בשנת 1948 במהלך ניתוח שעבר אלברט איינשטיין, התגלתה אצלו מפרצת בטנית באבי העורקים, בשל היחלשות של דופן העורק. המפרצת נגרמה בשל עישון כבד, ואיתור מוקדם של המפרצת העניק לו עוד כמה שנות חיים. כמה שנים לאחר מכן, באפריל 1955 הובהל איינשטיין לבית החולים בעקבות פקיעת המפרצת ונפטר מדימום פנימי כתוצאה מקריעתה. 

65 שנה מאוחר יותר, ב-26 בנובמבר 2013 הזמר אריק איינשטיין נפטר אף הוא ממפרצת באבי העורקים, שהובילה לדימום פנימי כבד. המפרצת שממנה סבל לא אותרה בזמן, מה שהביא למותו.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

אלברט איינשטיין (צילום: Steffen Kugler, GettyImages IL)
אלברט איינשטיין | צילום: Steffen Kugler, GettyImages IL

מהי מפרצת תוך בטנית?

אבי העורקים הוא העורק הגדול ביותר בגוף האדם המוביל דם מהלב אל שאר חלקי הגוף. במקרה של היחלשות דופן אבי העורקים, עלולה להיווצר בחלק מסוים לאורכו התרחבות פתולוגית (כמעין בלון). אם המפרצת לא מטופלת עלול להיווצר קרע, שבתורו מביא לדימום פנימי מסכן חיים הדורש טיפול רפואי דחוף.

מפרצת כזו עלולה להיווצר כתוצאה מטרשת עורקים, יתר לחץ דם, טראומה, זיהומים, דלקות, עישון וגיל מבוגר. השתלת סטנט שיתמוך בדופן החלש בניתוח זעיר פולשני הוא הפתרון הטוב ביותר לטיפול במפרצת המוצע כיום. 

מפרצת (צילום: ויקיפדיה)
מפרצת בטנית באבי העורקים | צילום: ויקיפדיה

פטנט שכZה

בתחילת שנות ה-80 החל מדען מברית המועצות בשם ניקולאי וולודוס כחלק מעבודת הדוקטורט שלו, לעצב שתל של כלי דם עם יכולת התרחבות עצמית וקיבוע עצמי, בתוך חלל כלי הדם.

יחד עם צוות מדענים ממכון המחקר חרקוב לכירורגיה כללית ולרפואה דחופה, הוא בנה דגם של  צינור מתכתי שמסגרתו בצורת האות Z. הדגם כלל גם  מעטפת סינטטית שיוצרה בליננגרד ע"י חברת "סבר". לצוות נדרשה שנה שלמה לשפר את הדגם, ובשנת 1984 הוא החל לבצע מחקרים ניסיוניים על בעלי חיים באמצעות הציוד הכירורגי החדשני שלו. בהמשך השנה הוא הגיש לסוכנות הפטנטים של ברית המועצות את התיעוד הנדרש בנוגע לשימוש בהמצאה שלו.

במקביל באותה שנה חברת גיאנטורקו הגישה בקשה דומה לפטנט בארצות הברית. למרבה הצער, לפטנט של ברית המועצות להמצאה לא היה תוקף בינלאומי באותה תקופה, בעוד שגיאנטורקו קיבלה הסמכה בינלאומית מלאה. כך התומכן של גיאנטורקו זכה להכרה עולמית מוקדם יותר מאשר זה של ניקולאי וולודוס.

אולם הטכנולוגיה שלו קיבלה הוקרה על פריצת הדרך, בשל מאמר שפרסם ב1985 בגיליון מדעי רפואי. ב-1988 בוצעה לראשונה השתלת סטנט מוצלחת לתיקון מפרצת של אבי העורקים בבית החזה באמצעות גישה דרך עורק המפשעה, ובהמשך בוצעו השתלות נוספות ומוצלחות שהוצגו על ידי ניקולאי וולדוס בקונגרסים בינלאומיים.

ההישגים של נקוליי וולודוס ועמיתיו המהנדסים תרמו רבות להתפתחות תחום הצנתורים ובפרט בטיפול במפרצות באבי העורקים. כיום השתלת הסטנט הינה פעולה שמבוצעות למאות מטופלים בשנה במדינת ישראל ומצילה את חייהם של לא מעט חולים מדי חודש.

ד"ר זלמן יצחקוב, מנהל מערך הדימות במרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, רדיולוג פולשני באסותא רמת החייל. ד"ר איתן הלדנברג, מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם, המרכז הרפואי הלל יפה.