כאשר יש רמה גבוהה מאוד של אלכוהול בדם נוצרת הרעלת אלכוהול. מי שלוקה בזה, מראה לסביבתו סממנים ברורים, שרצוי מאוד להתייחס אליהם ולפנות את אותו אדם לקבלת טיפול רפואי. מהם הגורמים להרעלה? איך מטפלים בה? וממה יש להימנע?
מהם הסממנים להרעלת אלכוהול?
"הסימנים הראשונים שנראה יהיו שינוי בהתנהגות, אך עניין זה מאוד אישי ומשתנה מאדם לאדם", אומר פרופ' פיני הלפרן, מנהל חדר המיון מרכז רפואי תל אביב. "יהיו אנשים שייעשו עליזים ויתקשרו טוב יותר, וכאלו שייעשו מסוגרים, מדוכאים או אף אלימים. אצל כולם יפגע התפקוד המוטורי - יכולת לשלוט בפעולות עדינות, היכולת ללכת (נטייה ליפול), אובדן שיווי משקל ופגיעה בשיקול הדעת ולעיתים גם אובדן זיכרון. לכן, לאדם שנוהג יש סיכוי טוב שיעשה תאונה כי זמן התגובה שלו איטי, והשיפוט לקוי. בנוסף, אם אדם ייעשה תוקפן יש סיכוי שיקלע לקטטה".
פרופ' הלפרן מסביר כי חבלות הנגרמות עקב שתייה מופרזת הן אחת הסיבות המרכזיות למוות כתוצאה משתייה. "דוגמאות לכך הן חבלות אלימות כתוצאה מקטטת שיכורים, נפילה לבורות או מבניינים בהשפעת שכרות, היפגעות בתאונות דרכים כהולכי רגל לא זהירים או כנהגים לא זהירים, תאונות עבודה בהשפעת אלכוהול, המתרחשות כאשר עובדים לדוגמא על פיגום ועוד".
סממן נוסף ומסוכן הוא אובדן הכרה הנוצר במצב של הרעלת אלכוהול חמורה: זרימת הדם יורדת, חום הגוף יורד, וכאשר זה קורה כשהטמפרטורות נמוכות בחוץ, הדבר יכול להגיע למצב של היפותרמיה. "רמת אלכוהול גבוהה מורידה את היכולת של הוושט להגן בפני הקאה וכאשר מאבדים את ההכרה יש סיכון מוגבר לשאיפת קיא לריאות. זו סיבה נפוצה למוות בקרב שתייני אלכוהול", אומר פרופ' הלפרן.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
כיצד זה קורה?
קשה לנבא הרעלת אלכוהול משום שהדבר תלוי במשתנים רבים: ראשית, מה אכלתם או לא אכלתם. "כשאוכלים אוכל שומני, האלכוהול נמהל בשומן ונספג יותר לאט, והתוצאה היא שהשפעת האלכוהול איטית יותר. עד שהאלכוהול יגיע לדם, המזון בקיבה כבר לא משפיע", אומר פרופ' הלפרן.
משתנה נוסף הוא איזה אלכוהול שותים. "כששותים אלכוהול מרוכז, השיא יגיע יותר מהר. בירה, לדוגמא, תשמור על רמה מסוימת של אלכוהול בדם, וצ'ייסר יכול להקפיץ את רמת האלכוהול". גם קצב השתייה משפיע - כמה שתיתם בעבר והאם הכבד שלכם רגיל לשתיית אלכוהול.
בנוסף, יש הבדלים בין המינים: אם גבר ואישה נמצאים יחד ושותים אותה כמות אחד לאחד יש סיכוי גבוה שהיא תשתכר יותר, ומהר יותר. "הדבר קשור למבנה הגוף שיהיה לרוב יותר קטן אצל האישה, ולפיזור אלכוהול שונה בגוף", אומר פרופ' הלפרן. "הכמות המותרת לשתייה ולנהיגה לאחר מכן היא כוס בירה או כוס יין אחת לאדם. הכמות לגבר תעמוד על 30 מ"ג אלכוהול ובאישה על 40 מ"ג אלכוהול, אולם עדיין זה יהיה כמעט תמיד פחות מה-50 מ"ג אלכוהול המותרים אחרי גיל 24".
משתנה מהותי אחר הוא עד כמה אתה רגיל לשתות - ככל שאתה שותה יותר, הכבד שלך מפתח מערכות אנזימטיות על מנת לפרק את האלכוהול מהר יותר. זוהי למעשה הבעיה של אלכוהוליסטים - ככל שהם שותים תקופה ממושכת יותר, הם צריכים יותר ויותר אלכוהול כדי להשתכר. אחת הטעויות שאנשים עושים היא ללמד אנשים צעירים "איך לשתות", והתוצאה היא שאדם יכול לחשוב שהוא לא יהיה שיכור, מה שמתברר כמובן כטעות.
