"כולנו מכורים של מישהו, שמבקש עכשיו תרגישו, פותחים פה גדול ומחכים למנה הבאה", שר ברי סחרוף בשירו "עבדים". מכורים הם לא רק אנשי השוליים שזקוקים למנת הסם או לכוס הוודקה, הם גם אותם "נורמטיביים" שלא מניחים את הסמארטפון, עובדים מסביב לשעון או מריחים כל הזמן מסיגריות. איזו התמכרות היא יחסית נדירה ואיך נזהה אם גם אנחנו מכורים למשהו?

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

"התמכרות בנויה על הרצון ליהנות ולחזור על חוויה טובה שחווינו", אומר פרופ' פנחס דנון, מומחה בינלאומי להתמכרויות, "מכיוון שאף פעם אנו לא יכולים להגיע למה שחווינו, התוצאה היא שאנחנו מגבירים את הקצב או את המינון, או שעושים משהו יותר קיצוני או "אקסטרים" כדי להגיע לאותה תחושה של סיפוק והנאה".

"שורש המילה התמכרות הוא מהאותיות מ.כ.ר, כלומר כל חומר שהמוח מכיר עם הזמן הוא נהיה מכור", מוסיף אהוד אברהמסון, מומחה לגמילה מעישון והתמכרויות. "ככל שהמוח נותן לגוף הוראות לפרק את החומר, עם הזמן הוא מפרק אותם יותר מהר, השפעתו של החומר מתפוגגת מהר יותר וכך המכור צורך יותר מאותו חומר, במינון ובתכיפות.

על ההתמכרות אחראי גורם פיזיולוגי מהותי – הראש שלנו. "במוח יש 3 מעגלים האחראים על ההתמכרות: מעגל ראשון: מערכת הנאה ופרס – מה שמניע אותנו, מעגל שני: מעגל של זיכרון מתוק. אנו כמעט תמיד זוכרים את היום שיצאנו למסעדה טובה, בה היה לנו כיף ואנחנו רוצים לחזור אליה, או שהלכנו לקניות וזה שיפר את מצב הרוח, או שהשימוש בסם כלשהו עשה לנו טוב, ועל כל החוויות הטובות אנו רוצים לחזור. מעגל שלישי: המנגנון של הבלמים הפנימיים. שני המעגלים הראשונים מופעלים בעוצמה בהתמכרות והמעגל השלישי צריך לעצור את הרצון הלא סביר. הבעיה היא שאנו מדכאים אותו במוח ומוצאים דרכים לעקוף אותו", מציין פרופ' דנון.  

אלכוהול במקום הראשון

ואם אמרתם לעצמכם "לי זה לא יקרה", דעו שטעות בידיכם. זה יכול לקרות לכולם – ללא יוצא מן הכלל. "לכולנו יש נטייה להתמכר, השאלה היא עד איזו חומרה. אנחנו בעלי חיים נהנתנים במלוא מובן המילה. על פי מחקרים, בעיקר אצל יונקים כמו קופים ודולפינים, וגם לעופות או לברווזים יש רצון ליהנות וזהו הבסיס של ההתמכרות", אומר פרופ' דנון.

בנוסף, אנשים מחפשים תמיכה בחומרים כימיים כשהם רוצים לטשטש כאב ולקבל תחושה טובה. "זו לא לקות מולדת, הם מגיבים לעניין סביבתי - חברתי, ומחפשים משענת. המכורים לא מתחילים את ההתמכרות מתוך רצון להתמכר, לעיתים הם מתמכרים לדברים שסייעו להם כמו תרופות, אך אחרי כמה זמן החומר הופך לשלוט באדם", אומר אברהמסון.

גבר מעשן ג'וינט/סיגריה (צילום: רועי ברקוביץ')
אנחנו מרגילים את המוח לאזור הממכר, מה שגורם לנו לרצות לצרוך ממנו יותר | צילום: רועי ברקוביץ'

מהם הגורמים הפסיכולוגיים והגנטיים להתמכרות?

