שירן דידי, בת 35, הרגישה שמשהו בחיים שלה לא עובד. מכירים את ההרגשה הזאת? על הנייר הכל פיקס, אבל משהו חמקמק רוחש שם מתחת לפני השטח ולא נותן מנוח. היא עבדה בהיי טק, יפה להפליא, עם אחלה רכב, משכורת ותנאים, אבל משהו בתוכה לא היה רגוע, אי שקט פנימי שעליו לא הצליחה לשים את האצבע. 

את כל חוסר שביעות הרצון היא הלבישה על היעדר הזוגיות בחייה. החיפוש אחר זוגיות הוביל אותה לחיפוש אחר פתרונות שונים, וכך הגיעה למאמר שפירסמתי, די מזמן, על "מוח הזוחלים", החלק הפרימיטיבי במוחנו, המנהל את חיינו ומשחזר פעם אחר פעם את חוויות החיים המוכרת לנו מאז נופי ילדותנו. משהו במאמר הזה נגע בה, מספיק בשביל להביא אותה למפגש היכרות עם תפיסת המטאיזם.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

פאולו קואלו כותב בספרו "האלכימאי" שכשהאדם באמת רוצה משהו, היקום כולו נחלץ לעזרתו על מנת שיגשים את משאלתו, וכך בדיוק היה אצל שירן. ברגע שהיא החליטה לקחת אחריות על חייה, על התחושות הלא נעימות שרחשו מתחת למעטה המושלם לכאורה, הדרך שלה הלכה ונסללה. עולם התודעה הלך ונפתח בפניה והיא הרגישה כאילו קיבלה את המפתח לארץ הפלאות.

השינוי התודעתי שלה תורגם די מהר לשינויים פיזיים: היא עזבה את הדירה התל אביבית שלה, את העבודה המדוגמת בהיי טק וקנתה כרטיס לכיוון אחד להודו, כמובן. היא הייתה מוכנה לצאת לדרך חדשה, אך לא יכלה לדמיין כלל לאן תיקח אותה הדרך, כי ליקום, כמו שרק הוא יודע, היו תוכניות אחרות עבורה.

כמה שבועות לפני הטיול, בבדיקת דם שגרתית, נמצא כי היא סובלת מתת פעילות חמור של בלוטת התריס. היא לא חשה תופעות חריגות באותו הזמן, אבל הרופא שלה היה מוטרד מאוד מהממצאים שצבעו את בדיקות הדם שלה באדום לא-פוטוגני. היא מבחינתה כבר יצאה לדרך, והחליטה לנסוע להודו ויהי מה. שם, במקום שעליו כל כך חלמה, הגוף שלה אותת לה שיוסטון, יש פה בעיה. חוסר איזון ותחושת בלגן בגוף הטרידו אותה, והיא הבינה שהכדורים לאיזון הבלוטה שהחלה בדיוק לקחת לא היו מדויקים עבורה. 

בשל תופעות הלוואי, בעצה אחת עם הרופא שלה, הוחלט כי עליה להפסיק את הכדורים. היא נזכרה לפתע במשפט מאחת ההרצאות שלי, כשהסברתי שאם בעיות באזור הגרון הולכות וחוזרת, כדאי לבדוק מה לא מתבטא אצלנו בחיים. היא הבינה באותו הרגע שהמסע שלה הוא בכלל לא בהודו, המסע שלה הוא אל תוך עצמה.

>> תזונה וצמחי מרפא לאיזון בלוטת התריס

בלוטת התריס ממוקמת באזור תחתית הגרון, נקראת גם "בלוטת המגן" על שום תחושת המוגנות שלה היא אחראית בין השאר. הבלוטה מפרישה הורמונים המסייעים לתפקוד התקין של המוח, הלב והשרירים, וכשהיא נמצאת בתת תפקוד היא לא מייצרת כמות מספקת של הורמונים ומכאן מתחיל פסטיבל שלם המשפיע על האטה בחילוף החומרים במערכות השונות של הגוף, ובאיזור הביטוי בפרט.