גם הגנטיקה משפיעה. יש מי שנולד לעמוד בפני אלכוהול וכאלה שפחות עמידים, ויש אנשים שאצלם זה מתפרק בכבד יותר מהר מאחרים.
תופעה חמורה נוספת שמזרזת הרעלה היא ערבוב משקאות אנרגיה המכילים רמות קפאין גבוהות מאוד, כמו רד בול עם אלכוהול. ערבוב זה גורם לאנשים להרגשה סובייקטיבית שהם אינם שיכורים, למרות שאין זה נכון, וכאשר התפקוד שלהם לקוי מאוד זה מגביר את האפשרות להתנהגות שתסכן אותם. "גם ערבוב בין סוגים שונים של אלכוהול גורם לחוסר שליטה על הכמות ששותים וכנראה מחמיר את ההנגאובר ביום שאחרי. אבל מה שקובע בשכרות הוא, בסופו של דבר, כמות האלכוהול שבמשקאות", פרופ' הלפרן אומר ומוסיף: "שתייה נכונה מוגדרת עד הרגע שבו מרגישים התחלה של איבוד שליטה. וכמובן, אף פעם לא לשתות לקראת נהיגה, עבודה או הליכה במקום מסוכן. מומלץ תמיד לעזוב מקום שמתחילה בו תגרה ואלימות בין שיכורים. ולטעמי, אין הצדקה לעולם להשתכר עד אבדן חושים".
>> פופאי צדק: תרד באמת עושה שרירים
מהן ההשפעות של הרעלת אלכוהול?
"אם אדם עבר הרעלת אלכוהול ויצא מזה בשלום, אין להרעלה תופעות ארוכות טווח והיא מוגדרת כמחלה קצרת מועד. הבעיה היא כאשר תופעה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב, אז גוברים הסיכויים לאותו אדם להיהפך לאלכוהוליסט", אומר פרופ' הלפרן. "בנוסף, ככל שאדם מתחיל לשתות לשוכרה בגיל צעיר יותר יש סיכוי גבוה שהוא יהפוך לאלכוהוליסט. ותופעה זו היא לא אזוטרית, עשרות אחוזים של ילדים בני 13-14 משתכרים. המחיר השני הוא פגיעות גופניות בכבד, בקיבה ובוושט כמו אולקוס.
"שתיית אלכוהול גורמת לתחושה שקרית של שובע אבל משום שזו קלוריה ריקה, אנשים יכולים להגיע למצב של תת תזונה בגלל שהם לא אוכלים מספיק", מוסיף פרופ' הלפרן. "בנוסף, שתיית אלכוהול קבועה יכולה לגרום להשמנה בגלל כמות הקלוריות באלכוהול ומשום שלרוב, כאשר שותים אלכוהול, אוכלים לצידו מאכלים שומניים. לאלכוהוליסטים ששותים כמויות רבות של אלכוהול לתקופה ממושכת יש סיכוי לנזק מוחי וניוון מוחי".
איך מטפלים?
"הטיפול היחיד הוא לשמור את הנפגע במצב שבו לא יפגע בעצמו או באחרים. להשכיב אותו על הצד כדי שאם יקיא, לא יסתכן בכניסת הקיא לריאות. כדאי להכניס אותו למקום חם ולפנות אותו לטיפול רפואי מיידי", אומר פרופ' הלפרן. "כמובן שיש למנוע מאותו אדם לנהוג או לעשות כל פעילות מסוכנת או מסכנת. בשתייה מרובה של מים או קפאין אין תועלת, היא לא מזרזת את היציאה משכרות, רק מעניקה לעיתים תחושה שכזו. אם אדם מאבד הכרה יש לקרוא לאמבולנס שיפנה אותו לבית החולים, אין זה בטוח להושיב אותו בכיסא האחורי של המכונית ולהסיע אותו, משום שיש סיכוי שיקיא וישאף את הקיא לריאות".
על ההבדל בין הרעלת אלכוהול ל"סם האונס"
"סם האונס הוא בעצם ביטוי סלנגי למספר סמים שמטרתם להוריד יכולת התנגדות של הקרבן ולמחוק זיכרון", אומר פרופ' הלפרן. "הסממן העיקרי של "סם האונס" הוא תרופת ה-GHB או תרופות מקבוצת הווליום, שהמאפיין אותם הוא הורדת ההגנות ויכולת ההתנגדות של הנפגעת או הנפגע, ומחיקת הזיכרון כך שהנאנסים לא יזכרו את האונס ולא יוכלו להעיד על כך. אבל לא בכל המקרים זו הסיבה. למעשה, 99 אחוז ממקרי האונס שלא זוכרים אותם אחר כך הם באשמת האלכוהול בלבד. ברוב המצבים, האנס הביא לשוכרה את הנפגעת, ולכן יש לשים לב ולשתות שתייה מבוקרת. בכל אופן, קיימת בדיקת שתן הנעשית בבית החולים והיא אפקטיבית רק עד 24 שעות לאחר האירוע או אפילו פחות".