אמש (ראשון) שיתפה קורין גדעון את מאות אלפי העוקבים שלה אודות תקרית מלחיצה שקרתה לה עם בתה הבכורה, אלונה בת ה-3. גדעון נאלצה לקחת אותה למיון לאחר שהבחינה שהאזור התחתון של העין שלה התנפח. רק מאוחר יותר הבינה כי מה שגרם לנפיחות הוא חרוז שהקטנה הכניסה לעין בעת שהותה בגן.
"הגענו למיון, אנחנו מחכות שיגיע תורה להיבדק. בדיוק אלונה מבקשת ממני לעשות פיפי, אני נכנסת איתה ואיך שאנחנו נכנסות לשירותים הרופאה קוראת לנו, הגיעה תורה. אמרתי לה שאנחנו כבר מגיעות. פתאום אלונה מצביעה על הרצפה ואומרת לי, 'הנה החרוז שהיה לי בעין'. אני מסתכלת על הרצפה ורואה חרוז, ועל הדרך אני גם רואה שמה שהיה לה בעין, הגולה הזו, נעלמה כלא הייתה", מתארת קורין.
גוף זר בעין – לא משחק ילדים
באופן כללי, גופים זרים לפעמים עלולים להיכנס לעיניי הילדים. זה יכול לקרות בטעות או בכוונה, אפילו תוך משחק. אלא שמה שככל הנראה מתחיל כמשחק ילדים עשוי להסתיים במיון עם נזק פוטנציאלי לראייה. בתה של קורין הכניסה חרוז לתוך עינה בתמימות. למזלם, החרוז יצא ולא נגרם נזק אבל ערנות מצד ההורים היא קריטית במניעת נזק בלתי הפיך במצב כזה.
ישנם מקרים רבים שבהם ילדים חוזרים ממסגרת של גן, טיול או מפגש חברים - אז אחד ההורים מבחין במשהו חריג: עין אדומה, כאבים, הפרשות, הילד סוגר את העין או מכסה אותה או מתלונן שהוא מסונוור אפילו מהאור הכי חלש. כל סימן כזה מחשיד וכהורים כדאי לנסות להבין מהילד מה קרה או לבצע בדיקה מהירה לראות אם יש "משהו חריג בעין". במקרה שיש ספק – מובן שיש לפנות לטיפול רפואי כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים לראייה.
אומנם חרוז הוא דוגמה פחות שכיחה, אבל חדירת גופים זרים בשוגג לעינם של ילדים היא עניין נפוץ מאוד. ישנן דוגמאות רבות להורים שהגיעו למיון בשל מגע עם אצבעות מלוכלכות בדשא בעין, שימוש בכל מני סוגי דבקים הנמצאים בשימוש בגן ובחוגי העשרה (כמו דבק 3 שניות, דבק חם וכו'); אביזרים (כמו מנקה מקטרות או סכין יפני, המשמשים לעבודות יצירה), שיפודי עץ להכנת שיפודי מרשמלו ועוד כיד הדמיון הטובה.
מה חשוב לעשות כשחושדים בגוף זר בעין?
כאמור, ערנות ההורים יכולה לאתר נוכחות של גוף חריג בעין ולמנוע סיכונים. אם יש ספק, חשוב לגשת לרופא בהקדם האפשרי, ואם יש חשד לפגיעה ואין רופא זמין, יש לגשת למיון.
איזה טיפול ראשוני אפשר לבצע בינתיים?
אם למשל יש חשד לכניסה של חומר כימי לעין, ניתן לנסות תחילה לשטוף אותה במי ברז ולא לגעת בעין השנייה כדי להימנע ממעבר של חומר כימי מעין אחת לשנייה. אם יש חשד לכניסת גוץ זר או למשהו ששרט את העין או כזה שעדיין נמצא בתוכה - חובה לבקש מהילד להימנע ממגע עם העין, ולא לשפשף או לגרד אותה כדי לא להחמיר את הנזק. אם הילד קטן ואינו משתף פעולה, במידת הצורך יש להחזיק את ידיו כדי למנוע מגע עם העין, מאחר שבאופן טבעי ילד רוצה לגעת בעין כואבת. כמו כן, יש להימנע משימוש בכל מני משחות וטיפות עיניים ישנות ופתוחות שהיו בארון ושימשו בני משפחה אחרים. (באופן כללי, מוטב לזרוק טיפות ומשחות עיניים ישנות שהיו בשימוש לבני משפחה אחרים. הטיפול עשוי שלא להתאים וייתכן שהטיפות מזוהמות אם היו פתוחות מעבר לזמן המותר).
בשורה תחתונה, הילדים שלנו שובבים ולא תמיד מודעים למעשיהם. מה שנותר לנו זה להיות ערניים למשהו חריג, לנסות להבין מה קרה ואם יש ספק - אז אין ספק. פנו בהקדם לטיפול רפואי בהקדם.
הכותב הוא ד"ר תמיר וינברג, מומחה ברפואת עיניים ומנתח מכבי שירותי בריאות