גלית בכר, בת 47 ואם לארבעה, הגיעה לפני שש שנים לבקתת העץ בגינת ביתי, הקליניקה שבה התחלתי את דרכי לפני כעשר שנים בחקר התודעה, עם אבחנה של לימפומה, סרטן בבלוטת הלימפה. מבחינת המתודולוגיה אין הבדל מהו השער שדרכו נכנסת לתהליך הטיפולי - ממצב כלכלי הישרדותי, דרך זוגיות שעלתה על שרטון, סוגיות משפטיות ועד לריפוי מחלות קשות - גם ככה הכל שזור זה בזה, תודעה אחת שמנהלת את חיינו ביד רמה. ולא בכדי, כשאנחנו עושים עבודת מודעות בנושא אחד, תחומי החיים האחרים מיד מושפעים.

גלית נכנסה לתהליך עומק במטרה אחת: לרפא את עצמה מהסרטן. והשלב הראשון בדרך לריפוי הכרוך בהבנה מה הסרטן מייצג, מה הוא מבקש לקרוא לסדר? שהרי לתפיסתנו, מחלה אינה אלא קריאה להשכמה, איתות כי האיזון הופר. הבנת תהליך המחלה, שמה, והאזור שבו בחרה להתיישב מספרים לנו את סיפור היווצרותה. וכך גלית הבינה שהשקרים והסודות האפלים שליוו אותה מאז שהיא זוכרת את עצמה קוראים אותה לשינוי.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

סודות אפלים, אפילו אם הם אפלים רק בעינינו, הם כמו תיבת פנדורה שמטילה צל כבד על התודעה. האנרגיה הנדרשת מאתנו בהסתרת "הסוד" גוזלת משאבים יקרים של הגוף והנפש ומעיבה על התפתחותנו התקינה. לפעמים הסוד מוסתר גם מעינינו שלנו, בבחינת הדחקה. מחקרים מלמדים שהלא מודע מהווה כ-80 אחוז מהתודעה, כך שלתוכן הרוטט בתוכו יש משקל גדול בהרבה משניתן לתאר. לכן, בעבודת מודעות איכותית, אחד השלבים העיקריים והראשונים הוא חילוץ התכנים מהלא מודע והפיכתם למודעים. חקירה עצמית היא אבן דרך משמעותית בתפיסת המטאיזם, בזכותה אנחנו מצליחים לשנות ולחווט מחדש. איך אומר יונג? "עד שלא תהפוך את תת המודע למודע הוא ימשיך לנהל אותך, ואתה תקרא לזה גורל".

במשך שנים גלית חיתה את חייה בפני פוקר חתומות, מחייכת גם כשעצוב, בוכה גם כשלא כואב, מציגה לעולם דמות המנותקת מרגשותיה האותנטיים, עוד ועוד מסכות שיצרו שכבת הגנה וחציצה בינה ובין העולם. שכבות, תרתי משמע, שכן הן תורגמו גם לעודפים בגוף. שומרות ומגנות עליה מהעולם, אך גם מפרידות אותה מהחיים עצמם, גורמות לה לחיות ליד, בלי להתערבב ולגעת בהם ממש.  

תדר ההסתרה שבו חייתה התגלם כמובן גם במציאות. אי היכולת שלה לחוש אהבה הובילה אותה לתחושת חוסר עמוקה, לבור שנפער, והיא מצאה את עצמה מפתחת מערכת יחסים מחוץ לזוגיות מתוך כמיהה למלא את עצמה. אך בפועל הבור הלך והתמלא רק בבוץ מלוכלך ואשמה.

אם הייתי יכולה להוציא את המילה "אשמה" מהלקסיקון, תאמינו לי שהייתי עושה את זה כבר מזמן. כל מילה הרי רוטטת את התדר הייחודי לה, ו"אשמה" רוטטת סטגנציה, קיבעון. אין בה שום תנועה (זו הסיבה שהיא גם משמינה) ושום תועלת חוץ מהרס עצמי והלקאה מיותרת. זהו חטא על פשע, הרי כבר נפלנו, בגדנו, נפגענו, קודם כל בתוכנו פנימה, ואם לא די בכך, אנחנו ממשיכים להלקות את עצמנו עם שוט האשמה. איזה שינוי חיובי יכול לצאת מכך?

