספקטיבה משתנה ואיתה איבוד הפרופורציות. כשאנחנו רווי סוכר הכול מבעבע ונוטה ללוחמנות. ולמרבה הצער לרוב אנחנו אפילו לא מבינים למה ולא מחברים את זה לסם הלבן הזורם בעורקינו.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם? 

אחת הבעיות המרכזיות עם הסוכר הלבן הוא עוצמת ההתמכרות שלו. בעוד כולנו יודעים להיזהר מחומרים ממכרים כמו ניקוטין, הרואין, קוקאין, קפאין ועוד שאר חומרים מסוכנים עם נון בסופם, אנחנו לא מבינים עד כמה הרסנית וממכרת השפעת הסוכר. הבעיה עם הסוכר, אגב, שבניגוד לסמים אחרים, הוא חוקי לגמרי. הוא אורב לנו בכל פינה, מכל מדף ולא פעם אף מתחבא במקומות שכלל לא דמיינו למצוא אותו.

סוכר מעובד הוא לחלוטין חומר משנה תודעה, גם זה הזול והחוקי. רק שבניגוד למשני תודעה איכותיים ומרפאים, לסם הלבן אין כל תרומה וערך, תזונתי או תרפויטי. למעשה הוא המזיק והממכר מכולם! פעם סוכר היה יקר ונדיר, היה קשה לגדל אותו באירופה הקרה, והוא היה תבלין יוקרתי לעשירים בלבד. אך במאה האחרונה הפך הסוכר הפך לסם של ההמונים. מזון זול וממכר הנמצא בכל מקום, מופץ להמון והופך אותו לחלש וחולה.

רוב האנושות מכורה ל"סם הלבן" ובכך נשאבת ללופ שכולא אותנו בתוכו ומנציח את מעגל הסבל והדחייה העצמית. לא פעם אנחנו ניצבים חסרי אונים מולו, מופעלים ממקומות פנימיים חזקים ומתנהגים כאחרוני הנרקומנים בלי יכולת לעצור.

אישה חרדה  (צילום: fizkes, shutterstock)
אחרי כמה ימים של קריז עצבני, תחושו שחרור עצום | צילום: fizkes, shutterstock

אומינה, כוהנת הסופרפוד בישראל, קולגה מוערכת וחברת-אמת, מסבירה שהסוכר מייצר תודעת הישרדות, שכן הוא כל הזמן גורם לנו לרצות עוד, לחפש, להתמקד בתחושת החסר וה"אין" בחיינו. ההשפעה שלו על רמות האינסולין משפיעה הלכה למעשה על התנודות והשינויים הקיצוניים במצבי הרוח ואם אנחנו מסתכלים עליו כסם הרי שאנחנו מגלים שהוא פועל בדיוק אותה דרך: ברגעים הראשונים נחווה סוג של "היי", אך מהר מאוד תחושת ה"היי" תתמוסס ותגרור אותנו מטה, לתחושת "דאון" שתשתלט עלינו. הגוף שלנו יעשה הכול כדי להחזיר לעצמו את אותה תחושה, והתודעה שלנו תספר לנו שבלעדיו הכול חסר טעם ועניין. אך תחושת ההיי הזאת מזויפת. לא אמיתית, מניפולציה זולה ומסוכנת שממסכת את היכולת שלנו להיות באיזון. פרט לטעמו המשכר המשכיח מאיתנו, ולו לרגע קט בלבד, את הריק הכואב, אין בו כלום.

>> נטע חוטר ניסתה להיגמל מסוכר ופחמימות עם אלן קאר

מה עושים? בדיוק מה שעושים בכל מצב התמכרותי. גמילה. אנחנו מבינים שהשער לאהבה עצמית מתחיל בניקוי מרעלים המנציחים את מעגל הסבל וההישרדות שלנו ולכן על מנת ליצור שינוי אמיתי ולהשתחרר מההשפעות ההרסניות של הסוכר, ובעיקר מהשליליות והדימוי העצמי הנמוך שאליו הוא מושך, אין דרך אחרת מלבד לוותר עליו באופן מוחלט וחד משמעי.

אני יודעת שזה נשמע לא פשוט, ואולי אפילו לא הגיוני עבור חלקכם, אך אחרי כמה ימים מאתגרים של "קריז" עצבני, תחושו שחרור עצום. אין מנוס מלנתק, לכבות באופן חד משמעי ונטול פשרות את הפעילות הנוירונית והולכת הנרקוטיקה הזו בחיינו. במילים אחרות: אין קצת סוכר, כמו שאין קצת קוקאין... מרגע הגמילה אתם פשוט מכבים את התא במוחכם ולא מתקרבים עוד לסם הלבן בשום צורה!

כמו בכל גמילה, ארבעת הימים הראשונים הם אכן המאתגרים ביותר. ייתכן שתחוו כאבים, אי שקט, התפרצויות כעס, עצבנות או ריקנות. אבל זכרו, התהליך הוא בלתי נמנע. ביום החמישי תתחילו להרגיש הקלה עצומה, התפכחות, כמו להתעורר משינה ארוכה, הסיוט לפתע יסתיים וזה היום שתתחילו לחיות באמת.

בתור נרקומנית סוכר לשעבר, אני רק יכולה לחלוק איתכם את תחושת השחרור שתופיע בחייכם לאחר שתיגמלו מסוכר. אתם תשתחררו מהחיפוש התמידי, מההתעסקות הבלתי נגמרת, מההתלבטות מה לאכול, ולצד אלה ישתחררו מכם גם כמויות עצומות של דחייה וקולות של ערך עצמי ירוד. לצד הקילוגרמים הנושרים כתוצאה מהוויתור על הסוכר, ינשרו גם קילוגרמים של שנאה עצמית, אשמה והסתרה. התנאי היחיד להצלחה: בחירה עמוקה ומחויבות אל עצמכם ואל ה-well being שלכם, בחירה אמיתית, עמוקה, בעצמכם.

 

אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו לגמילה מסוכר!

ב-12.5 נצא לדרך, מסה קריטית של אלפי אנשים, לתהליך קצר (חינמי!) ומשנה חיים של גמילה מסוכר. תהליך שישנה את חייכם בצורה הכי מילולית שיש. הרשמה  כאן

 

פריידי מרגלית - חוקרת תודעה, מייסדת תפיסת "המטאיזם" ועומדת בראשה של קהילת "מרחב מודעות".