את הטיסה מביתו שבלונדון למדינה הקטנה במזרח התיכון עשה השבוע ד"ר כריסטופר אינגלפילד, מנתח פלסטי בעל שם עולמי ממרפאת האסתטיקה הבריטית "לונדון ברידג'", מסיבה אחת בלבד – כדי לבקר בקליניקה קטנה בחיפה של המנתח הישראלי ד"ר ג'קי גוברין. שם, בחדר המתנה ביתי ופסטורלי, המתינו לו 13 מנותחות ישראליות טריות מרחבי הארץ. בניגוד למנותחות החזה הממוצעות, שמתמודדות עם כאבי פוסט-ניתוח ועם הסתגלות לא פשוטה, הרי שהנשים האלה, שישבו על כסאות עץ מגולפים, נראו נינוחות להפתיע. הסיבה: הן לא עברו את השתלת החזה הנפוצה, שהרופא הבריטי מרבה לבצע במטופלותיו. הפעם, בחזה המשופץ של כל אחת מהן הושתלה המצאה ישראלית חדשה שסומנה על ידי רופאים בעולם כפריצת דרך – שתלי סיליקון קלים במיוחד בשם B-Lite.
כ-52 שנים לאחר השתלת החזה הראשונה, מציעים שני האחים הישראלים – ד"ר ג'קי גוברין והמהנדס דעאל גוברין-סגל – פטנט חדש המבקש לשנות את הענף: שתלי סיליקון קלים יותר, שימנעו מהחזה המנותח ליפול כעבור שנים ויאפשרו לו לשמור על צורתו הזקורה והמעוצבת לאורך זמן. אם הכל יעבוד כמתוכנן, הפיתוח הישראלי עשוי לשנות את עולם הניתוחים הפלסטיים ברחבי העולם, ועל הדרך גם להפוך לאקזיט בולט בנוף הסטארטאפים הרפואיים. כבר בחודש הבא עתידה לנחות בארץ משלחת רופאים מאירופה ומארצות הברית, כדי להכיר לראשונה את המודל החדשני. הגאווה הישראלית החדשה, כך נדמה, הולכת להגיע מכיוון לא צפוי.
שיעור בצניחה חופשית
האחים גוברין החלו לעבוד על הפיתוח כבר לפני שמונה שנים. ג'קי החליט אז לעזוב את המחלקה לכירורגיה פלסטית שהקים במרכז הרפואי גליל מערבי בנהריה, ולצאת לדרך חדשה ורווחית יותר. הוא פנה למקום שבו נמצא הכסף האמיתי – ניתוחים פלסטיים בקליניקה פרטית, תוך התמקדות בגביע הקדוש של התחום: ניתוחי חזה. אלא שלאחר עשרות רבות של השתלות חזה, זיהה ד"ר גוברין בעיה. אותן נשים מרוצות, שעברו את הניתוח בהצלחה והתגאו בחזה זקוף וגדול יותר, חזרו אליו כעבור שנים ספורות עם לא מעט בעיות.
"ככל שהניתוח הפך לשכיח יותר, כך גם השתלים שנשים דרשו להשתיל היו גדולים יותר", הוא מסביר בעודו יושב על כורסת עור מעוצבת בקליניקה, כשאחיו דעאל יושב לצידו, "אם פעם הממוצע היה 200-250 סמ"ק, קאפ B בערך, היום הדרישה היא ל-350 ו-400 סמ"ק והיד עוד נטויה. כך קרה שראיתי נשים שניתחתי ויצרתי להם שד שנראה מקסים, חוזרות אחרי כמה שנים ואומרות שהכל צנח. התחלתי להבין את המשמעויות של משקל השתלים, שבעצם בניתוח הכי שכיח היום בכירורגיה פלסטית יש בעיה. כובד השתלים, ולא גודלם, גורם לדילדול של בלוטת השד, לדילדול של העור, לסימני מתיחה ולמכלול של בעיות רפואיות. התחלתי לחשוב איך אפשר לפתור את הבעיה".
