בעיות ראייה נתפסות לא פעם בעולם המודרני כמעצור קטן ופשוט לפתרון שהרי אין כמו משקפיים אופנתיות לאוהבי הלוק או ניתוח לייזר קליל – והבעיה נפתרת. בטח לא סיבה להיכנס לדיכאון, נכון? אז זהו, שמסתבר שממש לא. שני מחקרים חדשים שופכים אור שונה על הקשר שבין בעיות ראייה – הן בילדות והן בגיל מבוגר, לבין סיכויים מוגברים לפתח תסמיני חרדה ודיכאון.

מחקר ראשון שפורסם ב- Journal of Clinical Medicine מצא קשר דווח על קשר דו-כיווני בין לקויי ראייה והפרעות דיכאון. זאת אומרת: שאבחון בעיית ראייה בקרב מבוגרים קשור באופן מובהק לדיווחים עתידיים על דיכאון, אך גם: דיווח על תסמיני דיכאן מוביל לא פעם לבעיית ראייה. זאת מאחר ותסמיני דיכאון מובילים לא פעם לשהייה מוגברת בחללים סגורים, להימנעות מאינטראקציה חברתית ולריבוי שעות מסכים – גורמים שתורמים להתפתחות בעיות ראייה, מסבירים החוקים.

גם בקרב ילדים הסובלים מבעיות ראייה נצפו נתונים דומים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Ophthalmology מצא כי כאשר ילדים אינם מאובחנים כראוי באופן מידי נמצא סיכוי גבוה לפתח תסמיני דיכאון וחרדה.

המחקר בוצע דרך 9 מאגרי מידע אלקטרוניים הכוללים מחקרים תצפיתיים והתערבותיים שהעריכו האם ליקויי ראייה והטיפול בהן קשורה לדיכאון, חרדה או שניהם בקרב ילדים. מתוך 36 מחקרים שנבדקו, 21 הם מחקרים תצפיתיים הנוגעים לליקוי ראייה, 8 מחקרים נגעו בפזילה, ו-7 מחקרים הם מחקרים התערבותיים. ילדים עם לקות ראייה הראו ציונים גבוהים יותר באופן מובהק של דיכאון וחרדה מאשר ילדים בעלי ראייה רגילה. 

 

 

אז כאשר ברור שבעיית ראייה בילדות משפיעה לא רק על העיניים מה חשוב שהורים ידעו?

זהו את הבעיה בזמן – וגשו לטיפול

"בעוד שמבוגרים נוטים להזניח את הבעיה ולא לגשת לטיפול, בעיות ראייה מובילות לא פעם לכאבי ראש, לתחושה עייפות כרונית ובלבול שמובילים לתסמיני דיכאון, ולכן מומלץ לאבחן את הבעיה בזמן ולהקפיד על שגרת טיפול של בדיקות חוזרות אצל רופא עיניים או אופטומטריסט פעם בשנה" מסבירה אורטל סבג, אופטומטריסטית בכירה ומנהלת חטיבת מחקרים בחברת - CooperVision.

היו עירניים

אצל ילדים המצב מורכב עוד יותר: להבדיל ממבוגרים, ילדים פעמים רבות אינם מתלוננים על ראייה מטושטשת – מאחר והם בטוחים שכולם רואים כמותם, לכן עירנות הורית חשובה פי כמה. "אם הילד מחזיק את הספר או המסך קרוב לעיניים, מכווץ את העיניים, ממצמץ לעיתים קרובות, או מתלונן על כאב ראש – כדאי לגשת לבדיקת ראייה. המחקר מצא כי טיפול רפואי בפזילה, לדוגמה, הצליח לשפר משמעותית את הסימפטומים של דיכאון וחרדה, כך שטיפול בבעיה מפחית בהתאמה גם את התסמינים הנפשיים", מסכמת סבג. 

 

 

הקפידו על חשיפה לאור יום טבעי במיוחד בחורף

אחת מתרופות המנע היעילות ביותר לעיכוב התפתחות בעיית ראייה היא חשיפה לאור יום טבעי. אור השמש מסייע להתפתחות תקינה של מערכת הראייה כמו גם תורם לתחושה טובה – ומקדם בריאות נפשית. "תקופת החורף מובילה לרוב לשהות ארוכה יותר בחללים סגורים, וליותר שעות מסכים. ההמלצה היא לבלות שעה וחצי בחוץ, רצוי בשעות האור. יחד עם זאת מחקרים מצאו שאפילו  40 דקות ביום של שהייה מתחת לכיפת השמיים – תצמצם את שכיחות קוצר הראייה", מרחיבה סבג. 

תיקון ראייה איננו מספיק

בעוד שמבוגרים אשר סובלים מקוצר ראייה יסתפקו לרוב במשקפיים או בעדשות מגע לתיקון הראייה, כאשר מדובר בילדים – תיקון הראייה איננו טיפול מספק. "בעיית קוצר הראייה גדולה במיוחד אצל בילדים מאחר ובשנים בהם העין מתפתחת קצב גדילת המספר מידי שנה מהיר מאוד ויכול להגיע למספר ואף מספר וחצי בשנה, כאשר הגילאים בהם מצויה העיין בשלבי התפתחות הם בין 6-12", מרחיבה סבג. 

 

ככל שהמספר עמו יגיעו הילדים לבגרות גבוה יותר, כך גדל הסיכוי לפתח מחלות עיניות בהן היפרדות רשתית או גלאוקומה. הסיכון להיפרדות רשתית במהלך החיים במי שיש לו קוצר ראייה חמור הוא פי 12 מזה של אדם ללא קוצר ראייה וכך גדל גם הסיכון להפרדות רשתית, קטרקט או גלאוקומה. בשל החשיבות להאטת קצב גדילת המספר בגילאי הילדות הטיפול המומלץ בעזרת טיפות אטרופין מדולל לעצירת או האטת קצב עליית המספר בשילוב עם משקפים לתיקון ראייה או בעזרת עדשות מגע טיפוליות מסוג- MiSight אשר גם מתקנות ראייה וגם עוצרות או מאטות את קצב גדילת המספר לאורך זמן.