אם נגביה לרגע את המבט ונתבונן על תפקיד הבלוטה בעין הוליסטית, נגלה שהיא יושבת במרכז הגרון, האמון, בין היתר, על הביטוי האותנטי שלנו, על הבעה אמיתית של רגשותנו ודעותנו, ללא מסיכות, חומות או הימנעות. מרכז הגרון מבטא את האישיות שלנו בצורה הגבוהה והנקייה ביותר כך שתת תפקוד אינו אלא חסימה, שכמו גלגל שיניים משפיעה הלכה למעשה על אזור זה ועל כלל הצינור, שמהווה גופנו.  תחשבו אינסטלציה, סתימה בחלק אחד של הצינור תשפיע על הזרימה לאורך הצינור כולו. 

שירן הבינה כי הגוף שלה מבקש לדבר ולאותת לה. היא קלטה פתאום את מה שחיפשה כל הזמן ולא הצליחה להניח עליו את האצבע: באותו רגע היא הבינה במין הארה פנימית כי רק כשתעז להיות מי שהיא באמת, לצאת החוצה במלוא תפארתה ולבטא את עצמה, הריפוי יקרה ויתבטא במציאות.

היא חזרה לארץ אחרי חצי שנה ונכנסה לתהליך עומק במרחב מודעות, תוך כדי שהיא מקפידה במקביל לעשות בדיקות בכל חודשיים. המגמה הראתה שיפור, אך לא ברמה מספקת. היא הבינה שהיא צריכה לטפל במקור על מנת שהסימפטום ייעלם. היא ידעה שככל שתבטא את עצמה יותר, ככל שתסכים להיחשף, תתגבר על הפחד מחשיפה ותדייק לעצמה את הדרך שלה יותר ויותר, כך היא תזכה לריפוי, בהתאמה.

עוד ב-mako בריאות:
>> מנסים לרדת במשקל? תוסיפו את זה לסלט שלכם

>> חיידק-על מתפשט בעולם והורג 1 מכל 4
>> זו כמות הקפה שצריך לשתות כדי למנוע מחלות

היא המשיכה בעבודת התודעה, נחושה לרפא את עצמה. ואכן בדיקות הדם חצי שנה לאחר מכן לא אכזבו, הן ביטאו הלכה למעשה את העבודה העמוקה שעשתה. באופן מסונכרן ומדויק, עם סיום שיעור ביטוי, היא התבשרה שהיא בטווח הירוק והמחמיא של הבדיקות, "טווח הנורמה". ההתרגשות הייתה עצומה, המציאות ההולוגרפית שיקפה בצורה מדויקת את התהליך שעשתה, ההתמדה השתלמה והיא הצליחה לרפא את עצמה בכוח התודעה.

הבלוטה שומרת על האיזון זו תקופה ארוכה, אך ממשיכה להוות ברומטר, מד מידה המייצג את רמת הביטוי וההגשמה של שירן. כל עוד היא בטוב, אנחנו יודעות ששירן בביטוי. לכתבה הזו, לדוגמה, היא התנדבה להיחשף ולשתף, הן בשביל הריפוי העצמי שלה והן כהשראה עבורכם, חשוב לה שתדעו שאין דבר ש"גדול" על התודעה. זה הכל עניין של חקירה ועבודה, המטופל - הוא המטפל הטוב ביותר של עצמו. מי טוב יותר מאיתנו עצמנו לחקור ולרדת אל נבכי התודעה, ושם לחולל שינוי ובחירה? ומה לגבי אהבה? זו עדיין לא נמצאה, אבל אין ספק שבשלה העת והמוכנות. 

במדור הקודם: אם אין לה מקום בעולם - איך תוכל להתרבות?

פריידי מרגלית - חוקרת תודעה, מייסדת תפישת "המטאיזם" ועומדת בראשה של קהילת "מרחב מודעות". הגיע הזמן לצאת מהמטריקס ולגלות את כוחה של התודעה?  זה המקום להתחיל>>