בשלב זה נכנס לתמונה אחיו של ג'קי, דעאל. כמהנדס בעל הבנה במיכשור רפואי, הוא היה זה שהופקד על הצד הטכני והמעשי. ההחלטה הראשונה שלו הייתה להיזהר. "מאז שנת 62', כשבוצעה השתלת החזה הראשונה, השתל נראה בדיוק אותו דבר: מעטפת ובתוכה חומר מילוי, כשהשיפורים היו בעיקר במעטפת", הוא אומר ומציג בנונשלנטיות שתל סיליקון רך בנפח 420 סמ"ק, "הקפדנו להשאיר את המעטפת שבאה במגע עם הגוף כמות שהיא, ולהשתמש רק בחומרים מוכרים, שנעשה בהם שימוש ברפואה".
כיום, שמונה שנים אחרי, ובתום עבודת צוות מאומצת של מהנדסים, פיזיקאים, כימאים, ביולוגים ורופאים – כולם ישראלים וגרמנים שהתגייסו לטובת ההמצאה החדשה – מרגישים האחים גוברין שפיצחו את הנוסחה לשתלים חדשים. את ג'ל הסיליקון המוכר הם חיברו לכדוריות מיקרוסקופיות (מיקרו-ספרות) חלולות, שיוצרות תחושה של מעין כרית קלה ורכה. התוצאה: שדיים קלים יותר ב-30 אחוז לעומת השתלים הישנים. המשמעות לטענתם: חזה מוצק יותר וזקוף יותר לטווח הרחוק, גם במקרים של עור דק או מתוח לאחר לידות או הרזיה, והאטה בקצב צניחת השדיים לעומת השתלים הישנים והכבדים. "אני חושב שיש לנו הישג מדעי טכנולוגי מהדרגה הכי גבוהה שיש, ואנחנו הולכים לקראת פריצת דרך עולמית", מצהיר ד"ר גוברין. "הרבה ניסיונות נעשו בעולם כדי להפחית את משקל השתלים, אבל אף אחד לא הצליח עד היום".
השתל החדש, המיוצר במפעל בגרמניה, נרשם כבר כפטנט במסגרת אמנת PCT (Patent Cooperation Trey), השומרת על זכויות יוצרים בקרב מדינות העולם. בחודשים האחרונים הוא אף זכה בתקן האירופיCE , הקובע כי הוא עומד בדרישות הרגולטוריות והמשפטיות של האיחוד האירופי ומותר לשיווק בכל מדינות האיחוד.
כחלק מתהליך הרישום הרפואי, החלו האחים גוברין בניסוי קליני, שמטרתו להעניק נדבך חשוב נוסף להוכחת איכות השתל. השבוע נותחה האישה ה-40 מתוך 50 הנשים בניסוי, וכמו האחרות גם היא תישאר במעקב במשך חצי שנה. התוצאות הרשמיות של הניסוי יתקבלו רק לקראת סוף 2014. עד אז, ניזונים האחים גוברין מתגובות המושתלות ומתוצאות הניתוחים עד כה.
"לפני שנתיים וחצי עשיתי אצל גוברין ניתוח אף, כך שכבר סמכתי עליו וידעתי הניסוי נעשה בפיקוח וממש לא פחדתי להשתתף בו", מספרת מיכל מאיר (22) מאזור הצפון, אחת המנותחות בניסוי של ד"ר גוברין. מאיר הצטיידה לפני כחודש בשני שתלים חדשים בנפח של 340 מ"ל כל אחד, ולפחות בינתיים היא מדווחת על תוצאות חיוביות. "תמיד רציתי לעשות ניתוח הגדלת חזה – זה הרי לא כיף להתעסק עם חזיות פוש אפ ובבגד ים הרגשתי פחות נוח עם עצמי. כששמעתי על השתלים החדשים דרך חברים הגעתי לפגישת ייעוץ והלכתי על זה. לא חששתי, כי במקרה הגרוע אפשר להוציא אותם או להחליף. גם לא הרגשתי את כל הכאבים שמדברים עליהם".