אצל גלית האשמה התלבשה יופי על המסכה שגם כך ליוותה אותה. האשמה וההסתרה הפכו לאנרגיה דחוסה, שאט אט שינתה את צורתה והפכה לגידול סרטני מסוג לימפומה. לימפומה מייצגת התקפה פנימית: החולה מגלם גם את השופט וגם את הנאשם בסיפור חייו. גילוי הסרטן לווה בעצב גדול. באותה תקופה היא הייתה נשואה, אם לארבעה ילדים, והחשש מה יעלה בגורלם אם יקרה לה משהו לא עזב אותה. האשמה על הרומן שהפציע בחייה לא תרמה לתחושת הכאוס והאיום.

גלית נכנסה לפרוטוקול טיפולי אינטנסיבי שנקרא בשפת המטאיזם "צריבה" - מדובר בעדכון גרסה, ניתוח של אחד ממנגנוני האישיות, במקרה שלה מנגנון שיפוט עצמי והסתרה. האתגר המרכזי היה להסיר את כל המסכות שעטתה ולחשוף את כל השקרים והסודות, בדרך לחיי שחרור מבוססי כנות. זה תהליך מאתגר ומלא תעוזה. במשך שנים היא הרגישה לא ראויה, מצבה הכלכלי שיקף לה את תחושת חוסר הערך ששידרה. עם התהליך היא התחילה להסתכל על חייה בעיניים אחרות. היא העזה להשמיע את קולה, להגיד בקול רם את הרצונות האמיתיים שלה והבינה כי היא ראויה - ראויה לשפע, לאהבת אמת, לשמחה. כולנו ראויים, וכמה קל לנו לשכוח את זה לפעמים. 

עוד ב-mako בריאות:
>> מחקר חדש בחן את הקשר בין הקורונה לטמפרטורה
>> שינוי מדהים: כך תעשו את הדיאטה של אדל
>> חוזרים לשופינג: אלה כללי ההיגיינה בקניון

גלית העמיקה בתהליך, ולאחר זמן קצר שלחה את הביופסיה בשנית, למעבדה נוספת. התוצאות המרגשות לא איחרו לבוא: הגידול אובחן כלא סרטני.

כן, כן, הגידול שאובחן תחילה כסרטני שינה את פניו, או בשפת המטאיזם: גלית שינתה "תצפית", מאחר שכבר לא היה לה מה להסתיר, המחלה עשתה אחורה פנה. עם תהליך ההבראה שלה, גם תחומים אחרים בחייה החלו להשתנות. היא פתחה עסק עצמאי, וכך לאחר שנים רבות של פרנסה בדוחק, התחילה להבין רווחה מהי. היא התגרשה, התמסרה לאהבת אמת גדולה ומרגשת שהגיעה לחייה, החלה לטוס ולראות עולם ולחיות בתדר שמחה. בימים אלה גם המשקל העודף מתחיל לנשור מעליה, גם זה קרה כתוצאה מניקוי ההסתרה וייתור שכבות ההגנה.

הכל שזור בהכל. ברגע שאנחנו לומדים להבין שאנחנו ראויים, ההשתקפויות לא מאחרות להגיע, מכל עב, ובכל תחום. גלית הפכה את חייה מקצה אל קצה. כיום היא חיה עם בן זוגה האהוב ועם ילדיה והפכה למטפלת בעצמה, והכי חשוב, היא כבר לא שותקת, לא מסתירה, לא מכסה, היום היא חייה את חייה בהגשמה מלאה, מתוך תחושת ייעוד והבנה שאין ראויה ממנה לטוב שהחיים מבקשים להעניק לה, ולכל אחד מאיתנו שרק יבחר בכך.

*מרחב מודעות בוחר להמליץ לחבריו על דרך טיפול קונבנציונלית לצד העבודה התודעתית, וגאה לקחת חלק בשיתופי פעולה אינטגרטיביים עם רופאים, פסיכאטרים ומחלקות שונות בבתי החולים.

*פריידי מרגלית - חוקרת תודעה, מייסדת תפיסת "המטאיזם" ועומדת בראשה של קהילת "מרחב מודעות". הגיע הזמן לצאת מהמטריקס ולגלות את כוחה של התודעה? זה המקום להתחיל>>