זה לכאורה נראה כמו הפתרון הקל והבריא ביותר: ארוחת סלט לצהריים. בינינו, מה צריך יותר מזה ביום קיץ חם שבו אפילו למיצי הקיבה שלנו אין כוח לעבוד. ויטמינים, מינרלים ועוד רכיבים שהגוף אוהב - הכל כלול בקערה אחת, וכל זה בלי שום רגשי אשם לנוכח הקלוריות המיותרות שמתלוות בדרך כלל למנות כבדות יותר.

אבל הרעיון הבריאותי הזה לא תמיד עולה בקנה אחד עם הבעיה התברואתית המדאיגה שעלולה להתלוות אליו. שלא לדבר על מגפת האי-קולי שמתחוללת בארה"ב כתוצאה מחסה נגועה, שכבר הובילה למוות של אדם אחד ולאשפוזם של  125 אחרים. "המקרה בארה"ב אירע כאשר ספק הפיץ חסה מזוהמת", מעדכנת מרינה תמיר, זיהומולוגית ופארמקולוגית, "מעבר לכך, באופן כללי ניתן לומר כי כל סוגי העלים הירוקים נוטים להזדהם באופן יחסי לעומת ירקות אחרים. חלק מכך נובע משום שקשה יותר לשטוף אותם. זה כולל קייל, ברוקולי, עלי מנגולד וכו'. באופן תאורטי זה יכול לקרות בכל מקום - גם בארץ כמובן".

שמעון דגן (השם האמיתי שמור במערכת), ניהל בעבר בר סלטים. "בהתחלה לא האמתי עד כמה זה קל לזכות ברישיון עסק", הוא מספר. "בניגוד לעסקי מזון אחרים שדורשים שבעה מדורי גיהינום כדי לזכות ברישיון כזה, כשמדובר בבר סלטים, כיום כל אחד יכול לפתוח מקום כזה בקלות רבה. מעבר לכך, גם כשהעסק כבר פעיל, אין פיקוח או כללים מיוחדים, ושוב -  בניגוד למסעדות למשל שבהן נדרשת הקפדה על כללים מאוד ברורים, כגון: הפרדת מדורים - כלומר שטיפה וחיטוי הירקות על משטח נפרד, כניסה אחורית של ספקים לבית העסק וכל פעולה אחרת שאמורה להקטין זיהום כמו איסוף שיער, שימוש במדי טבחים וכו".

"יש כמה דברים שכדאי להביא בחשבון לפני שממהרים להזמין סלט לארוחת צהריים במשרד", מסביר אילן קאשי מ"מבט" בטיחות מזון. שוחחנו איתו על הנושא וניסינו להבין מהי הדרך הטובה ביותר ליהנות מסלט בריא בלי לחשוש.

לפני הכל, קאשי מציין כמה כללים חשובים שיסייעו למזער נזקים: "ראשית, לא הייתי מציע להזמין סלט ממקום שעדיין לא יצא לכם לבקר בו. אין כמו מראה עיניים כדי לבחון את רמת הניקיון של המקום, העובדים וסביבת העבודה. מזנון סלטים שמקפיד על כללי זהירות ידאג להגן על הסלטים מפני מגע ידיים של הקהל באמצעות חוצץ. מעבר לכך, חשוב לוודא שכל חומרי הסלטים, לרבות הרטבים, נמצאים בקירור". 

ויש גם המלצה לגבי המרחק המפריד ביניכם לבין בית העסק: "הייתי מציע להזמין סלט רק בהנחה שהמזנון נמצא ממש בסמוך למקום העבודה או המגורים. משום שכאשר מזמינים ממקום רחוק, המשלוח עלול להתעכב בדרך ולעתים גם משונע על ידי אופנוע ללא מיזוג. ומאחר שמוצרי מזון רגישים מאוד לקלקול, כדאי לאכול אותם כמה שיותר מהר מרגע הכנתם. גם בהיבט התזונתי, כשמדובר בסלט – יש חשיבות לאכילתו המיידית המונעת איבוד ויטמינים ומינרלים שנמצאים בירקות".

 סלט בכלי פלסטיק על שולחן המשרד    (צילום: shutterstock)
יש כמה דברים שצריך להביא בחשבון כשמזמינים סלט | צילום: shutterstock

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

נבטים, פטריות ואפילו גרעינים: כל מה שלא כדאי לכם לשלב בסלט

אז אחרי שבחרתם מקום שנראה לכם, זה הזמן להרכיב לעצמכם סלט כלבבכם. לפני שאתם מתלבטים בין סלט פטריות מוקפצות לבין סלט עוף, קאשי מפרט את כל הרכיבים המועדים ביותר לקלקול: 

נבטים: באופן כללי, נבטים למיניהם הם קרקע נוחה להתפתחות חיידקים ובקטריות. למרות זאת, בתי עסק רבים לרוב מוותרים על שטיפתם, מאחר שפעולה זו פוגעת במרקם שלהם. לכן, עדיף לוותר.