אורלי מלול (47) מחיפה, מודה בכנות שהגיל עושה את שלו ולכן ניתוח להגדלת חזה היה מבחינתה עניין מחייב. "ידעתי כבר לפני 20 שנה שארצה לעשות זאת", היא אומרת לאחר שעברה את הניתוח עם השתלים החדשים, "כל הלידות יצרו לי חזה נפול מאוד ואחרי שהבת שלי עברה לפני שנתיים ניתוח להגדלת חזה אצל ד"ר גוברין, ידעתי שיגיע תורי. עבורי זו הייתה מתנת יום הולדת מושלמת. הנשים האחרות סיפרו לי ששמעו על הניסוי מפה לאוזן ונכנסו לרשימה. גם אחותי נרשמה ובסוף חטפה רגליים קרות. בתמורה נתתי לה את כל החזיות שנשארו לי מלפני הניתוח במתנה".
לפני כחודשיים היא התחדשה בשתלי סיליקון בנפח של 340 מ"ל כל אחד. "ההתאוששות הייתה מהירה", היא מעידה, "ביום הראשון לקחתי אופטלגין כמו שנאמר לי, ולא כאב לי כלום. ביום השני הרגשתי שקשה לי קצת לקום משכיבה לישיבה, וביום השלישי כבר הלכתי לעבוד כרגיל".
"שמנו לב שהתאוששות בקרב הנשים הייתה מהירה יחסית", אומר ד"ר גוברין וממהר לסייג, "אבל אנחנו צריכים לחכות ולבדוק את המצב לעומק ולראות האם יש קשר ישיר ומוכח לשתלים החדשים".
חזה חדש כבונוס לאיכות חיים
הגדלת החזה היא כיום בניתוח האסתטי הנפוץ ביותר בארץ ובעולם – כן, יותר מניתוח אף. לפי נתוני האגודה לכירורגיה פלסטית בישראל, בשנים האחרונות חלה בארץ הקודש עלייה של 300 אחוז במספר ניתוחי השדיים – והמגמה רק מתחזקת. "לפי הערכות רופאי האיגוד, בשלוש השנים האחרונות הייתה עלייה של כ-10 אחוז בכל מגוון הניתוחים הפלסטיים, ובמקום הראשון נמצא ניתוח הגדלת שדיים", אומר פרופ' אייל גור, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בביה"ח איכילוב ויו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית וקוסמטית. "אחריו נמצאים ניתוחי האף ובמקום שלישי ניתוחי מתיחות הפנים והעפעפיים".
לקביעה הזו מצטרף גם פרופ' רון מנחם וכסלר, מומחה לכירורגיה פלסטית וכירורג בכיר ברשת מרפאות "פרופורציה" לרפואה אסתטית. "כ-2,000 מטופלות מגיעות לרשת בשנה כדי לעבור ניתוח להגדלת חזה", מעיד וכסלר, "מדובר בטווח גילאים של בין 18 ל-50, אבל הממוצע הוא גילאי 20-30". גם קופות החולים, אגב, זיהו את הביקוש העצום ויישרו עמו קו: אם מחירו הממוצע של ניתוח חזה עומד כיום על כ-18 אלף שקל, נשים רבות מבצעות אותו כיום באמצעות הביטוח המשלים של קופות החולים, המסבסד חלק מהעלות, בהנחות משמעותיות שמגיעות לעתים עד 40 אחוז מהמחיר המקורי. המשמעות: לא חייבים להיות אשת אוליגרך כדי לפנטז על חזה חדש.