"אין גן אחד שאפשר להצביע עליו אבל יש מספר גנים מעורבים. נולדנו עם נוירונים וקולטנים שקשורים ל-THC או לאלכוהול או לניקוטין או לקוקאין. זה עניין אבולוציוני. גם מי שלא השתמש בחייו בקוקאין יש לו קולטנים, וברגע שהוא מתחיל להשתמש בקוקאין הוא מרגיל את האזור הזה במוח, שמעורר יותר וגורם לצרוך יותר, כך גם לגבי ניקוטין או אלכוהול. לגבי קנאביס זה גורם לרצות יותר אך לא בהכרח לצרוך יותר", מדגיש פרופ' דנון.

"להתמכרות יש גם סיבות נפשיות או פסיכולוגיות. למשל, בהתמכרויות התנהגותיות כמו הימורים, אוכל או קניות יש תחושה של ריק, ולכן אנשים מנסים למלא את החלל. יש מצבים של דיכאון או חרדה שיכולים לגרום לאנשים לדוגמא לערוך קניות או להמר. זה קרוב יותר לכפייתיות, הם מרגישים שאם לא יעשו זאת, הם ייפגעו. הכסף הוא זניח, למרות שיש פגיעה חמורה בו".   

עוד ב-mako בריאות:
>> יש לך מן בובז? 10 סימפטומים גבריים מדאיגים
>> טבעונות זה פשוט: כך תעשו את השינוי
>> שותים הרבה מים כדי להימנע מהנגאובר? זה לא עובד

מהי ההתמכרות הכי שכיחה בארץ?

"נכון להיום, אלכוהול נמצא במקום הראשון", מציין פרופ' דנון, "יש עלייה מתמדת משנות ה-90 המוקדמות. הפכנו להיות נהנתנים יותר, ילדים ונוער שותים ואין אכיפה והשגחה של החוק. וכשמתחילים בגיל צעיר, בגיל מבוגר נוצרת תרבות של שתייה. במקום השני נמצאת התמכרות התנהגותית - לאינטרנט, ולטכנולוגיות. תמיד זה היה כך, אבל היום בגלל הנגישות זה נמצא בעלייה. ההתמכרות השלישית היא קנאביס ונגזרותיו, ג'ראס וחשיש. החומרים שנמכרים בפיצוציות: מבסוטון נייס גאי וחגיגת מסוכנים מאוד בגלל שהם סינתטיים הם מגיעים למוח ומעוררים אותו תוך זמן קצר אבל גורמים לסבילות וצריך להגביר את הכמויות. יש מצבים של פסיכוזה ודיכאון שנובעים מקנבינואידים סינתטיים".

תתפלאו, אבל ההתמכרות הרביעית היא דווקא לאוכל. "בעיקר לג'אנק, והיא שווה אצל גברים ונשים. בעשורים האחרונים אנחנו אוכלים אוכל מעובד שמזמין אותנו לאכול שוב ושוב כמו סוכר וקמח לבן, ובתקופה זו העלינו בממוצע 10 ק"ג. יש לכך השלכות רבות: הגברת סכרת נעורים, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם. אירוע לבביים שמתרחשים בגילאים מוקדמים יותר. ההתמכרות החמישית היא לניקוטין, אמנם יש ירידה לעומת העבר, אבל עדיין זו התמכרות שכיחה".

איזו התמכרות נדירה קיימת? 

"יש חוג שלם של התמכרויות הקשורות לפציעה עצמית", אומר אברהמסון, "לרוב לא נדע שיש אותה למישהו כי הם יוכלו להסתיר אותה. הביטוי שלה יהיה תלישת קווצות של שיער או אנשים שצובטים את הזרועות שלהם עד זוב דם, שלרוב ילכו עם שרוולים ארוכים כמו שהאנשים המורטים את שיערם יחבשו כובעים".

האם אפשר להתמכר לדבר טוב?

"אפשר להתמכר לכל דבר, הבעיה היא שאנו מתמכרים לחומרים כימיים שגורמים נזק לגוף, כמו גם להרגלים שמזיקים. כשמתמכרים למשהו טוב לא קוראים לזה התמכרות אלא הרגל, בהתמכרות יש פן שלילי", אומר  אברהמסון.