נבטים (צילום: dirkr, Istock)
קרקע נוחה להתפתחות חיידקים | צילום: dirkr, Istock

פטריות: ממש כמו נבטים, גם פטריות נוטות לאבד ממרקמן בעת השטיפה, מה שגורם לבתי עסק רבים לדלג על הכלל ההיגייני הזה. לכן, אם כבר הזמנתם סלט עם פטריות – עדיף שהן יהיו מוקפצות. הטמפרטורה הגבוהה לדברי קאשי, תפתור את בעיית החיידקים.

גרעינים: תודו שעל זה לא חשבתם - גרעיני חמנייה, גרעיני דלעת ושאר פיצוחים אמנם עשויים לשדרג את טעמו של הסלט, אך לדברי קאשי, זאת אינה סיבה מספיק טובה כדי להזמין סלט שמכיל אותם: "הבעיה בהם נובעת מכך שלסועד אין מושג מתי ואיפה נקנו. אחסון לא נכון של גרעינים ללא מכסה ואקום ששומר עליהם מפני חדירת אוויר וקלקול, וכן אי הקפדה על תקופת אחסון ראויה בהתאם להמלצת היצרן, עלולים לגרום להיווצרות עובש, חיידקים ופטריות שלא תמיד ניתן להבחין בהם.

זעתר: וגם פפריקה או כל תבלין אחר ליתר דיוק. והנה ההסבר המשכנע: "אחסון לא נכון של תבלינים, או אי הקפדה על שימוש בהם בהתאם לתאריך התוקף המצוין על גבי האריזה, עלולים לגרום להתפתחות פטריות רעילות. לא מזמן שמענו על מקרה חמור שאירע בבודפשט במסעדה שבה לא הקפידו על הכללים האלה ואכן הפפריקה שאוחסנה לא נכון, פיתחה רעלן והפכה למסוכנת לצריכה. באופן כללי, סלט רצוי לאכול כמה שיותר נקי מתבלון ומרטבים".

רטבים: אם כבר הזכרנו את אחד ממעשירי הטעם העיקריים בסלט, שוב צר לנו לאכזב אתכם: "רטבים שמכילים מיונז או ביצים שלא נמצאים בקירור עלולים לסכן את הסועדים בהרעלת מזון", הוא מזהיר.

גבינות: אם סלט הגבינה הבולגרית שהזמנתם הגיע במצב קר, אתם ככל הנראה יכולים להיות רגועים. הבעיה מתחילה כאשר סלט כזה מוגש בטמפרטורת החדר, שבה הגבינה עלולה להתקלקל ולגרום לקלקול קיבה, שלשולים ולתופעות נוספות שמהן הייתם מעדיפים להימנע.

סלט יווני (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
ודאו שהגבינה בסלט קרה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
עוד ב-mako בריאות:
>> כך תגרמו לגוף שלכם לשרוף יותר קלוריות
>> 
הסלטים האהובים על הסלבס

עוף: "כל סלט שמכיל בשר חייבים להגיש חם מאוד. כלומר, הבשר חייב להיות מעל 65 מעלות. התפתחות חיידקית מתחילה כבר מתחת ל-55 מעלות, ולפי החוק היבש, מוצר שלא עומד בסטנדרטים כאלה אמור להיזרק".

אנטי פסטי: זה אולי נראה כמו מאכל תמים שלא נוטה להתקלקל, אבל קאשי מזהיר גם מפני אכילת סלטים שמכילים אנטי פסטי המוגש בטמפרטורת החדר. "אנטי פסטי אמור להישמר בטמפרטורה של עד 4 מעלות או מעל 65. אם הוא מוגש בטמפרטורת החדר, הוא עלול להתקלקל, והסועד עלול לחוות תחושת אי נעימות בבטן במקרה הטוב, ואם יש לו פחות מזל, קלקול קיבה חמור יותר".

קאשי מציין שבאופן כללי, הסיכון גדל כשמדובר באוכלוסייה מסוימת: "אני מציע לכל אחד להיות ער לתנאי התברואה ההגייניים המתבקשים במזנוני הסלטים, אך בייחוד לנשים בהיריון, לקשישים ולמי שסובל ממערכת חיסון חלשה ונדרש לתשומת לב מרבית בעניין".