"ניתוחים בפירוש הפכו להיות חלק מהוויה", אומר פרופ' גור, "אם לקנות בגדים ולצאת לחופש הן מותרות שהפכו לסטנדרט, אז גם ניתוח קוסמטי מבטא באותה מידה איכות חיים. הרבה יותר משפחות שיכולות להרשות לעצמן לממן את זה מחליטות להפנות משאבים גם לניתוח של האם או של הבת, בנוסף לחתונה של הבן או נסיעה שנתית לחו"ל. האוכלוסייה הכי בולטת בניתוחי השתלת החזה היא אוכלוסיית הנשים הצעירות, שנמצאות אחרי לידה ראשונה או שנייה. קבוצה שניה מאוד משמעותית נוספת היא בחורות מאוד צעירות, שכבר מגיל 12 בערך סובלות מתת התפתחות שדיים. הנושא מלווה אותן מגיל צעיר וקשה להן להיפרד מהרעיון של הגדלה".
אם דמיינתם חבורת נשים מפוחדת וחסרת ביטחון – פרופ' גור מציע לחשוב שוב. "האמת שרובן אומרות לי שיש להן או שהיה להן בן זוג, ואין להן בעיה להתפשט מולו, הן חיות טוב עם עצמן ומתלבשות איך שהן רוצות. הן רוצות לעשות את הניתוח כי הן מרגישות לא מספיק נשיות בעיני עצמן ומחפשות בונוס קטן לאיכות החיים. גם המחירים, שנעים בין 16 אלף ל- 22 אלף שקל ונחשבים ללא יקרים במיוחד, הופכים את זה לפשוט יותר".
"רוב הניתוחים להגדלת חזה יתבצעו לפני שאשה מוצאת את בן זוגה", אומרת איריס בר-און, סקסולוגית ויועצת זוגית, "אם היא תחליט לעבור ניתוח אחרי השלב הזה, זה יגיע לרוב אחרי לידות. היום הנראות היא במקום הראשון, וכשרוב מוקדי ההיכרויות הן באינטרנט, הבחורה צריכה לשווק את עצמה בצורה הכי טובה. היא מרגישה שהיא צריכה להיראות מדוגמת וסקסית. מודל היופי בחברה מתבסס על שלושה מרכיבים – משקל, פנים וחזה, ולכן גם אשה רזה ויפה תעשה ניתוח להגדלת חזה אם תרגיש שזה מעכב אותה. החברה מעודדת את זה, ואשה רוצה להרגיש מחוזרת".
המתחרה הגדולה: חזייה פנימית
בחודשים האחרונים החלו האחים גוברין ברישום השתלים הקלים והחדשים שלהם בפנקס האמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים) בישראל, ובקרוב יחלו תהליך דומה גם במדינות אירופה, אסיה ודרום אמריקה. בהמשך יוכנסו השתלים למרכזי מצוינות בישראל, שוודיה, גרמניה ואנגליה, כדי לאפשר למנתחים בכירים להתנסות בשתל, לבצע עימו מחקרים ולפרסם את תוצאותיהם. רק אחרי שהפיתוח החדש יכנס לשימוש במדינות היעד יפנו האחים גוברין גם למדינה "הקטנה" ההיא – ארצות הברית.
לדבריהם, בשל ההליך הממושך והעלויות הגבוהות הכרוכות בקבלת אישור ה-FDA (ארגון הבריאות האמריקאי), הם מעדיפים לחכות בשלב זה. "ארצות הברית היא המדינה מספר אחת בתחום הגדלות החזה, אבל מהווה פחות משליש מכלל הניתוחים בעולם", אומר דעאל, שערך תחקיר מעמיק בנושא במהלך שנות פיתוח השתלים, "באסיה למשל, כמות הניתוחים הפלסטיים עלתה מאוד, כי רמת החיים עלתה. קיימת קורלציה בין רמת החיים במדינה באופן כללי לבין כמות ההשתלות – ולכן הופעתם של כל המתעשרים החדשים בסין, למשל, מביאה גם לעלייה דרמטית בכמות ההשתלות. קשר נוסף הוא לתרבות חשיפת הגוף: ככל שמדובר במדינה שבה התרבות כוללת חשיפה רבה יותר של הגוף, על חוף הים או ברחוב, יש גם יותר ניתוחים פלסטיים".