תינוק עם אייפד
למקרה שתהיתם, הילדים שלכם מתמכרים לאייפד

הילדים מתמכרים למשחקים באייפד

ואם אתם רוצים לזהות בעצמכם דפוס של התמכרות, עליכם לבחון לאורך זמן אם הגברתם התנהגות מסוימת למען הפקת הנאה, אם פיתחתם סבילות או לא, והאם זה משפיע על הסביבה שלכם. "אם אנחנו פחות פוגשים חברים בגלל שאנחנו כל הזמן עסוקים בפלייסטיישן, אם אנחנו מזניחים את עצמנו, אם הפכנו להיות לא אמינים או שקרו לנו תאונות בגלל אלכוהול למשל. במבחן האמת, כאשר הפסקנו את ההתנהגות ביוזמתנו צריך לבדוק מה קורה לנו: האם אנחנו מרגישים "תופעות גמילה", כמו חוסר יכולת להפסיק את ההתנהגות או הופעת תופעות גופניות ונפשיות של גמילה כמו חרדה, מתח, לחץ ודפיקות לב. בנוסף, כאשר אנחנו מצליחים להפסיק מה המוח שלנו אומר? כמה הוא מזמין את ההתנהגות הזו? כמה הוא מציק לנו במחשבות כפייתיות כדי שנחזור לאותה התנהגות?", אומר פרופ' דנון.

האם ילדים יכולים להתמכר בקלות, ולמה?

פרופ' דנון מציין שילדים מתמכרים בקלות למשחקי סלולרי, הרגלי אכילה שליליים, פלייסטיישן, אלכוהול אותו הם מתחילים בגילאי 12-13, סמי פיצוציות כמו נייס גאי, ג'מייקן מבסוטון. "החוק ברוב המקרים לא מחמיר מספיק כדי למנוע את ההתנהגות הזאת".

האם אפשר להיות מכורים גם לתחושות כמו חרדות, פחד וכו'?

"בזמן תחושות אקסטרים המוח משחרר דופמין", אומר פרופ' דנון, "הרבה אנשים לוקחים סיכונים כדי להרגיש "היי". בהתמכרות המטרה היא להגיע להנאה כמה שיותר מהר ולא לתכנן. ברגע שמעורבים תכנונים מראש זו לא התמכרות אלא הפרעה התנהגותית אישיותית". 

אילו טיפולים קיימים להתמכרויות?

"מטיפולים תרופתיים דרך טיפולים פסיכולוגיים, סדנאות, בעבר היו זריקות אבל הם הוצאו מחוץ לחוק, קיימים גם טיפולים ללא תרופות וללא תופעות לוואי", אומר אברהמסון, "יש אנשים שמסוגלים להתגבר לבד על ההתמכרות אבל הם מעטים. רק 3 אחוזים מהמכורים לניקוטין הצליחו להפסיק את העישון בכוחות עצמם. אך לא די ביכולת להפסיק לבד, מאוד חשובים התמיכה והליווי כי גם אם מישהו החליט להיגמל ויצא לדרך נחוש מאוד, במשברים שהוא יפגוש לאורך הדרך הוא עלול ליפול".  

האם לאחר הטיפול יש סיכוי לחזור להתמכרות, או לפתח התמכרות אחרת במקומה?

"התמכרות היא לא רק כימית אלא מערך שלם של הרגלים והתניות", אומר אברהמסון, "לכן, בתהליך הגמילה הכימי חשוב מאוד הליווי, שיתמוך בפן הרגשי והנפשי שבא לידי ביטוי בהתמכרות, ועל מנת שאדם לא יפתח תלות חדשה במקום הישנה. מבחינה כימית, די במפגש חד פעמי עם אותו חומר, גם אם זו רק שאכטה אחת, כדי לעורר מחדש את ההתמכרות.

"לגבי הגמילה הפיזית, בטווח של 72 שעות החומר הכימי יורד לחצי בדם, ותוך חודש הגוף מתנקה ממנו. אך מבחינה פסיכולוגית הגמילה אורכה כשנה, לכן מערך התמיכה חשוב בתקופה זו, במכון אברהמסון הוא נעשה לאורך תקופה זו על ידי מלווה אישית, סדנאות העצמה והעשרה".  

>> שותים הרבה מים כדי להימנע מהנגאובר? טעות