אלא שלצד ההאצה הזאת, ולמרות ששתלי הסיליקון רק הולכים ומתפתחים לכיוונים מתוחכמים יותר, וכסלר מעיד שטכניקות הניתוח עצמן לא השתנו במהלך השנים – וגם היום מדובר בהליך כירורגי, על כל המשתמע מכך. "חומרי התפירה טובים מן החוטים בהם השתמשנו בעבר", מעיד וכסלר, "בדרך כלל החתך נעשה בקפל התת שדי. יש כאלה שמעדיפות חתך דרך בית השחי או בהיקף הפטמה. וישנה הצלקת, שברוב המקרים, היא עדינה, אבל לפעמים היא נראית לעין".
שאלת מיליון הדולר היא, כמובן, האם ניתוחי החזה יראו אחרת בעוד 20 שנה מהיום. האם החזה המדולדל עומד להפוך להיסטוריה, והעולם יתמלא בנשים זקורות שדיים לנצח? מוקדם לדעת, אבל מתברר שהאחים גוברין הם לא היחידים שעובדים על פתרונות חדשים בנושא. למעשה, גם פרופ' גור עובד על המצאה משלו בתחום – ניתוח הרמת שדיים באמצעות השתלת חזייה פנימית. מדובר ברצועות סיליקון, המחוברת לצלעות שמתחת לשדיים ולמעשה מחזיקה את משקלם ומונעת צניחה מהירה של השד. את החזייה הפנימית פיתח פרופ' גור במסגרת חברת "אורביקס", אותה הקים ביחד עם שותפים ישראליים נוספים. הפיתוח, שקיבל גם הוא את תקן ה-CE האירופאי, נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים, ו-35 נשים כבר נותחו ונושאות את הרצועה בגאווה: 25 בבלגיה ועשר בישראל. בימים אלה מתחיל ניסוי נוסף, הכולל 30 נשים בישראל, אנגליה וגרמניה. "המטרה בעתיד היא 'להלביש' לנשים את החזייה הפנימית בעת ניתוח הגדלה, הקטנה או הרמת חזה, ואף לאפשר בהמשך את הלבשתה באמצעות יצירת נקבים בחזה בלבד, ללא צורך בניתוח שלם ומורכב בהרדמה מלאה", מסביר פרופ' גור.
אל דאגה, גם האחים גוברין לא טומנים את ידם בצלחת. "אנחנו מאמינים שהשתלים הקלים יהיו השתלים המועדפים על נשים ורופאים כאחד", אומר דעאל. ומה לגבי המחיר? עדיין מוקדם להעריך. "השתל יהיה יקר יותר מהשתלים הרגילים בגלל הטכנולוגיה המתקדמת המושקעת בו ובגלל התועלת שתהיה לאשה משימוש בשתל הזה", אומר ד"ר גוברין.
מה השאיפה? שיהיה כאן אקזיט ציצים?
(צוחק) "אני רק אענה לך בחיוך".
"משרד הבריאות אישר באוגוסט 2013 ניסוי בשתלי סיליקון קלים ל-50 נשים. השתלים מאושרים בשלב זה לשימוש במסגרת ניסוי קליני (קרי: לא במסגרת שיווקית). השתל עשוי מסיליקון מוכר וידוע, ובתוכו מיקרוספרות העשויות מבורוסיליקאט. המעטפה החיצונית זהה לשתלים מקובלים ומשווקים, ג'ל הסיליקון הפנימי מיוצר על ידי יצרן ידוע לסיליקון, בעל אישור FDA (MASTER FILE של ה-FDA)".